ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נושא הפרק: דברים שאסרה התורה, ובכללם מאכלות אסורות, נאסרו מחמת גזירה ולא מפני התועלת הטבעית
מצוות התורה לא ניתנו בגלל התועלת שבמצווה
הִתְבָּאֵר לְךָ כִּי הַתּוֹרָה הִיא צֵרוּף וְזִכּוּךְ נֶפֶשׁ הָאָדָם. וּבַמִּדְרָשׁ(במ"ר יט, ח): שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי*: אִילֵן עוּבְדַיָּא דַּאֲתוּן עָבְדִין1 נִרְאִים כְּמִין כְּשָׁפִים. אַתֶּם מְבִיאִים פָּרָה וְשׂוֹרְפִים אוֹתָהּ וְכוֹתְשִׁין אוֹתָהּ וְנוֹטְלִין אֶת אֶפְרָהּ. וְאֶחָד מִכֶּם מִטַּמֵּא לְמֵת, מַזִּין עָלָיו שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה טִפִּין, וְאַתֶּם אוֹמְרִים לוֹ טָהַרְתָּ. אָמַר לוֹ: נִכְנַס בְּךָ רוּחַ תְּזָזִית2 מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ: לֹא. רָאִיתָ אָדָם שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים? אָמַר לוֹ: מְבִיאִים עִקָּרִים3 וּמְעַשְּׁנִין תַּחְתָּיו וּמַרְבִּיצִין עָלֶיהָ מַיִם וְהִיא בּוֹרַחַת4 . אָמַר לוֹ: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. כָּךְ הָרוּחַ הַזֶּה, רוּחַ טֻמְאָה, דִּכְתִיב(זכריה יג, ב): וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְרוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, מַזִּין עָלָיו וְהוּא בּוֹרֵחַ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לְזֶה דָּחִיתָ בְּקָנֶה5 , לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר*? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִים, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֻקָּה חָקַקְתִּי, גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲבֹר גְּזֵרוֹתַי, דִּכְתִיב(במדבר יט, ב): זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה עַד כָּאן.
הִנֵּה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הֵשִׁיב לַגּוֹי, כִּי מִצְווֹת הַתּוֹרָה הֵם תּוֹעֶלֶת בְּעַצְמָם. עַל דֶּרֶךְ זֶה שֶׁאָמַר, כִּי פָּרָה אֲדֻמָּה הִיא מַעֲבֶרֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה. וּכְמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ קְצָת בְּנֵי אָדָם, כִּי הַתּוֹרָה אָסְרָה מַאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵם מוֹלִידִים מֶזֶג רַע6 . וְכֵן נָתְנוּ טַעַם בַּדָּם וּבֶחָלָב, שֶׁכֻּלָּם הֵם מוֹלִידִים מֶזֶג רַע. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ לְעִנְיַן אִסּוּר שֶׁלָּהֶם.
___________________________________
בפרק הקודם התבאר כי מצוות התורה מחברות בין האדם לבוראו ובכך הוא מתרחק מהחומרי. במדרש מצאנו: שאל גוי אחד את רבי יוחנן: 1 מעשים אלו שאתם עושים נראים כמו כשפים. אתם מביאים פרה ושורפים אותה וכותשים אותה ונוטלים את אפרה. וכשאחד מכם נטמא למת אתם מזים עליו שתים או שלוש טיפות ואתם אומרים לו נטהרת. אמר לו רבי יוחנן: נכנסה בך רוח שגעון מימיך? אמר לו: לא. אמר לו רבי יוחנן: ראית אדם שנכנסה בו 2 רוח שגעון? אמר לו: כן. אמר לו: ומה אתם עושים לו? אמר לו: מביאים 3 שרשים ומעשנים תחתיו, ושופכים עליהם מים 4 והשיגעון מסתלק. אמר לו: ישמעו אזניך מה שאתה מוציא מפיך, כך הרוח הזה, רוח הטומאה - כמו שנאמר: וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ – מזים עליו והוא בורח. לאחר שיצא, אמרו לו תלמידיו: לזה דחית 5 בדברים בטלים, לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרים, אלא כך אמר הקב"ה: חוקה חקקתי גזירה גזרתי, אין אתה רשאי לעבור על גזרותי, שנאמר: זאת חוקת התורה.
