ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
אחת השאלות שהסעירו את הרוחות בישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, בשנות העשרים של המאה הקודמת (שנת תר"פ ואילך), הייתה הדרישה של השלטון הבריטי כתנאי להכרה בבתי הדין היהודים, להקמת ערכאת ערעור.
המחלוקת החלה בין חכמי ירושלים וחכמי יפו, והפכה למחלוקת בין תומכי הרבנות הראשית ובראשם מיסדה הראי"ה קוק זצ"ל ומתנגדי הרבנות הראשית ובראשם הגר"ח זוננפלד זצ"ל.
נביא מדברים שכתב מי שהיה הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל, הראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל בשנת תר"פ: "אם העם דורש... אין אנו רשאים לאטום את אזנינו... ואם עדיין ימצא מי שלבו נוקפו... שאין לנו לחדש דבר שלא מצאנוהו מפורש... אף אני אשיב ואומר, שבמקום שהציבור מתקנים תקנה זו באופן כללי, וכל העומדין לדין סברו וקבלו למפרע שכל אחד מהם יכול לערער בפני בית דין לערעורים... אין שום ספק בדבר, שבית דין מצווים לכתוב כל פסקי דינם באופן ברור ומנומק כדי שתהיה עליו אפשרות הביקורת" (קובץ "הדביר", מובא גם בתחומין טו ע' 83 במאמרו של ד"ר זרח ורהפטיג).
הרב שמחה אסף הוסיף על כך והאריך בספרו: "להראות על סמך מקורות ראשונים... שבי"ד לערעורים בצורה זו או אחרת, היה קיים מאות בשנים בהרבה ארצות, וגדולי ישראל... אשרו את התקנות הנוגעות לסדרי הגשת ערעור" (תחומין שם).
במקור נוסף בגמרא במסכת סנהדרין מצינו: "כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: ...אחד אומר: נדון כאן, ואחד אומר: נלך למקום הוועד כופין אותו וילך למקום הוועד. אמר לפניו רבי אלעזר: ..., כופין אותו ודן בעירו..... ואם אמר (אחרי שדנו אותו בעירו): כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני - כותבין ונותנין לו"( לא ע"ב).
מוכח מכאן שיש אפשרות של ערעור ולכן בית הדין צריך לנמק את הפסק.
על כן, כל פסקי הדין שיוצאים מתחת ידם של דייני רשת "ארץ חמדה גזית" מנומקים ומפורסמים.
מנומקים - כדי לאפשר ערעור ולהפוך את ההליך ל"שקוף" כמה שיותר.
מפורסמים (ללא סימני זיהוי של הצדדים) - כדי לאפשר ביקורת ציבורית וכן כדי לאפשר לציבור הרחב ללמוד על העקרונות על פיהם עובדת הרשת כולה.
על פי סדרי הדין שלנו קיימת אפשרות ערעור, שלוקחת בחשבון שאיש איננו חסין מטעויות.
מערכת הערעור מוגבלת כדי למנוע סחבת ועינוי דין ומונעת ערעור אוטומטי של המפסיד כדי למנוע פגיעה שאיננה צודקת בזוכה.
נסכם את נושא ערעור על החלטות בית הדין, בציטוט מתוך תקציר סדרי הדין של רשת "ארץ חמדה גזית":
1. הצדדים רשאים להגיש בקשה לקבלת רשות ערעור על החלטת בית הדין, תוך 30 יום ממתן פסק הדין.
2. הבקשה מועברת להחלטת אב"ד שלא ישב בתיק והוא קובע אם יש מקום לדון בערעור.
3. אם התקבלה הבקשה לערעור, הרי שהערעור יתקיים בפני שלושה דיינים המכהנים כאב"ד.
4. הצדדים רשאים להחליט מראש שלא ניתן יהיה לערער על פסק הדין.
5. יש לשלם אגרה בהגשת בקשת ערעור.
הבה נתפלל שרשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה גזית",
תהווה נדבך נוסף בקיום דברי התורה: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"
ובהתממשות, ולו במשהו, של דברי הנביא: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
