ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
אדם הראשון נברא בצלם אלוקים. מושג זה "צלם אלוקים" מושג קשה לפרשנות, דנו בו פרשנים ראשונים ואחרונים. בדורות האחרונים שלשה פרשנים מרכזיים - המלבי"ם, הרב מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה" והראי"ה קוק - מסבירים שצלם אלוקים הוא תכונת הבחירה החופשית המאפיינת את המין האנושי. בריאת האדם היא יסוד התורה כדברי הרמב"ם: "ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים" (הלכות תשובה ה' ג). לולא הבחירה החופשית לא ניתן לצוות על האדם מצוות עשה ומצוות לא-תעשה, לא ניתן לתת לו שכר ועונש, וממילא לא ניתן לתת ולקבל תורה.
במסכת ברכות (לג עמ' ב') אמר רבי חנינא: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", מסביר מרן הרב: "השלימות האמיתית היא להתדמות לשם יתברך כפי האפשרות בחק נברא. והנה אמיתת השלימות היא החופש הגמור שהוא הוראה ליכולת הגמורה, כי כל זמן שיש איזה דבר מכריח, אין כאן שלימות החופש והיכולת" (עין אי"ה ברכות פ"ה קז). מטרתו של האדם בעולם היא להידמות לה' כפי יכולתו בתור נברא. ה' הוא כל יכול, יכולתו הבלתי מוגבלת נובעת מכך שאין הוא נתון למגבלות, ה' על פי תפיסתנו הוא החופש הגמור, אין מי שיאמר לו מה לעשות, ואין הוא זקוק לדבר. ה"יכולת הגמורה" מורה על ה"חופש הגמור", אם יש איזה שהוא דבר מאלץ ומכריח, הדבר מגביל את החופש. "על כן המעלה היותר עליונה באדם היא יראת ד', שבזה הוא מתקשט בתכלית השלימות של ההכרה האמיתית בכבוד יוצרו. ומפני שהיא תכלית המעלה, צריכה להיות מוטבעת בתכלית השלימות בהשגתה, ע"כ היא מחוברת לחופש הגמור" (שם). יראת ה' מחברת את האדם לה' יתברך, אדם צריך להתאמץ להשיג מדרגה גבוהה זו של יראת ה', ניתן להשיג מדרגה זו רק מתוך חופש גמור, ולכן "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", האדם צריך לבחור את יראת השמים בצורה חופשית לגמרי. הבחירה היא לא חד פעמית, מידי יום ביומו ומידי שעה האדם בוחר את יראת השמים, וכך הוא מתקרב ומתדמה לבוראו.
"חופש הדעות וחופש המחשבה למשל, מי לא ידע שהוא מקור ברכה למין האנושי, שהשלמתו היא חופשו, וכל כך עמוק מונח הדבר בעמק התורה עד שהכרת ה' היא בחופש, באפס הגבלה" (קבצים מכתב יד קדשו א' עמ' קכז). חופש הדעות והמחשבה הוא חופש עליון, שעשוי לקדם את המין האנושי למעלה גבוהה, אבל כדי להגיע למדרגה זו נדרשת עבודה: "צריך להכין את האדם שיהיה מוכן אל זאת המעלה לבוא לעלמא דחירו (עולם החירות), על כן צריך עבודה בתחילה. אי אפשר להעמיד חוקר מתהלך ברחבה כי אם כשיוקדם לו תחילה שיעבוד של האותיות הדקדוק והסגנון, ואז יתפתח להיות מתהלך ברחבה בחקרי חירות, והחירות תניחהו ליסוד האמת..." (שם). כדי להגיע למדרגת החופש צריך לעבוד. חוקר הרוצה לחדש צריך ללמוד לפני כן חומר רב, לקרוא אותיות רבות, ואחרי שיחכים יוכל להתרחב ולפתח אופקים חדשים, ולהגיע לחקר האמת.
יסוד החופש הוטבע בעם ישראל ביציאת מצרים. המין האנושי שנברא ביום השישי מימי בראשית הלך ושקע בתוך הטבע המגושם של העולם. התפתחות האימפריה המצרית המכונה "בית עבדים" הייתה ביטוי לדיוטה הנמוכה אליה הגיע העולם. עם ישראל מצליח לפרוץ את המיצרים ולצאת ממצרים, ובכך להראות לעולם שעבדות נוגדת את הטבע האנושי. המסר הנשגב של החירות התגלה ביציאת מצרים על ידי העם בכללותו, אבל כדי שמסר זה יופנם בליבות ישראל במודע, חייבים לקבל תורה בהר סיני, התורה שקיבלנו בסיני הייתה בכפיה: "כפה עליהם הר כגיגית" אבל בדור הגאולה קבלת התורה היא ברצון חופשי, ובכך אנו מראים לעולם שלא רק שיצאנו מעבדות לחרות פיזית אלא הצלחנו להתגבר גם על העבדות הרוחנית. הבחירה החופשית בתורה בדור האחרון היא דרך סלולה לקרבת ה'.
"באותו הזמן שנגלה עלינו מלך מלכי המלכים וגאלנו גאולת עולמים, נוצרה בנשמתנו תכונת החופש, חירות הרצון, המוכשר לשעבוד מלכות שמים בצורתו האידיאלית. ורז עולם הוא שיש בסגולת המצה, לתן כח חפשי בחירות הקודש. וכשהוא בא בפרק זה, שהנשמה הכללית והאישית שבה עוד הפעם להתחדש, כל נקודה ונקודה מעצמיות חייה אין שיעור לערכה" (אורות הקודש ג עמ' לו). אכילת המצה בחג המצות מסייעת לנו להטביע את תכונת החופש, דווקא בפרק הזמן בו יצאו אבותינו ממצרים, הנשמה הכללית והאישית מתחדשת, הנשמה מקבלת כוחות חדשים בעלי ערך אין סופי. בחג המצות הבעל"ט נתאמץ להתחדש בחיי הכלל והפרט.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









