ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה בת שרה
מלא רגש אחריות והתפעמות מגודל המשימה, פסע האיש לאסוף את צאן מרעיתו. בדיוק רב מסר ופירט את כל המשימות באוזני השומעים. אולם, למרבה ההפתעה, שינה בסדר הדברים, המשימה האחרונה ברשימה הוקדמה ונאמרה ראשונה.
האיש הוא, כמובן, משה רבינו המצטווה מפי הגבורה על בניית המשכן. בפרשיות תרומה, תצווה וכי תשא מצטווה משה על המשכן, ובפרשת ויקהל הוא מעביר את הציווי לאוזני העם. והנה, למרבה התמיהה מתרחש בפרשת ויקהל – מהפך!
בפרשת כי תשא, נחתמים ציוויי המשכן במצוות השבת (לא, יב – יז). רש"י במקום מבאר את הסמיכות כהדגשה הלכתית – "אך את שבתותי תשמורו", "כל אכין ורקין מעוטין, למעט שבת ממלאכת המשכן", ש"אף על פי שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן, אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה".
ואכן מבחינה רעיונית, מתאים מאד שהשבת תופיע בסיום מלאכת המשכן. המשכן הוא מקום השראת השכינה והרוחניות בעולמינו, והשבת מבטאת את פסגת הרוחניות בעולם. כך מצאנו בבריאת העולם, שהשבת מופיעה בסיום מעשה בראשית, כי היא מביאה את השלמות וההרמוניה שבמעשי העולם. כך גם בהיסטוריה העולמית, בתום ששת אלפי שנות המעשה בעולם, שובת העולם לאלף שנים (שהם יום אחד של הקב"ה – "כי אלף שנים בעיניך כיום"), המהווים שבת – עולם הבא.
אולם בפרשת ויקהל, כשמשה מעביר לעם את ציווי ה' על המשכן, הוא פותח במצוות השבת. ורש"י במקום מדגיש – "הקדים להם אזהרת השבת לציווי מלאכת המשכן, לומר – שאינו דוחה את השבת". מדוע משה מקדים את השבת, והלא ה' חתם בשבת? וכי לא ידע משה את המשנה באבות (ה, ז), שאחד ממידותיו של החכם לעומת הגולם, ש"אומר על ראשון ראשון, ועל אחרון אחרון"?
התשובה נעוצה בדרכו של משה במקומות רבים בתורה. תפקידו של משה כלפי ישראל הוא לשרטט את הפסגה והכיוון. משה, שמחציו ולמעלה מלאך, תפקידו להגביה את העם ולרוממו. כך, לדוגמא, נוהג הוא בפרשת יתרו. משה שחכם היה, ידע גם הוא את דבריו הפשוטים של יתרו, שאם כל העם יבוא אליו למשפט, סופו וסוף העם ליבול.
אולם, משה גם ידע שהעם בא בשביל מטרה נוספת – "לדרוש אלוקים". עצם המפגש של כל יהודי עם משה, מרומם אותו לקרבת אלוקים, הרבה יותר ממפגש עם כל דיין אחר. אמת, יתרו צודק וזה בלתי אפשרי טכנית, אך משה שואף לרומם את כולם.
וכך בפרשתינו, משה מתחיל מהשבת, לתת לכולנו את השאיפה והכיוון. יש שחושבים שאדם מתקדם כאשר הוא מציב מטרות קטנות, מממש אותם, ורק אחר כך בונה מטרות נוספות. אך האמת היא שכך מגיעים בסוף למקום נמוך. האמת היא, שאמנם מבחינה מעשית עלינו לבנות צעד צעד, אך חשוב בתחילה להציב מטרות ושאיפות גבוהות, וכך נגיע גבוה.
משה יודע את פירוש רבינו יונה למשנה באבות, העוסקת בניגוד שבין החכם והגולם, שמבאר שהחכם לא יפתח בהכרח בראשון, אלא יפתח בנקודה ההכרחית להבנת הנקודות הבאות. אם מבחינת ההבנה, הנקודה האחרונה צריכה להיות הראשונה, הרי באמת היא הראשונה.
ואנו כפרטים וכעם, נלמד ממשה בפרשתינו, לשאוף שאיפות גדולות, ולממשם בעמל נדבך אחר נדבך. בהצלחה!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
