ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וּמַה שֶּׁסּוֹבֵר רַבִּי יְהוּדָה שֶׁהוּא חֵרוּת מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְרַבִּי נְחֶמְיָה מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְרַבָּנָן מִן הַיִּסּוּרִין. כִּי לְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה רוֹצֶה לוֹמַר חֵרוּת אַף מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁהוּא הַהֶעְדֵּר בְּעַצְמוֹ. אֲבָל דַּעַת רַבִּי נְחֶמְיָה דַּוְקָא מִן הַמַּלְכֻיּוֹת הוּא חֵרוּת, שֶׁהַמַּלְכֻיּוֹת אַף שֶׁהֵם מִתְנַגְּדִים לְיִשְׂרָאֵל, אֵינָם בְּעַצְמָם הַהֶעְדֵּר, רַק מִתְנַגְּדִים לְיִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ דַּוְקָא חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת וְלֹא מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּלְרַבָּנָן דַּוְקָא מִן הַיִּסּוּרִין, שֶׁהֵם מִקְרִיִּים, שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים הֵם מִקְרִיִּים בִּלְבַד, שֶׁהֵם בָּאִים עַל הָאָדָם בְּמִקְרֶה, וְאֵין הַמִּקְרִיִּים יְכוֹלִים לִשְׁלֹט בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא שִׂכְלִית. אֲבָל הַמַּלְכֻיּוֹת, שֶׁהַמִּתְנַגֵּד הוּא בְּעֶצֶם, כִּי הַמַּלְכֻיּוֹת מִתְנַגְּדִים בְּעַצְמָם לְיִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ כָּךְ, כִּי אֵין הַדָּבָר שֶׁהוּא בְּמִקְרֶה כְּמוֹ דָּבָר שֶׁהוּא בְּעֶצֶם. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ שֶׁכָּל אֶחָד בָּא לְהוֹסִיף. כִּי לְדַעַת מִי שֶׁאוֹמֵר חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, אֵין חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ, כִּי מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט תָּמִיד, וְהַתּוֹרָה מְבַטֶּלֶת דָּבָר שֶׁהוּא שׁוֹלֵט תָּמִיד. אֲבָל הַמַּלְכֻיּוֹת אֵינָם תְּמִידִים, אֵין הַתּוֹרָה גּוֹבֶרֶת עַל זֶה. וּלְדַעַת מִי שֶׁאוֹמֵר אַף חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, כִּי הַמַּלְכֻיּוֹת שׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם זְמַן מְיֻחָד, וּלְכָךְ אֵין שׁוֹלְטִים עָלָיו1 , אֲבָל הַיִּסּוּרִים הֵם לְפִי רֶגַע בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמִּקְרֶה לְפִי רֶגַע, אֵין כָּךְ. וְרַבָּנָן אוֹמְרִים, אַף יִסּוּרִים שֶׁהֵם בְּמִקְרֶה לְפִי רֶגַע, גַּם כֵּן הַתּוֹרָה מְבַטֶּלֶת, עַד שֶׁלֹּא נִמְצָא שׁוּם הֶעְדֵּר.
