ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
בתחילת ההפטרה הנביא ישעיהו מבקש להסיט את עבודת ד' מתחום הקרבנות אל תחום התשובה. הוא מכריז כי מטרת המקדש איננה לשמש כמקום בו מקריבים ומקטירים, אלא כמקום בו מתקרבים אל הקב"ה , ה גורם לאדם לתקן את מידותיו ומעשיו. לכן, פותחת ההפטרה ומסיימת בקריאה כפולה:
"לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה: לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי ... אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר" (ישעיהו מ"ג כג-כה)
"מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ" (ישעיהו מ"ד כב).
הנביא מבקש בדבריו להדגיש שני דברים.
הראשון, הבאת קרבנות ללא חזרה בתשובה, הגוררת שינוי באישיות ובהתנהגות, קרובה מאוד לעבודת אלילים.
השני, יש אפשרות לתקן ולהתקרב אל הקב"ה, גם אם בית המקדש חרב. יש אפשרות לתשובה ומחיית החטא כענן וכעב חולפים.
נשאלת השאלה מה היא החלופה שקיימת תמיד? הנביא איננו עוסק בה בהפטרה שלנו, אלא בחלק הראשון של ספרו. ואלו דבריו:
"צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי" (ישעיהו ח' טז).
חז"ל פירשו את דבריו שכוונתו להדרכה במסכת אבות: "העמידו תלמידים הרבה" (פ"א מ"א).
לכן, נביא כמה מהדרכותיו של הרמב"ם- שר התורה, בעניין לימוד תורה ונעיר גם הערה בקשר לדרכה של "ארץ חמדה" בתחום זה.
הרמב"ם מתייחס לבעיה של "אין כהנים בעבודתם" ולכן הוא פותח את הלכות תלמוד תורה (בשני הפרקים הראשונים הוא עוסק בעיקר בחובת האב ללמד תורה את ילדיו ובחובת החברה בתחום זה) בהכרזה: "בשלשה כתרים נכתרו ישראל, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות... הא למדת שכתר תורה גדול משניהם" (פ"ג ה"א).
הוא ממשיך: "אין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה..." (ה"ג).
ועוד ממשיך בהחלטה שמקבל על עצמו: "כל מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי... כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל" (ה"ו).
זה עדיין לא מספיק, ענווה ושפלות רוח היא תנאי הכרחי: "לא בשמים היא לא בגסי הרוח היא מצויה" (ה"ח).
לאחר מכן מזהיר הרמב"ם תוך שימוש בלשון חריפה: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא" (ה"י).
משמעות דבריו היא שהחלטה ללמוד כל החיים, תוך השענות על כספי צדקה ותמיכה ציבורית, היא בעייתית. לכן, הוחלט בשיתוף עצה ובהדרכה של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל את ההחלטות הבאות:
א. כל רב צעיר גם בזמן לימודיו יתנדב חצי יום בשבוע לפעילות קהילתית תורנית, כאמור ללא קבלת תמורה.
ב. כל רב צעיר יחתום שבתום לימודיו, עם סיום התוכנית יפסיק לקבל מלגה מכל גורם שהוא (גם מכספי מדינה) ויצא לעבודה בתחום הרוחני.
ג. כל פעילות רוחנית או עשיית דבר מצווה, שתעשה על מי מרבני "ארץ חמדה", תהיה ללא מתן תמורה כספית.
אנו תפילה כי תלמידי החכמים, הממיתים עצמם באהלה של תורה, שרתו בצה"ל וממשיכים בשמחה לשרת גם במילואים,
ימשיכו לקדש שם שמים בכל מעשיהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
