ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- פסח
- הלכות ערב פסח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. היוצא מביתו בתוך שלשים יום קודם פסח, חייב בבדיקת חמץ אף על פי שלא ישוב לביתו כל חג הפסח.
ב. ראוי להתחיל את הניקיון וההכשרה לפסח מיד אחרי פורים.
ג. נחלקו הפוסקים האם פירורי חמץ שבתוך הספרים צריכים בדיקת חמץ או שמספיק להם ביטול חמץ.
ד. אסור לאכול מצה בערב פסח, ויש נוהגים להחמיר יותר (מראש חודש ניסן, או מפורים).
ה. מנהג קדמון לחלק לעניי העיר 'קמחא דפסחא'. הדרך הטובה ביותר היא באופן שלא יהיה להם טורח, כגון חבילות מזון וביגוד מוכנות.
א. ההכנות לפסח
בשבוע שעבר למדנו שיש מחלוקת האם שלשים יום קודם פסח יש חיוב ללמוד הלכות פסח או לא. מקור הדין הוא דברי הגמרא 'שלשים יום קודם הפסח שואלים ודורשים בהלכות פסח".
לזמן של 'שלשים יום קודם הפסח' יש משמעויות הלכתיות נוספות:
א. מי שיוצא מביתו ולא יהיה בו בפסח, אם יצא לפני 'שלשים יום קודם פסח' לא צריך 'בדיקת חמץ', אלא כשמגיע פסח יבטל את החמץ ודיו. אך אם יוצא בתוך 'שלשים יום קודם פסח' חייב בבדיקת חמץ1.
א. לדעת המאירי2 ראוי להתחיל את ההכנות לחג כבר בתקופה זו. ומהרי"ל כתב שיש לנקות את הבית והכלים מחמץ מתחילת שלושים יום שקודם הפסח3.
ב. המגן אברהם4 הזהיר, ששלושים יום קודם הפסח, יש לעיין בכל דבר שעושה שלא יישאר בו חמץ. וכתב ערוך השלחן5, שמי שאוכל בזמן שלומד בספר מפורים ואילך, צריך להיזהר שלא יישאר בו חמץ. ולסוברים שחמץ שנשאר בספר מתבטל בביטול החמץ (ואין צריך בדיקת חמץ לספרים מאחר והוא רק פירורים), ממילא אין כל כך צורך להיזהר בזה.
ג. שלושים יום קודם הפסח נוהגים לקנות חיטים ולחלקן לעניים ומנהג זה נקרא 'קמחא דפסחא' (כמבואר להלן).
ד. יש נוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש ניסן, ויש שנוהגים כן בכל השלושים יום שקודם הפסח. ויש מקלים לאסור רק בערב פסח6.
ב. 'קמחא דפסחא'
נהגו בכל קהילות ישראל לאסוף 'קמחא דפסחא' ולחלקו לעניים. מנהג זה קדום מאד, שכן כבר בימי האמוראים אנו מוצאים חיוב זה7.
כתב רמ"א: "ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניין לצרך פסח". והקשו עליו, שהרי בתלמוד הירושלמי מובא שזה חיוב? ותרץ בעל שער הציון, שמצד החיוב ניתן לצאת ידי חובה גם במעות, אך המנהג הוא לחלק לעניים חטים כדי שיהיה להם קל יותר להתארגן לחג. כיום ישנם עמותות וגופים רבים המחלקים לעניים סלי מזון וביגוד לחג, על מנת להקל עליהם כמה שיותר8.
עיקר החיוב הוא לתת לעניים בני עירו.
הגדרת תושב (שחייב לתת קמחא דפסחא) לעניין זה נקרא מי שגר בעיר 12 חודשים, או שכבר החליט להשתקע במקום. אותן הגדרות תקפות גם לשאלה מיהו עני 'בן עיר'.
ויש אומרים שכיום השתנו הגדרים וכל שדר בעיר שלושים יום חייב לתת קמחא דפסחא9.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












