ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נב. 7+ עד נב: 10-)
אגדתא על משיח ויצר הרע
א. בזכריה – בעתיד לבוא כל הארץ יעשו הספד
על מה ההספד?
- על משיח בן יוסף שנהרג.
- על יצר הרע שהתבטל.
אז למה בוכים?
כר"י – שלעתיד לבוא הקב"ה שוחט יצר הרע,
וגם הרשעים בוכים (שלא הצליחו להתגבר) וגם הצדיקים בוכים (שלא יזכו לקבל עוד שכר על ההתגברות (מהרש"א)).
(נב. באמצע)
ב. עוד על משיח בן יוסף –
ה' נותן משאלה אחת למשיח בן דוד (תהלים ב) -
"אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְקֹוָק אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה...".
המשיח מבקש חיים (לעומת משיח בן יוסף שמת), וה' עונה שכבר דוד ביקש בשבילו וקיבל (תהלים כא) – "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד".
ג. עוד דרשות על יצר הרע
- (נב. 1-) היצר הרע מתגבר כל יום מחדש.
התחזקות יצר הרע אצל צדיקים –
- a.(נב. שליש עליון) ר"י לעיל – לצדיקים נדמה כהר גדול, לרשעים נדמה כחוט השערה.
- b.(נב. 5-) "כי הגדיל לעשות" - בתלמידי חכמים יותר מכולם (סיפורו של אביי), כל הגדול מחברו – יצרו גדול הימנו.
התחזקות יצר הרע אצל רשעים -
- a.(נב: אמצע) רב אסי - ישעיהו ה – "הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה" - בתחילה כקורי עכביש, אך בסוף כשחוטא עוד ועוד – בחבלים חזקים.
- b.(נב: שליש) בתחילה "התעם" (מבחוץ) ובסוף "בקרבם".
- c."הלך" – "אורח" – "איש".
- רי"ח – מרעיבו - שבע, משביעו – רעב. (תוספות – שריבוי תשמיש מגביר את התאווה).
- שבעה שמות ליצר הרע - רע, ערל, טמא, שונא, מכשול, אבן, צפוני,
וכן בברייתא על "צפוני", שדורשת גם את שאר הפסוק – "והידחתיו אל ארץ ציה...".
וסוף הפסוק – "כי הגדיל לעשות" – בתלמידי חכמים יותר מכולם, כדלעיל.
- (נב: 6+) אם פגע בך מנוול זה – משכהו לבית המדרש (לתורה י שכוח של מים ואש).
- היצר מושך לחטוא, ואחר כך הא המעיד לעולם הבא – "משלי כט – "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן", מנון בכתב א-ט ב-ח = סהדה (עד).[1]
- הקב"ה מתחרט על בריאת יצר הרע – "...ואשר הרעותי".
עוד ארבעה פסוקים בהם כביכול ה' גרם לנו לחטוא.
(נב: שליש תחתון)
ד. ארבעה חרשים
1. ארבעה חרשים[2] – משיח בן יוסף, משיח בן דוד, אליהו וכהן צדק (שם).
2. שבעה רועים – אדם, שת, מתושלח, דוד, אברהם, יעקב, משה.
3. שמונה נסיכי אדם – ישי, שאול, שמואל, עמוס, צפניה, צדקיה, אליהו.
[1] כתב אטב"ח –
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
| ט | ח | ז | ו | נ | ד | ג | ב | א | צ | פ | ע | ס | ה | מ | ל | כ | י | ת | ש | ר | ק |
[2]זכריה פרק ב -
וָאֶשָּׂא אֶת עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנוֹת.
וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה אֶת יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלִָם.
וַיַּרְאֵנִי יְקֹוָק אַרְבָּעָה חָרָשִׁים.
וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת?
וַיֹּאמֶר לֵאמֹר - אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה כְּפִי אִישׁ לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ,
וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה (החרשים) לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדּוֹת אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ.

כאב הגלות ותקוות הגאולה

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

קשה עליי פרידתכם

איך מותר להכין קפה בשבת?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

סוכת עראי דיגיטלית

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה המשמעות הנחת תפילין?

הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















