ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
ננסה לעמוד על קשר נוסף ביניהם.
על הפסוק בספר שופטים "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים ס וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם" (ב' א), מביא רש"י "שנינו בסדר עולם זה היה פנחס". נשאלת השאלה האם הייתה לתנא מסורת בעניין או שיש לזיהוי עוגן בפסוקים. חיפוש בתנ"ך מגלה שגם אצל אליהו מצינו כתוב דומה "וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת ה' אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן הַגִּלְגָּל "(מלכים ב ב' א). בפסוק בשופטים נזכר גם הביטוי "בוכים". נשאלת השאלה האם זהו תיאור מצב נפשי או שם מקום או שניהם גם יחד, מסתבר שהתשובה האחרונה היא הנכונה. הפרשיה של התגלות מלאך ד' בבוכים מסתיימת בציון העובדה הבאה : "וַיִּזְבְּחוּ שָׁם לַה'" (שם, שם ה). נשאלת השאלה כיצד הקריבו שם, והלא זמן איסור הבמות היה. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו "משך חכמה" מתרץ זאת על ידי הפניה לפסוק דומה בפרק הקודם "וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַה' עִמָּם" (שם, א' כב). לטענתו העליה לבית אל היא העליה אל הבוכים, עליה שלוותה על ידי ארון ברית ד'. נוכחות הארון היא זו שהתירה את ההקרבה גם בזמן איסור הבמות. לפי זה אנו יכולים להסיק כי פנחס עלה מן הגלגל לבית אל המכונה בוכים ושם הוכיח את העם, תוכחה שהתקבלה. עכשיו נעיין בפסוק הבא בפרשיה המתארת את הסתלקותו של אליהו "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל אֱלִישָׁע שֵׁב נָא פֹה כִּי ה' שְׁלָחַנִי עַד בֵּית אֵל וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּרְדוּ בֵּית אֵל" (מלכים ב ב' ב). אם אליהו ואלישע מתחילים את מסעם מן הגלגל (כפי שמופיע בפסוק א של הפרק שצוטט לעיל) כיצד הם יורדים ליריחו? והרי הגלגל נמצא לא רחוק מיריחו השוכנת כמאתים מטר מתחת לפני הים ובית אל שוכנת במרומי ההר? אחת התשובות לכך היא שאכן פסוק א הנו כותרת לפרק ומסעם המשותף של הרב והתלמיד לא החל בגלגל אלא הסתיים לא רחוק משם. אם כך למה צויינה עובדה זו בכותרת? אולי כדי להשוות בין שני המאורעות ולרמוז לנו כי "פנחס זה אליהו". כמובן שכל זה בתנאי שיש זהות בין "בכים" ובין "בית אל", כדעת בעל "משך חכמה". ראיה לשטתו נוכל להביא מדברי הנביא הושע. הושע גם הוא קושר את שני הביטויים זה לזה ואומר "וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ" (הושע י"ב ה). גם הביטוי מלאך לפי זה קושר את שני האישים, שהרי פנחס מכונה כך בספר שופטים "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" ואליהו מכונה כך בדברי אחרון הנביאים " וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר ה' צְבָאוֹת: ... הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (מלאכי).
הבה נתפלל כי בזכות דבקותו של עם ישראל בקיום מצוות הברית תתקיים בנו שליחותו של אליהו "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים" (שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
