- פרשת שבוע ותנ"ך
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
בנות צלפחד - ראש גדול
בספר במדבר מתחיל עם ישראל לקחת אחריות ולהפסיק להיות פסיביים; זה מתחיל מקביעת "פסח שני" להקרבת קרבן פסח וממשיך עם בנות צלופחד המבקשות נחלה.
לאורך ספר במדבר אנו פוגשים את התהליך הארוך בו מתחיל עם ישראל לקחת חלק, לטול אחריות על הקודש בעולם. במצרים היינו רק עם עבדים פסיבי הצועק מן העבודה הקשה. חיינו רחוק מערכי הגאולה והקדושה, ולאט לאט, דרך סיבוכים ונפילות אנו מתחילים לצאת אל הפועל. ובשביל יהודי לצאת אל הפועל זה 'להיעשות מרכבה לשכינה', וכמו כל כלי רכב, המרכבה מובילה את נוסעיה ליעדם. יהודים שחיים את הייעוד האלוקי מביאים בחייהם את ההיסטוריה לכתובת אליה מייעד אותה 'הרוכב בערבות'.
האיתות הראשון ל'ראש גדול' של יהודי היה בפרשת בהעלותך. שם, יהודים שמצבם לא אפשר להם להקריב את קרבן הפסח במועדו - הרגישו דחויים. אך הם לא ויתרו! במפגיע, הם מתייצבים לפני משה ואהרן ותובעים את חלקם בקדושה, "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' "? במבט של יהדות קפואה, מינימאליסטית, טכנית, יטענו השמרנים: למה לכם? אם אתם פטורים, תשמחו, ראש קטן. אבל ה' חושב אחרת, ומונחלת לדורות פרשת 'פסח שני', בזכות אלו שלא ויתרו, שהבינו שחיים בלא קדושה, בלא קירבת אלוקים הינם טפלים.
בנות צלפחד ממשיכות את אותה דרך. גם הן מבינות שמותר להיות מעורבים, שיהודי חייב להיות 'ראש גדול' בקדושה. הן אמנם לא מחדשות מצווה, אך הן מרחיבות את הקדושה למימד המקום. הן לא מוכנות להיות מחוץ למעגל יורשי הארץ. לדידן, יש קדושה עצומה לאדמה, ולמה שהן יוותרו עליה. במבטן, גם אם החוק לא חל על המקרה שלהן, אז מה? הן יוזמות 'תיקון לחוק הנחלות'. ולגבי מי שיתמה, מה לנשים בבית המדרש? מה ההעזה הזו? משיב הקדוש ברוך הוא: "כן בנות צלפחד דוברות"! ומשה מצטווה לתת להן נחלה, וכך מונחלת פרשת הירושה לבנות שאין להן אחים.
גם בני פרשת בהעלותך וגם בנות צלפחד 'פותחים את הפה', לא מרגישים רגשי נחיתות או חוסר בטחון עצמי מול גדולי האומה. הם יודעים שכשאתה מכוון לתוספת קדושה על פי רצון ה' ומסורת אבות ומתוך מידות טובות - אין סמכות שבכחה להחליש אותך.
כשמשווים בין פתחון הפה החיובי שהתורה מתארת אצל בנות צלפחד, לבין פתחון הפה של העם המתאווים והמתאוננים בפרשת בהעלותך - המבט הפמיניסטי דלעיל לטובת תורניות האשה מתעצם עוד יותר.
וכך קובעות בנות צלפחד את קנה המידה שיביא לשותפות ה' עם רעיונות חדשים: קבלת החוק התורני לגבי ירושת הבנים בלא ערעור. הן רק טוענות שמצבן שלהן הספציפי לא 'מכוסה' עדין. עמידה של עדינות ובטחון מול משה ואלעזר, הנשיאים וכל העדה, מתוך ידיעה שהם הסמכות המכריעה. הן גם יודעות שמי שהוא ראש גדול בקדושה צריך להיות נקי מעוון, וזאת הן מדגישות בפנייתן. ועוד מבט. בנות צלפחד דבקות בעזות דקדושה בארץ ישראל. הן יודעות בידיעה נשית פשוטה אך עמוקה מאד, ידיעה חסרת סיבוכים ו'נטולת מחסומים' - למי הארץ, וממילא למי אינה. הן מחבבות את הארץ ועומדות בכל תוקף על זכותן לנחול אותה - גם אם יש לעמוד על כך מול גדולי האומה.
תורה נשית זו מסוגלת היא 'להוריד' מן השמים חלק תורה חדש, ודוקא על ידי אותן צדיקות. יש בכך מן העתיד הגדול של עם ישראל שבו 'נקבה תסובב גבר', וכמו שכאן היתה פרשת הנחלות כתובה בשמים אך הן זכו להורידה לארץ, כן תתקיים בישראל שותפות קדושה ומלאת חן וענווה בלימוד תורה והוספת קדושה על ידי איש ישראל ובנות ישראל.
האיתות הראשון ל'ראש גדול' של יהודי היה בפרשת בהעלותך. שם, יהודים שמצבם לא אפשר להם להקריב את קרבן הפסח במועדו - הרגישו דחויים. אך הם לא ויתרו! במפגיע, הם מתייצבים לפני משה ואהרן ותובעים את חלקם בקדושה, "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' "? במבט של יהדות קפואה, מינימאליסטית, טכנית, יטענו השמרנים: למה לכם? אם אתם פטורים, תשמחו, ראש קטן. אבל ה' חושב אחרת, ומונחלת לדורות פרשת 'פסח שני', בזכות אלו שלא ויתרו, שהבינו שחיים בלא קדושה, בלא קירבת אלוקים הינם טפלים.
