ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מו: 4- יד מח. במשנה)
חלק א - שמיני עצרת בחו"ל (ספק שביעי)
בתפילה – מזכירים שמיני עצרת,
בסוכה –
| רב – כשביעי | רי"ח – כשמיני | ראיית רב יוסף לרי"ח | |
| א"ד 1 – לפי כולם יושבים בסוכה | יושבים ומברכים | יושבים ולא מברכים | רב הונא בר ביזנא וגדולי הדור הגיעו לסוכה בשמיני עצרת וישבו ולא ברכו |
| א"ד 2 - | יושבים ולא מברכים | לא יושבים כלל | רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת לא ישב כלל |
סברות –
לא לברך –
- לא מברכים על ספק מצווה
- שלא יהיה תרתי דסתרי עם מה שמציין את שמיני עצרת בתפילה.
- שלא יבוא לזלזל בקדושת יו"ט.
- לא לזלזל בקדושת יו"ט
- שלא יראה כבל תוסיף.
- A.חלוק בניסוח – (מז. 11-)
- רנבי"צ – ביום השמיני לא כתוב "וביום השמיני" אלא "ביום השמיני".
- רב אשי – "מנחתם ונסכיהם... במספרם כמשפט" במקום "כמשפטם" שכתוב בשביעי.
לא לשבת –
(מז. שליש עליון)
חלק ב – האם אומרים שהחיינו בשמיני עצרת?
א. הדעות -
רב ששת – לא אומרים (סוף מז:)
רי"ח ור"נ – אומרים (בניגוד לשביעי של פסח), כי זה רגל בפני עצמו.
ב. למה לומר שזה רגל בפני עצמו -
- B.חלוק בדינים –
(מז. שליש תחתון)
קשה על העיקרון של חלוקה בדינים – הרי גם שביעי של ספח חלוק מהחג הראשון שאין בו מצוות מצה?
תשובה – בפסח גם ביום הראשון אין + בכל חול המועד אין.
באלו דינים יש חלוקה -
ר' לוי ב"ח –
- אין חיוב סוכה
- אין חיוב לולב
- לרבנן (בניגוד לר"י) – אין ניסוך המים.
- רב פפא - חלוק בקרבנות (פר 1 במקום 13-7, אייל 1 במקום 2, 7 כבשים במקום 14).
- בברייתא א(מח. 8-) –
שיר - שהשיר שלו לא קשור למתנות עניים ולוים (בניגוד למזמורי סוכות),
קרבן – כנ"ל,
(ברכה – נראה בהמשך,
לינה – נראה בהמשך).
- בברייתא ב(מח. 1+) – פז"ר קש"ב (הדגשנו את מה שנוסף על מה שכבר אמרנו).
פיס(שמפייסים בקרבנות כמו בשאר החגים)
(זמן – שהחיינו – מכאן ראיה שהברייתא כרי"ח ור"נ)
רגל – בפני עצמו (שלא יושבים בסוכה),
קרבן – כנ"ל,
שירה – כנ"ל,
ברכה בפני עצמה בברכת המזון ותפילה
חשוב להדגיש – בעצם העובדות הנ"ל כולם מסכימים, אך השאלה היא האם זה רגל בפני עצמו עד כדי כך שיהיה חיוב שהחיינו חדש.
ג. ראיות מהברייתות לטובת רי"ח ור"נ שאומרים שהחיינו –
- ברייתא ב - מפורש ששמיני עצרת רגל בפני עצמו לעניין פז"ר קש"ב (ז – זמן).
- ברייתא א - ר"י אומר לרבנן ששמ"ע רגל בפני עצמו גם ב"ברכה" (ורבנן מסכימים לעצם העובדה) -
בהו"א – שהחיינו, דחייה – הזכרת שמ"ע בתפילה וברכת המזון.
הערות על ברייתא א:
- אמנם כתוב שם בפורש שזה רגל בפני עצמו, אך זה לא מספיק כדי להכריע שגם אומרים שהחיינו.
- אמנם זה רק ר"י, אך הראשונים אומרים שכם רבנן שם מסכימים.
- 3.[ניסיון ראיה לדחייה -
הברייתא אומרת שבברכה יש חיוב, כמו שיש בשבעת ימי סוכות.
אם מדובר בברכת המזון ותפילה – מובן.
אך אם מדובר בשהחיינו – הרי אומרים רק ביום הראשון? תשובה – אם לא אמר בראשון, ויש לו כוס יין, אומר באחד משאר הימים].
- מצוות לינה - באותה ברייתא גם אמר שבשמיני עצרת יש לינה (ברייתא א, בגמרא מז: 8+).
קשה - בברייתא אחרת – לומד שאין לינה בפסח שני, כי אין אחריו ששה ימים, אז לכאורה זה גם נכון לשמיני עצרת.
תשובה – הוא אמר את זה רק לפסח שני (כי הנושא שם זה פסח).
הראיה שבשבועות גם יש לינה לר"י (שהרי המשנה אומרת שיש לינה, ואותה משנה גם אומרת שבביכורים יש תנופה, וזאת שיטת ר"י).
דחיית הראיה – אולי אותה משנה ראב"י, שגם אומר שיש תנופה.

איך עושים קידוש?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

אוצרות בלב הים

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

למה הכל אסור בתשעה באב?!

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הלכות שטיפת כלים בשבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

שבועות מעין עולם הבא!

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















