ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
אחת השאלות שהסעירו את הרוחות בישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, בשנות העשרים של המאה הקודמת (שנת תר"פ ואילך), הייתה הדרישה של השלטון הבריטי כתנאי להכרה בבתי הדין היהודים, להקמת ערכאת ערעור.
המחלוקת החלה בין חכמי ירושלים וחכמי יפו, והפכה למחלוקת בין תומכי הרבנות הראשית ובראשם מיסדה הראי"ה קוק זצ"ל ומתנגדי הרבנות הראשית ובראשם הגר"ח זוננפלד זצ"ל.
נביא מדברים שכתב מי שהיה הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל, הראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל בשנת תר"פ: "אם העם דורש... אין אנו רשאים לאטום את אזנינו... ואם עדיין ימצא מי שלבו נוקפו... שאין לנו לחדש דבר שלא מצאנוהו מפורש... אף אני אשיב ואומר, שבמקום שהציבור מתקנים תקנה זו באופן כללי, וכל העומדין לדין סברו וקבלו למפרע שכל אחד מהם יכול לערער בפני בית דין לערעורים... אין שום ספק בדבר, שבית דין מצווים לכתוב כל פסקי דינם באופן ברור ומנומק כדי שתהיה עליו אפשרות הביקורת" (קובץ "הדביר", מובא גם בתחומין טו ע' 83 במאמרו של ד"ר זרח ורהפטיג).
הרב שמחה אסף הוסיף על כך והאריך בספרו: "להראות על סמך מקורות ראשונים... שבי"ד לערעורים בצורה זו או אחרת, היה קיים מאות בשנים בהרבה ארצות, וגדולי ישראל... אשרו את התקנות הנוגעות לסדרי הגשת ערעור" (תחומין שם).
במקור נוסף בגמרא במסכת סנהדרין מצינו: "כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: ...אחד אומר: נדון כאן, ואחד אומר: נלך למקום הוועד כופין אותו וילך למקום הוועד. אמר לפניו רבי אלעזר: ..., כופין אותו ודן בעירו..... ואם אמר (אחרי שדנו אותו בעירו): כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני - כותבין ונותנין לו"( לא ע"ב).
מוכח מכאן שיש אפשרות של ערעור ולכן בית הדין צריך לנמק את הפסק.
על כן, כל פסקי הדין שיוצאים מתחת ידם של דייני רשת "ארץ חמדה גזית" מנומקים ומפורסמים.
מנומקים - כדי לאפשר ערעור ולהפוך את ההליך ל"שקוף" כמה שיותר.
מפורסמים (ללא סימני זיהוי של הצדדים) - כדי לאפשר ביקורת ציבורית וכן כדי לאפשר לציבור הרחב ללמוד על העקרונות על פיהם עובדת הרשת כולה.
על פי סדרי הדין שלנו קיימת אפשרות ערעור, שלוקחת בחשבון שאיש איננו חסין מטעויות.
מערכת הערעור מוגבלת כדי למנוע סחבת ועינוי דין ומונעת ערעור אוטומטי של המפסיד כדי למנוע פגיעה שאיננה צודקת בזוכה.
נסכם את נושא ערעור על החלטות בית הדין, בציטוט מתוך תקציר סדרי הדין של רשת "ארץ חמדה גזית":
1. הצדדים רשאים להגיש בקשה לקבלת רשות ערעור על החלטת בית הדין, תוך 30 יום ממתן פסק הדין.
2. הבקשה מועברת להחלטת אב"ד שלא ישב בתיק והוא קובע אם יש מקום לדון בערעור.
3. אם התקבלה הבקשה לערעור, הרי שהערעור יתקיים בפני שלושה דיינים המכהנים כאב"ד.
4. הצדדים רשאים להחליט מראש שלא ניתן יהיה לערער על פסק הדין.
5. יש לשלם אגרה בהגשת בקשת ערעור.
הבה נתפלל שרשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה גזית",
תהווה נדבך נוסף בקיום דברי התורה: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"
ובהתממשות, ולו במשהו, של דברי הנביא: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