התורה היא שלימות. ישראל במתן תורה הגיעו אל השלימות
וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה דִּבְרֵי חָכְמָה בְּאֵלּוּ שָׁלוֹשׁ דֵּעוֹת. כִּי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא תְּלִיתָאֵי2 , מְבַטֶּלֶת אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְהָבֵן זֶה. וְהָבֵן גַּם כֵּן סֵדֶר שֶׁלָּהֶם, תְּחִלָּה קָאָמַר חֵרוּת מִן מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְאַחַר כָּךְ חֵרוּת מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, וְאַחַר כָּךְ חֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִין. וּלְפִיכָךְ קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בֹּאוֹ וְנַחְזִיק טוֹבָה לַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁאִם לֹא חָטְאוּ הֵם אָנוּ לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם. וְהָיָה סָבוּר הַגְּמָרָא מִפְּנֵי שֶׁכָּל הוֹלָדָה הוּא הֲוָיָה, וְכָל הֲוָיָה הוּא שִׁנּוּי3 , וְהַשִּׁנּוּי הוּא בְּדָבָר שֶׁהוּא חָסֵר4 *. שֶׁהַשָּׁלֵם בִּשְׁבִיל שְׁלֵמוּתוֹ הוּא מְקֻיָּם, וְאֵינוֹ בַּעַל שִׁנּוּי. וְכַאֲשֶׁר קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, אָז הָיוּ שְׁלֵמִים מִכָּל וָכֹל, וְהָיוּ רְחוֹקִים מִן הַשִּׁנּוּי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
___________________________________
את דעות החכמים, שבמתן תורה זכו, לדעת רבי יהודה בחירות ממלאך המוות, לדעת רבי נחמיה בחירות מהמלכויות ולרבנן בחירות מהייסורים, ניתן להסביר בשני אופנים. דרך אחת היא שלדעת רבי יהודה החירות היא אף ממלאך המוות, שהוא עצם החסרון. ורבי נחמיה סובר שהחירות היא מהמלכויות, שהן לא עצם החיסרון, אלא שהן מתנגדות לישראל, לכן לדעתו החירות היא רק מהמלכויות ולא ממלאך המוות. ולרבנן החירות רק מהייסורים, שהם מקריים ואינם מהותיים וקבועים. לדעתם אין המקרה יכול לשלוט בתורה, אבל המלכויות, שבמהותן הן מתנגדות לישראל, בזה אין התורה נותנת חירות, כי אין להשוות דבר שהוא מקרי לדבר שהוא מהותי. וניתן לפרש את מחלוקתם באופן אחר, שכל אחד מהחכמים מוסיף על דברי קודמו. רבי יהודה אומר חירות ממלאך המוות, שהוא נמצא ושולט תמיד, והתורה מבטלת את מי שעומד מולה ושולט תמיד. אך לא חירות מהמלכויות, שהן דבר שאינו קבוע. ורבי נחמיה מוסיף חירות אף מהמלכויות, שהן שולטות בעולם בזמן מסוים 1 ולכן התורה שולטת עליהן. ורבנן באו להוסיף עוד, חירות אף מהייסורים, שלא זו בלבד שאינם קבועים אלא מקריים וחולפים מיד, גם אותם מבטלת התורה. נמצא שהעוסק בתורה אין לו חסרון כלל.
במחלוקת זו ישנם דברי חכמה. התורה שהיא 2 משולשת [מורכבת מתורה נביאים וכתובים] מבטלת שלושה דברים. הבן דבר זה. הבן גם את הסדר שאמרו חכמים: בתחילה אמרו חירות ממלאך המוות, אחר כך חירות מהמלכויות ולבסוף חירות מהיסורים. מפני שהתורה היא השלימות המוחלטת כמו שהתבאר, לכן אמר ריש לקיש בואו ונחזיק טובה לאבותינו, שאם הם לא חטאו לא היינו באים לעולם. סברת הדבר, כל הולדה היא הוויה חדשה, 3 וכל הויה חדשה היא שינוי מהמצב הקודם. 4 משמעות הדבר שהמצב הקודם היה חסר, כי הדבר השלם אינו משתנה אלא מתקיים כמות שהוא. בשעה שקבלו ישראל את התורה היו ישראל שלמים לחלוטין, ורחוקים מהשינוי כמו שבארנו.
ביאורים
כל אדם נפגש במהלך חייו עם חסרונות המעמידים אותו בפני מצב קשה. ניתן למנות שלושה סוגים של חסרונות. הראשון הוא ה' יסורים '. מציאות שבה האדם ממשיך את חייו בעולם, אך נפגש לפתע עם דבר הגורם לו סבל. השני הוא ה' מלכויות '. המצב הטבעי לישראל הוא מצב שבו הם חופשיים ובני חורין לנהוג כרצון הקב"ה. כאשר אומה זרה שולטת בישראל, הם משתעבדים לכוח זר, וכתוצאה מכך נגרמים להם סבל וחסרונות רבים. השלישי, אותו הגדיר המהר"ל – "ההעדר בעצמו", הוא ' מלאך המוות '. מלאך המוות הוא עצם המציאות של החיסרון וההעדר – מציאות המוות בעולם.