בנות צלפחד ממשיכות את אותה דרך. גם הן מבינות שמותר להיות מעורבים, שיהודי חייב להיות 'ראש גדול' בקדושה. הן אמנם לא מחדשות מצווה, אך הן מרחיבות את הקדושה למימד המקום. הן לא מוכנות להיות מחוץ למעגל יורשי הארץ. לדידן, יש קדושה עצומה לאדמה, ולמה שהן יוותרו עליה. במבטן, גם אם החוק לא חל על המקרה שלהן, אז מה? הן יוזמות 'תיקון לחוק הנחלות'. ולגבי מי שיתמה, מה לנשים בבית המדרש? מה ההעזה הזו? משיב הקדוש ברוך הוא: "כן בנות צלפחד דוברות"! ומשה מצטווה לתת להן נחלה, וכך מונחלת פרשת הירושה לבנות שאין להן אחים.
גם בני פרשת בהעלותך וגם בנות צלפחד 'פותחים את הפה', לא מרגישים רגשי נחיתות או חוסר בטחון עצמי מול גדולי האומה. הם יודעים שכשאתה מכוון לתוספת קדושה על פי רצון ה' ומסורת אבות ומתוך מידות טובות - אין סמכות שבכחה להחליש אותך.
כשמשווים בין פתחון הפה החיובי שהתורה מתארת אצל בנות צלפחד, לבין פתחון הפה של העם המתאווים והמתאוננים בפרשת בהעלותך - המבט הפמיניסטי דלעיל לטובת תורניות האשה מתעצם עוד יותר.
וכך קובעות בנות צלפחד את קנה המידה שיביא לשותפות ה' עם רעיונות חדשים: קבלת החוק התורני לגבי ירושת הבנים בלא ערעור. הן רק טוענות שמצבן שלהן הספציפי לא 'מכוסה' עדין. עמידה של עדינות ובטחון מול משה ואלעזר, הנשיאים וכל העדה, מתוך ידיעה שהם הסמכות המכריעה. הן גם יודעות שמי שהוא ראש גדול בקדושה צריך להיות נקי מעוון, וזאת הן מדגישות בפנייתן. ועוד מבט. בנות צלפחד דבקות בעזות דקדושה בארץ ישראל. הן יודעות בידיעה נשית פשוטה אך עמוקה מאד, ידיעה חסרת סיבוכים ו'נטולת מחסומים' - למי הארץ, וממילא למי אינה. הן מחבבות את הארץ ועומדות בכל תוקף על זכותן לנחול אותה - גם אם יש לעמוד על כך מול גדולי האומה.
תורה נשית זו מסוגלת היא 'להוריד' מן השמים חלק תורה חדש, ודוקא על ידי אותן צדיקות. יש בכך מן העתיד הגדול של עם ישראל שבו 'נקבה תסובב גבר', וכמו שכאן היתה פרשת הנחלות כתובה בשמים אך הן זכו להורידה לארץ, כן תתקיים בישראל שותפות קדושה ומלאת חן וענווה בלימוד תורה והוספת קדושה על ידי איש ישראל ובנות ישראל.
העברת שרביט ההנהגה
הרב משה ליב הכהן הלברשטט | תמוז תשפ
דביקות בה' במסירות נפש
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז תמוז תשפ"ב

מידת השלום השלמה
הרב אביחי קצין | י' תמוז תשס"ח
מלכי אומות העולם
קול צופייך פרשת פנחס תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | י"ד תמוז תשפ"ב
מה המשמעות הנחת תפילין?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
הקשבה בזמן של פילוג
שופר
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך לקשור את הסכך?
למה ללמוד גמרא?
הלכות נתינה בפורים
פסח שני- החיבור של תורה וישראל

וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּון בְּרִנָּה
הרב שמואל אליהו | סיון תשע"ד

הלכות פדיון שבויים
הרב שמואל אליהו | סיון תשס"ח
פדיון שבויים בעת הזאת - מחיר מופקע או הגיוני?
הרה"ג אשר וייס | י"ב כסלו תשפ"ד

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
הגאווה הלאומית של עם ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת וישלח תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז כסלו תשפ"ג
וירשתם אותה וישבתם בה
מאמר "לתקף קדושתו של יום עצמאותנו"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א כסלו תשפד
יעקב- בחיר האבות | לוז עיר האמת
שיחת מוצ"ש פרשת ויצא תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב כסלו תשפ"ד
