ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
האיתות הראשון ל'ראש גדול' של יהודי היה בפרשת בהעלותך. שם, יהודים שמצבם לא אפשר להם להקריב את קרבן הפסח במועדו - הרגישו דחויים. אך הם לא ויתרו! במפגיע, הם מתייצבים לפני משה ואהרן ותובעים את חלקם בקדושה, "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' "? במבט של יהדות קפואה, מינימאליסטית, טכנית, יטענו השמרנים: למה לכם? אם אתם פטורים, תשמחו, ראש קטן. אבל ה' חושב אחרת, ומונחלת לדורות פרשת 'פסח שני', בזכות אלו שלא ויתרו, שהבינו שחיים בלא קדושה, בלא קירבת אלוקים הינם טפלים.
בנות צלפחד ממשיכות את אותה דרך. גם הן מבינות שמותר להיות מעורבים, שיהודי חייב להיות 'ראש גדול' בקדושה. הן אמנם לא מחדשות מצווה, אך הן מרחיבות את הקדושה למימד המקום. הן לא מוכנות להיות מחוץ למעגל יורשי הארץ. לדידן, יש קדושה עצומה לאדמה, ולמה שהן יוותרו עליה. במבטן, גם אם החוק לא חל על המקרה שלהן, אז מה? הן יוזמות 'תיקון לחוק הנחלות'. ולגבי מי שיתמה, מה לנשים בבית המדרש? מה ההעזה הזו? משיב הקדוש ברוך הוא: "כן בנות צלפחד דוברות"! ומשה מצטווה לתת להן נחלה, וכך מונחלת פרשת הירושה לבנות שאין להן אחים.
גם בני פרשת בהעלותך וגם בנות צלפחד 'פותחים את הפה', לא מרגישים רגשי נחיתות או חוסר בטחון עצמי מול גדולי האומה. הם יודעים שכשאתה מכוון לתוספת קדושה על פי רצון ה' ומסורת אבות ומתוך מידות טובות - אין סמכות שבכחה להחליש אותך.
כשמשווים בין פתחון הפה החיובי שהתורה מתארת אצל בנות צלפחד, לבין פתחון הפה של העם המתאווים והמתאוננים בפרשת בהעלותך - המבט הפמיניסטי דלעיל לטובת תורניות האשה מתעצם עוד יותר.
וכך קובעות בנות צלפחד את קנה המידה שיביא לשותפות ה' עם רעיונות חדשים: קבלת החוק התורני לגבי ירושת הבנים בלא ערעור. הן רק טוענות שמצבן שלהן הספציפי לא 'מכוסה' עדין. עמידה של עדינות ובטחון מול משה ואלעזר, הנשיאים וכל העדה, מתוך ידיעה שהם הסמכות המכריעה. הן גם יודעות שמי שהוא ראש גדול בקדושה צריך להיות נקי מעוון, וזאת הן מדגישות בפנייתן. ועוד מבט. בנות צלפחד דבקות בעזות דקדושה בארץ ישראל. הן יודעות בידיעה נשית פשוטה אך עמוקה מאד, ידיעה חסרת סיבוכים ו'נטולת מחסומים' - למי הארץ, וממילא למי אינה. הן מחבבות את הארץ ועומדות בכל תוקף על זכותן לנחול אותה - גם אם יש לעמוד על כך מול גדולי האומה.
תורה נשית זו מסוגלת היא 'להוריד' מן השמים חלק תורה חדש, ודוקא על ידי אותן צדיקות. יש בכך מן העתיד הגדול של עם ישראל שבו 'נקבה תסובב גבר', וכמו שכאן היתה פרשת הנחלות כתובה בשמים אך הן זכו להורידה לארץ, כן תתקיים בישראל שותפות קדושה ומלאת חן וענווה בלימוד תורה והוספת קדושה על ידי איש ישראל ובנות ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
