ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה ציצוביץ
בזמן שבית המקדש קיים, היו קונים את קורבנות הציבור מכספי הציבור. בכל שנה, מר"ח ניסן עד ר"ח ניסן, היו משתמשים רק בכספים של אותה שנה ולא מעבירים משנה לשנה. לפיכך, בכל שנה לקראת ר"ח ניסן היה תורם כל יהודי באופן שווה – מחצית השקל. כדי להזכיר לכולם לקיים את המצווה, היו מכריזים ברחבי הארץ על קיומה של המצווה. זכר להכרזה זו אנו קוראים בתורה על השקלים.
בזמן בית המקדש השני, חלק גדול מעם ישראל היה בגלות, ובכל זאת גם בארצות רחוקות היו תורמים את מחצית השקל לבית המקדש. במסירות נפש גדולה היו מעלים יהודים מכול העולם את כספי הקודשים מכל העולם. לעיתים, היה עליהם לעבור מדבריות ומקומות עוינים, שודדים היו מתנפלים על השיירות במגמה להניח את ידיהם על ארגזי הכספים, ועל עולי הרגל היה להילחם בחירוף נפש למען כספי המקדש.
לפני כמה מאות שונים, נפוצו ברחבי העולם היהודי, מטבעות מחצית השקל מכסף טהור, עליהם נטען שהם מטבעות ששרדו מהמקדש. יהודים רבים פיזרו כסף רב, כדי להשיג מטבע כזו, מתוך כיסופים לבניין המקדש. מאוחר יותר, התגלה שמטבעות אלו הם זיוף וערכן ירד, אך הכיסופים הפנימיים לבית הגדול והקדוש נותרו בעינם. (בדור האחרון התגלו כמה מטבעות של מחצית השקל בחפירות הארכיאולוגיות באזור הר הבית, ולאחרונה אף התגלה מטבע כזה בעפר שהוצא בעוונותינו על ידי הווקף המוסלמי מתוך הר הבית. זנו מטבע שהוטבע בזמן מרד החורבן).
נאמר בפרשת שקלים – "זה יתנו". מהלשון 'זה', כאדם המורה באצבע, למד רש"י שהראה הקדוש ברוך הוא למשה, מטבע של אש ואמר לו – כזה יתנו. אנו יודעים על כלי נוסף בבית המקדש, שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה מאש, זוהי המנורה, שהתקשה משה בעשייתה והראה לו ה' אותה של אש.
ולכאורה קשה – המנורה העשויה מקשה זהב, אכן יש להתקשות בעשייתה ויש להראותה של אש, אולם מטבע זהו חפץ פשוט, ולשם מה להראותה של אש?
אלא שזוהי עומקה של מצוות מחצית השקל. זוהי מצווה בכסף שהוא הבסיס לכל הקיום החומרני בעולם, אך כשתורמים אותו לבית המקדש הוא הופך לאש רוחנית העולה ומעלה.
בימים אלה, הימים בהם אנו קוראים ועוסקים במצוות מחצית השקל, נתפלל שנזכה עוד השנה לקיים מצווה זו כפשוטה – מחצית השקל לבית מקדשנו ותפארתנו שיבנה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