תשובת רבי יוחנן לגוי היתה שיש תועלת בעצם המצוות, כמו שבאר לו כי פרה אדומה מרחיקה את רוח הטומאה. כדברי רבי יוחנן לגוי סבורים גם מקצת מהבריות, שהמאכלות האסורות נאסרו מפני 6 שהן פועלות על האדם באופן שלילי. וכך נתנו הסבר לאיסור אכילת הדם והחלב מפני שאכילתם מולידה באדם תכונות שליליות. לאמיתו של דבר אין אמת בהסברים אלו ולא זו סיבת איסורם.
ביאורים
פעמים רבות אדם חי בצורת חיים מסוימת, והיא נעשית לחלק ממנו. לאחר שהאדם שוקע עמוק בתוך המסגרת, חי אותה ומתרגל לכל פרטיה, היא נראית לו טבעית לחלוטין, ופעמים רבות הוא מתרגל גם לדברים שלמתבונן מהצד עשויים להיראות כתמוהים ומוזרים.
כאשר יבוא אדם זר שלא התרגל לדרך חיים זו ויתמה על המנהגים השונים, נצטרך להסביר לו את הדברים התמוהים בהתאם לדפוסי החשיבה שלו. הצורך להסביר את הדברים בהתאם לדפוסי חשיבה שונים יוליד הסברים שונים, אשר אינם נוגעים בהכרח ביסודות האמיתיים, אלא בעיקר ביסודות המתיישבים על ליבם של השומעים.
כך גם בבואנו להסביר את עניין המצוות. עניינן של המצוות עמוק ומורכב עד מאוד, והן נגזרות מתוך החשבונות הגדולים של העולם והמערכות הרוחניות הגדולות שקיימות בו. אולם בבואנו להסביר את המצוות לגויים שמתבוננים עליהן 'מבחוץ', ניאלץ לפעמים להסביר להם הסברים חלקיים בלבד. לכן, כאשר בא רבן יוחנן בן זכאי להסביר לגוי את עניינן של המצוות, הוא הסתפק באמירה שתפקיד המצוות הוא להביא תועלת לאדם, אף על פי שהסבר זה איננו שלם ומדויק.
הרחבות
* ענה כסיל כאולתו
שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אף על פי שהגוי שאל את ר' יוחנן בן זכאי מתוך קנטרנות ולא מתוך רצון כן לברר את האמת, ענה לו רבי יוחנן באופן ענייני ולא דחאו על הסף. זו הדרכתה של תורה, שבדברי תורה: "ענה כסיל כאולתו", כלומר: "תענהו על אופן שלא ידמה לו שהוא חכם אחר שלא מצאת מענה, ועל אופן זה תענהו בדברים קלים, כי עיקר הכוונה להראות שהוא כסיל, ולא תענהו בדברים חריפים להראות חכמתך" [משלי כו, ה ופירוש המלבי"ם; שבת ל:].
* בין ישראל לעמים
לְזֶה דָּחִיתָ בְּקָנֶה, לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר.ר' יוחנן ענה לגוי תשובה אחרת מזו הראויה לתלמידיו, כפי שזיהו מיד. נראה שהסיבה שר' יוחנן שינה בתשובתו נובעת מההבדל בין ישראל לעמים. במקומות רבים מדובר על הפער בין ישראל לעמים בתפיסת האלוקות, שמשפיע על כל ההבדלים ביניהם בהשקפת העולם (למשל אורות התחיה א). עם ישראל רוצה לעבוד את ה' ולהתאים את כל מהלך חייהם על פי רצונו. לעומתם, הגויים שמים את עצמם במרכז, ובבסיס היחס בינם לאלוקות עומדת התועלת האישית. המושגים 'חֻקת התורה' ו'קבלת עול' מבטאים נאמנות מוחלטת לקב"ה ואת העובדה שרצון ה' הוא העיקר. לכן מושגים אלו לא שייכים אליהם. זהו תוכן ההסבר של ר' יוחנן לגוי, אך לתלמידיו הוא מברר שהתורה כולה היא קבלת עול מלכות שמים, כפי שיתבאר בהמשך הפרק.
שאלות לדיון
למה רבן יוחנן בן זכאי משווה בין פרה אדומה לבין הברחת רוח תזזית, הרי זוהי בדיוק טענתו של הגוי - שהמצוות הם כמין כשפים?
מה מיוחד בפרה אדומה שדווקא היא מבטאת את ה'חוקים', והרי יש עוד הרבה מצוות שאין אנו יודעים את טעמן?
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ענייני כשרות המצויים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
