ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה ציצוביץ
בזמן שבית המקדש קיים, היו קונים את קורבנות הציבור מכספי הציבור. בכל שנה, מר"ח ניסן עד ר"ח ניסן, היו משתמשים רק בכספים של אותה שנה ולא מעבירים משנה לשנה. לפיכך, בכל שנה לקראת ר"ח ניסן היה תורם כל יהודי באופן שווה – מחצית השקל. כדי להזכיר לכולם לקיים את המצווה, היו מכריזים ברחבי הארץ על קיומה של המצווה. זכר להכרזה זו אנו קוראים בתורה על השקלים.
בזמן בית המקדש השני, חלק גדול מעם ישראל היה בגלות, ובכל זאת גם בארצות רחוקות היו תורמים את מחצית השקל לבית המקדש. במסירות נפש גדולה היו מעלים יהודים מכול העולם את כספי הקודשים מכל העולם. לעיתים, היה עליהם לעבור מדבריות ומקומות עוינים, שודדים היו מתנפלים על השיירות במגמה להניח את ידיהם על ארגזי הכספים, ועל עולי הרגל היה להילחם בחירוף נפש למען כספי המקדש.
לפני כמה מאות שונים, נפוצו ברחבי העולם היהודי, מטבעות מחצית השקל מכסף טהור, עליהם נטען שהם מטבעות ששרדו מהמקדש. יהודים רבים פיזרו כסף רב, כדי להשיג מטבע כזו, מתוך כיסופים לבניין המקדש. מאוחר יותר, התגלה שמטבעות אלו הם זיוף וערכן ירד, אך הכיסופים הפנימיים לבית הגדול והקדוש נותרו בעינם. (בדור האחרון התגלו כמה מטבעות של מחצית השקל בחפירות הארכיאולוגיות באזור הר הבית, ולאחרונה אף התגלה מטבע כזה בעפר שהוצא בעוונותינו על ידי הווקף המוסלמי מתוך הר הבית. זנו מטבע שהוטבע בזמן מרד החורבן).
נאמר בפרשת שקלים – "זה יתנו". מהלשון 'זה', כאדם המורה באצבע, למד רש"י שהראה הקדוש ברוך הוא למשה, מטבע של אש ואמר לו – כזה יתנו. אנו יודעים על כלי נוסף בבית המקדש, שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה מאש, זוהי המנורה, שהתקשה משה בעשייתה והראה לו ה' אותה של אש.
ולכאורה קשה – המנורה העשויה מקשה זהב, אכן יש להתקשות בעשייתה ויש להראותה של אש, אולם מטבע זהו חפץ פשוט, ולשם מה להראותה של אש?
אלא שזוהי עומקה של מצוות מחצית השקל. זוהי מצווה בכסף שהוא הבסיס לכל הקיום החומרני בעולם, אך כשתורמים אותו לבית המקדש הוא הופך לאש רוחנית העולה ומעלה.
בימים אלה, הימים בהם אנו קוראים ועוסקים במצוות מחצית השקל, נתפלל שנזכה עוד השנה לקיים מצווה זו כפשוטה – מחצית השקל לבית מקדשנו ותפארתנו שיבנה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
