ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
האיתות הראשון ל'ראש גדול' של יהודי היה בפרשת בהעלותך. שם, יהודים שמצבם לא אפשר להם להקריב את קרבן הפסח במועדו - הרגישו דחויים. אך הם לא ויתרו! במפגיע, הם מתייצבים לפני משה ואהרן ותובעים את חלקם בקדושה, "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' "? במבט של יהדות קפואה, מינימאליסטית, טכנית, יטענו השמרנים: למה לכם? אם אתם פטורים, תשמחו, ראש קטן. אבל ה' חושב אחרת, ומונחלת לדורות פרשת 'פסח שני', בזכות אלו שלא ויתרו, שהבינו שחיים בלא קדושה, בלא קירבת אלוקים הינם טפלים.
בנות צלפחד ממשיכות את אותה דרך. גם הן מבינות שמותר להיות מעורבים, שיהודי חייב להיות 'ראש גדול' בקדושה. הן אמנם לא מחדשות מצווה, אך הן מרחיבות את הקדושה למימד המקום. הן לא מוכנות להיות מחוץ למעגל יורשי הארץ. לדידן, יש קדושה עצומה לאדמה, ולמה שהן יוותרו עליה. במבטן, גם אם החוק לא חל על המקרה שלהן, אז מה? הן יוזמות 'תיקון לחוק הנחלות'. ולגבי מי שיתמה, מה לנשים בבית המדרש? מה ההעזה הזו? משיב הקדוש ברוך הוא: "כן בנות צלפחד דוברות"! ומשה מצטווה לתת להן נחלה, וכך מונחלת פרשת הירושה לבנות שאין להן אחים.
גם בני פרשת בהעלותך וגם בנות צלפחד 'פותחים את הפה', לא מרגישים רגשי נחיתות או חוסר בטחון עצמי מול גדולי האומה. הם יודעים שכשאתה מכוון לתוספת קדושה על פי רצון ה' ומסורת אבות ומתוך מידות טובות - אין סמכות שבכחה להחליש אותך.
כשמשווים בין פתחון הפה החיובי שהתורה מתארת אצל בנות צלפחד, לבין פתחון הפה של העם המתאווים והמתאוננים בפרשת בהעלותך - המבט הפמיניסטי דלעיל לטובת תורניות האשה מתעצם עוד יותר.
וכך קובעות בנות צלפחד את קנה המידה שיביא לשותפות ה' עם רעיונות חדשים: קבלת החוק התורני לגבי ירושת הבנים בלא ערעור. הן רק טוענות שמצבן שלהן הספציפי לא 'מכוסה' עדין. עמידה של עדינות ובטחון מול משה ואלעזר, הנשיאים וכל העדה, מתוך ידיעה שהם הסמכות המכריעה. הן גם יודעות שמי שהוא ראש גדול בקדושה צריך להיות נקי מעוון, וזאת הן מדגישות בפנייתן. ועוד מבט. בנות צלפחד דבקות בעזות דקדושה בארץ ישראל. הן יודעות בידיעה נשית פשוטה אך עמוקה מאד, ידיעה חסרת סיבוכים ו'נטולת מחסומים' - למי הארץ, וממילא למי אינה. הן מחבבות את הארץ ועומדות בכל תוקף על זכותן לנחול אותה - גם אם יש לעמוד על כך מול גדולי האומה.
תורה נשית זו מסוגלת היא 'להוריד' מן השמים חלק תורה חדש, ודוקא על ידי אותן צדיקות. יש בכך מן העתיד הגדול של עם ישראל שבו 'נקבה תסובב גבר', וכמו שכאן היתה פרשת הנחלות כתובה בשמים אך הן זכו להורידה לארץ, כן תתקיים בישראל שותפות קדושה ומלאת חן וענווה בלימוד תורה והוספת קדושה על ידי איש ישראל ובנות ישראל.

הלכות שטיפת כלים בשבת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

בריאת העולם בפרשת לך לך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך עושים קידוש?

אנחנו קודש למענך

איך ללמוד גמרא?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

האם מותר לאכול לפני התקיעות?

מה זה בכלל אמונה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















