בית המדרש

  • מדורים
  • מגד ירחים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

מגד ירחים גליון 176

על משנת הראי"ה

undefined

הרב בניהו ברונר

ניסן תשע"ד
3 דק' קריאה
"שהאדם נברא בצלם אלוקים זה הוא יסוד התורה. עיקר הצלם הוא החופש הגמור, שאנו מוצאים באדם שהוא בעל בחירה, ולולא הבחירה לא היה מקום לתורה" (לנבוכי הדור פרק א')
אדם הראשון נברא בצלם אלוקים. מושג זה "צלם אלוקים" מושג קשה לפרשנות, דנו בו פרשנים ראשונים ואחרונים. בדורות האחרונים שלשה פרשנים מרכזיים - המלבי"ם, הרב מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה" והראי"ה קוק - מסבירים שצלם אלוקים הוא תכונת הבחירה החופשית המאפיינת את המין האנושי. בריאת האדם היא יסוד התורה כדברי הרמב"ם: "ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים" (הלכות תשובה ה' ג). לולא הבחירה החופשית לא ניתן לצוות על האדם מצוות עשה ומצוות לא-תעשה, לא ניתן לתת לו שכר ועונש, וממילא לא ניתן לתת ולקבל תורה.
במסכת ברכות (לג עמ' ב') אמר רבי חנינא: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", מסביר מרן הרב: "השלימות האמיתית היא להתדמות לשם יתברך כפי האפשרות בחק נברא. והנה אמיתת השלימות היא החופש הגמור שהוא הוראה ליכולת הגמורה, כי כל זמן שיש איזה דבר מכריח, אין כאן שלימות החופש והיכולת" (עין אי"ה ברכות פ"ה קז). מטרתו של האדם בעולם היא להידמות לה' כפי יכולתו בתור נברא. ה' הוא כל יכול, יכולתו הבלתי מוגבלת נובעת מכך שאין הוא נתון למגבלות, ה' על פי תפיסתנו הוא החופש הגמור, אין מי שיאמר לו מה לעשות, ואין הוא זקוק לדבר. ה"יכולת הגמורה" מורה על ה"חופש הגמור", אם יש איזה שהוא דבר מאלץ ומכריח, הדבר מגביל את החופש. "על כן המעלה היותר עליונה באדם היא יראת ד', שבזה הוא מתקשט בתכלית השלימות של ההכרה האמיתית בכבוד יוצרו. ומפני שהיא תכלית המעלה, צריכה להיות מוטבעת בתכלית השלימות בהשגתה, ע"כ היא מחוברת לחופש הגמור" (שם). יראת ה' מחברת את האדם לה' יתברך, אדם צריך להתאמץ להשיג מדרגה גבוהה זו של יראת ה', ניתן להשיג מדרגה זו רק מתוך חופש גמור, ולכן "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", האדם צריך לבחור את יראת השמים בצורה חופשית לגמרי. הבחירה היא לא חד פעמית, מידי יום ביומו ומידי שעה האדם בוחר את יראת השמים, וכך הוא מתקרב ומתדמה לבוראו.
"חופש הדעות וחופש המחשבה למשל, מי לא ידע שהוא מקור ברכה למין האנושי, שהשלמתו היא חופשו, וכל כך עמוק מונח הדבר בעמק התורה עד שהכרת ה' היא בחופש, באפס הגבלה" (קבצים מכתב יד קדשו א' עמ' קכז). חופש הדעות והמחשבה הוא חופש עליון, שעשוי לקדם את המין האנושי למעלה גבוהה, אבל כדי להגיע למדרגה זו נדרשת עבודה: "צריך להכין את האדם שיהיה מוכן אל זאת המעלה לבוא לעלמא דחירו (עולם החירות), על כן צריך עבודה בתחילה. אי אפשר להעמיד חוקר מתהלך ברחבה כי אם כשיוקדם לו תחילה שיעבוד של האותיות הדקדוק והסגנון, ואז יתפתח להיות מתהלך ברחבה בחקרי חירות, והחירות תניחהו ליסוד האמת..." (שם). כדי להגיע למדרגת החופש צריך לעבוד. חוקר הרוצה לחדש צריך ללמוד לפני כן חומר רב, לקרוא אותיות רבות, ואחרי שיחכים יוכל להתרחב ולפתח אופקים חדשים, ולהגיע לחקר האמת.
יסוד החופש הוטבע בעם ישראל ביציאת מצרים. המין האנושי שנברא ביום השישי מימי בראשית הלך ושקע בתוך הטבע המגושם של העולם. התפתחות האימפריה המצרית המכונה "בית עבדים" הייתה ביטוי לדיוטה הנמוכה אליה הגיע העולם. עם ישראל מצליח לפרוץ את המיצרים ולצאת ממצרים, ובכך להראות לעולם שעבדות נוגדת את הטבע האנושי. המסר הנשגב של החירות התגלה ביציאת מצרים על ידי העם בכללותו, אבל כדי שמסר זה יופנם בליבות ישראל במודע, חייבים לקבל תורה בהר סיני, התורה שקיבלנו בסיני הייתה בכפיה: "כפה עליהם הר כגיגית" אבל בדור הגאולה קבלת התורה היא ברצון חופשי, ובכך אנו מראים לעולם שלא רק שיצאנו מעבדות לחרות פיזית אלא הצלחנו להתגבר גם על העבדות הרוחנית. הבחירה החופשית בתורה בדור האחרון היא דרך סלולה לקרבת ה'.
"באותו הזמן שנגלה עלינו מלך מלכי המלכים וגאלנו גאולת עולמים, נוצרה בנשמתנו תכונת החופש, חירות הרצון, המוכשר לשעבוד מלכות שמים בצורתו האידיאלית. ורז עולם הוא שיש בסגולת המצה, לתן כח חפשי בחירות הקודש. וכשהוא בא בפרק זה, שהנשמה הכללית והאישית שבה עוד הפעם להתחדש, כל נקודה ונקודה מעצמיות חייה אין שיעור לערכה" (אורות הקודש ג עמ' לו). אכילת המצה בחג המצות מסייעת לנו להטביע את תכונת החופש, דווקא בפרק הזמן בו יצאו אבותינו ממצרים, הנשמה הכללית והאישית מתחדשת, הנשמה מקבלת כוחות חדשים בעלי ערך אין סופי. בחג המצות הבעל"ט נתאמץ להתחדש בחיי הכלל והפרט.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il