שלושה תנאים במדרש, נדרשו לשאלה מהו החיסרון שממנו התורה מהווה 'חירות', וכל אחד מהם הסביר שהחירות היא מאחד מהשלושה הללו. המהר"ל מסביר שלפי השיטה הראשונה התורה מהווה התנגדות מוחלטת לחיסרון של מלאך המוות , ולכן מי שדבק בה, ניצל לגמרי מן המוות. השיטה השנייה סוברת שאמנם יש בתורה כוח של חירות, אך מכיוון שמכל מקום אנו בעולם הזה הגשמי, היא אינה גורמת לאדם להיחלץ מן החיסרון בעצמו – המוות, אך כן מצילה אותו מן המלכויות שמתנגדות לישראל. השיטה השלישית סוברת שגם מן המלכויות התורה אינה מצילה, מכיוון שהם מציאות קבועה בעולם של חיסרון, אולם היא כן מצילה מן הייסורים , שמהווים מציאות זמנית חולפת של חיסרון.
הסבר אחר כותב המהר"ל, שלפיו השיטה הסוברת שהתורה היא חירות ממלאך המוות סוברת שהחירות היא רק ממנו, כיוון שהוא חיסרון תמידי , אולם לא ממציאות זמנית של חיסרון כשיעבוד המלכויות, השיטה השנייה מוסיפה גם חירות ממלכויות, כיוון שגם הן מציאות של חיסרון השולטת בזמנים מסוימים שבהם אותה אומה מתחזקת ומתגברת, אך לא ממציאות שהיא זמנית ורגעית לחלוטין כייסורים, והשיטה השלישית סוברת שהדבק בתורה זוכה לחירות מושלמת מכל חיסרון.
בנוסף, מסביר המהר"ל מדוע הניחה הגמרא בתחילת דבריה שלולי החטא של אבותינו, הם לא היו יולדים ילדים. הוא אומר שלידת ילדים מכוחו של האדם היא שינוי שהוא עובר, וזה שייך דווקא בדבר שיש בו חיסרון, שהרי דבר שאין בו חיסרון הוא כבר מושלם לגמרי ולא שייך לשנותו.
הרחבות
*למה העולם נברא חסר?
וְכָל הֲוָיָה הוּא שִׁנּוּי, וְהַשִּׁנּוּי הוּא בְּדָבָר שֶׁהוּא חָסֵר . לשם מה הקב"ה ברא את העולם במצב של חוסר? האם לא היה עדיף לברוא עולם שלם?
הרב קוק מסביר ששלמות מוחלטת, כזו שמרוב גודל אין לה מה להוסיף ולהתעלות, חסרה נדבך חשוב מאוד. לפי תפיסתנו, מציאות שאין לה שום יכולת התקדמות והתעלות, היא מציאות חסרה. לכן, גם השלמות הגדולה ביותר חייבת לכלול בקרבה את יסוד ההתעלות . התעלות תתכן רק במקום שיש בו מצב של חוסר. יוצא אפוא שהמציאות השלמה ביותר חייבת לכלול מצב של חוסר, על מנת שתהיה ראויה באמת לתואר: 'שלם'. אומנם במבט ראשוני נראה שזו תפיסה פרדוכסלית הסותרת את ההיגיון הפשוט, אך לפי הסברינו - ההיגיון דווקא מחייב אותה.
הרב קוק מסביר על פי עיקרון זה את המגמה בבריאת העולם: הקב"ה יצר בעולם שלנו מצב של חוסר על מנת ליצור את מגמת ההתעלות , שמבלעדיה אין המציאות יכולה להיקרא שלמה באמת . על פי תפיסה זו, מציאות השינויים, החסרונות וההפסדים אינה מצב של 'בדיעבד'. מצבים אלו גורמים לעולם לגלות בקרבו את השלמות האמיתית, זו הכוללת בקרבה גם את יסוד ההתעלות בו עסקנו [אורות הקודש ב עמ' 530].
שאלות לדיון
מה הכוונה "יִסּוּרִים שֶׁהֵם בְּמִקְרֶה", וכי יש מקרה בעולם?
מדוע המלכויות מתנגדות 'בעצם' לעם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
