ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
בתחילת ההפטרה הנביא ישעיהו מבקש להסיט את עבודת ד' מתחום הקרבנות אל תחום התשובה. הוא מכריז כי מטרת המקדש איננה לשמש כמקום בו מקריבים ומקטירים, אלא כמקום בו מתקרבים אל הקב"ה , ה גורם לאדם לתקן את מידותיו ומעשיו. לכן, פותחת ההפטרה ומסיימת בקריאה כפולה:
"לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה: לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי ... אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר" (ישעיהו מ"ג כג-כה)
"מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ" (ישעיהו מ"ד כב).
הנביא מבקש בדבריו להדגיש שני דברים.
הראשון, הבאת קרבנות ללא חזרה בתשובה, הגוררת שינוי באישיות ובהתנהגות, קרובה מאוד לעבודת אלילים.
השני, יש אפשרות לתקן ולהתקרב אל הקב"ה, גם אם בית המקדש חרב. יש אפשרות לתשובה ומחיית החטא כענן וכעב חולפים.
נשאלת השאלה מה היא החלופה שקיימת תמיד? הנביא איננו עוסק בה בהפטרה שלנו, אלא בחלק הראשון של ספרו. ואלו דבריו:
"צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי" (ישעיהו ח' טז).
חז"ל פירשו את דבריו שכוונתו להדרכה במסכת אבות: "העמידו תלמידים הרבה" (פ"א מ"א).
לכן, נביא כמה מהדרכותיו של הרמב"ם- שר התורה, בעניין לימוד תורה ונעיר גם הערה בקשר לדרכה של "ארץ חמדה" בתחום זה.
הרמב"ם מתייחס לבעיה של "אין כהנים בעבודתם" ולכן הוא פותח את הלכות תלמוד תורה (בשני הפרקים הראשונים הוא עוסק בעיקר בחובת האב ללמד תורה את ילדיו ובחובת החברה בתחום זה) בהכרזה: "בשלשה כתרים נכתרו ישראל, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות... הא למדת שכתר תורה גדול משניהם" (פ"ג ה"א).
הוא ממשיך: "אין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה..." (ה"ג).
ועוד ממשיך בהחלטה שמקבל על עצמו: "כל מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי... כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל" (ה"ו).
זה עדיין לא מספיק, ענווה ושפלות רוח היא תנאי הכרחי: "לא בשמים היא לא בגסי הרוח היא מצויה" (ה"ח).
לאחר מכן מזהיר הרמב"ם תוך שימוש בלשון חריפה: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא" (ה"י).
משמעות דבריו היא שהחלטה ללמוד כל החיים, תוך השענות על כספי צדקה ותמיכה ציבורית, היא בעייתית. לכן, הוחלט בשיתוף עצה ובהדרכה של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל את ההחלטות הבאות:
א. כל רב צעיר גם בזמן לימודיו יתנדב חצי יום בשבוע לפעילות קהילתית תורנית, כאמור ללא קבלת תמורה.
ב. כל רב צעיר יחתום שבתום לימודיו, עם סיום התוכנית יפסיק לקבל מלגה מכל גורם שהוא (גם מכספי מדינה) ויצא לעבודה בתחום הרוחני.
ג. כל פעילות רוחנית או עשיית דבר מצווה, שתעשה על מי מרבני "ארץ חמדה", תהיה ללא מתן תמורה כספית.
אנו תפילה כי תלמידי החכמים, הממיתים עצמם באהלה של תורה, שרתו בצה"ל וממשיכים בשמחה לשרת גם במילואים,
ימשיכו לקדש שם שמים בכל מעשיהם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













