ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן שרה זלדה כרמל, רחלי בת רוזי בוסקילה, יוסף מרדכי שמחה בן בינה
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא יְקֹוָק בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת: וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת: וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן: מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת" (שמות לה ל-לה).
גם שלמה המלך צעד בעקבות משה רבנו. הוא עצמו משבט יהודה וכשותף לקח את חירם הצורי, משבט דן. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר חוּרָם מֶלֶךְ צֹר בִּכְתָב וַיִּשְׁלַח אֶל שְׁלֹמֹה בְּאַהֲבַת יְקֹוָק אֶת עַמּוֹ נְתָנְךָ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ:וַיֹּאמֶר חוּרָם בָּרוּךְ יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם יוֹדֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה אֲשֶׁר יִבְנֶה בַּיִת לַיקֹוָק וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ: וְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה לְחוּרָם אָבִי: בֶּן אִשָּׁה מִן בְּנוֹת דָּן וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל וּלְפַתֵּחַ כָּל פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן לוֹ עִם חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ" (דברי הימים ב ב' י-יג).
הקשר הלשוני בין שתי הפרשיות מאוד בולט.
אף על פי כן, נעיר על הבדל מאוד חשוב בין שתי הפרשיות שכנראה השפיע, גם מבחינה מעשית, על בנין המקדש.
משה רבנו קיבל ישירות מהקב"ה את ההוראות לבנין הכלים והמשכן. חז"ל מלמדים אותנו על רמת הדרכה בדבריהם על הפסוק:
"כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שמות כ"ה ט)
הם דורשים: "ככל אשר אני מראה אותך. מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא למשה כל צורת הכלים בדמות אש, וראייה וכן תעשו"
(מדרש אגדה שם)
וכן מפורש במסכת מנחות: "תניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: ארון של אש ושלחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים, וראה משה ועשה כמותם, שנאמר: 'וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר' " (דף כט ע"א).
גם היוזמה לצירופם של בצלאל ואהליאב באה ישירות מהקב"ה. לעומת זה, היוזמה לצירופו של חירם האומן באה מצידו של חירם מלך צור. אומנם, חירם האומן הינו בנה של אשה משבט דן אבל שמו חירם, הוא שם צורי, שמו של מלך צור והוא גם מוגדר בכתוב: "וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי".
יתכן בהחלט כי אומן זה, שמוגדר הלכתית כיהודי, למד את מקצועו בבית הספר לאומנות של צור, מה שגרם לחדירה של תרבות צורית לארכיטקטורה של בית המקדש ואולי גם לארכיטקטורה של הכלים. נזכור כי החדירה של התרבות הצורית לממלכות ישראל ויהודה, שהחלה בעיקר מתקופת עמרי ויהושפט (בהתאמה) בגלל הנישואים לנסיכות ה צֹרִיות, היא שהורידה את הרמה הרוחנית של הממלכות לשפל המדרגה והביאה בסופו של דבר לחורבנן.
בשבוע הבא נעסוק בהיבט נוסף של עקרון זה ונדגים אותו תוך השואה בין דרכו של דוד המלך, לדרכו של שלמה המלך.
אומנות ואסתטיקה של עולם החומר, עשויות לגרום להתרוממות נפשית ושאר רוח, יש לזכור שהן עלולות גם להביא לירידה רוחנית ומשיכה אל החומר.
המשכן שנבנה על ידי משה רבנו, בצלאל בן אורי ואהליאב, הוא סמל לדורות, כיצד האומנות בחומר הופכת להיות חלק מעולם הרוח.
הבה נתפלל שנצליח גם אנו לצעוד בעקבותיהם.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
