בית המדרש
  • מדורים
  • סיפורים ותולדות צדיקים
  • סיפורים נוספים
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שרה בת רבקה שינדל

כאשר אליהו ונחוצקר היה בכיתה ו', הוא שמע באחד השיעורים סיפור מפי מורהו על תאונת דרכים מחרידה שאירעה בשלהי שנת תשכ"ג. באחד הסיבובים של הכביש העולה למירון התהפכה משאית שהסיעה את תלמידי ישיבת פרשבורג לציונו של רבי שמעון בר יוחאי. הנהג ושלושה מבני הישיבה נהרגו, רבים נפצעו, מקצתם קשה מאוד.
בני משפחה וחברים לא חדלו לפקוד את מיטתו של אחד הבחורים שנפצע אנושות. הוא שכב חסר הכרה במחלקת טיפול נמרץ. חבריו עשו משמרות כדי להיות לצדו כל העת וגם ארגנו קבוצות שקראו תהילים לרפואתו.
בוקר אחד התעורר הבחור הפצוע לשמחתם הגדולה של הוריו וחבריו, שהודו לקדוש ברוך הוא ושיבחו את שמו. הרופאים ובני המשפחה ניסו לדובב את הבחור ולשוחח עמו, אולם הוא לא הגיב מיד. היה נדמה שהוא התעורר מחלום עמוק ועדיין נתון תחת רישומו. כעבור שעה קלה פצה הפצוע את פיו ואמר שברצונו לספר דבר מה חשוב, אבל ביקש תחילה לשמוע מה עלה בגורלם של חבריו שנסעו עמו ברכב שהתהפך.
סיפרו לו בזהירות רבה על תוצאות התאונה, כולל מותם של חבריו הטובים.
הוא שמע את הדברים והחל לבכות. לאחר שהתאושש החל לספר כי כאשר שכב מחוסר הכרה ראה את אחד הנספים בישיבה, חברו הקרוב שעמו למד בחברותא. היה לו ברור שחברו נהרג מפני ששאל אותו: "היכן אתה שם למעלה?"
"אני נמצא במחיצתו של רש"י", ענה החבר.
"במה זכית לכך?!" תמה הפצוע בחלומו.
"הקפדתי מאוד לקרוא בכל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י", ענה הנפטר והוסיף: "באתי לבשר לך כי תחלים ותבריא מהפציעה הקשה, אבל בתנאי אחד".
"מה התנאי?" שאל הפצוע.
"עליך לקבל על עצמך לספר ברבים מעתה ואילך את סיפורך וחלומך, כדי ללמד על החשיבות העצומה של קריאת שניים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י על פרשת השבוע".
הפצוע התעורר מחלומו ושב להכרתו. הוא החל לספר בכל הזדמנות מה שאירע עמו. סיפורו הִכה גלים ועבר מפה לאוזן בקרב ציבור שומרי התורה והמצוות ואף מעבר לכך. רבים החלו להקפיד על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י.
עברו שנים רבות, והתקרב מועד ל"ג בעומר שחל במוצאי שבת בשנת תשנ"ז. המונים נהרו למירון כבר ביום ששי לפני כן, ובין כולם הגיעה בצוהרי יום שישי קבוצה מתלמידי ישיבת פרשבורג שחיפשו מקום להתאכסן בו במהלך השבת. מקומות הלינה באכסניות השונות היו תפוסים, והם ניסו בכל דרך אפשרית למצוא מקום, אולם מאמציהם עלו בתוהו.
לבסוף החליטו להקיש בדלתות תושבי היישוב מירון ולבקש ללון אצלם בשבת.
הם עברו מבית לבית עד שהגיעו לביתו של הרב אליהו ונחוצקר. התלמידים ובראשם מבוגר אחראי סיפרו כי הם בני ישיבה ירושלמית והתחננו באוזני הרב ונחוצקר ואשתו שיארחו אותם בשבת כי אין להם מקום אחר. בני הזוג הסכימו בחפץ לב לארח את התלמידים וערכו למענם שבת עשירה.
במוצאי השבת התארגנה קבוצת התלמידים לעלות אל ציונו של רבי שמעון, ואז גילו כי הבחור שהיה מופקד להביא את פך השמן להדלקה שכח אותו וכי אין להם שמן להדלקה על הציון.
הם שאלו את הרב אליהו אם יוכל לתת להם כמות נכבדה של שמן. הרב ונחוצקר נזכר כי לפני שנים קיבל מאחד מערביי הסביבה מכל ובו שמונה עשר ליטר שמן ומאז הוא נמצא חתום וסתום במחסנו. הוא מיהר להביא את פך השמן והבחורים הודו לו במאוד על כל מה שעשה למענם. כאשר נפרדו ממנו לשלום שאל הרב אליהו את המבוגר האחראי: "מה שם ישיבתכם הירושלמית?".
"אנו מישיבת פרשבורג ואני אחד מצוות ההנהלה. האם כבודו שמע על הישיבה שלנו?".
הרב ונחוצקר לא היה זקוק לאמץ את מוחו, שכן הסיפור ששמע כילד נחקק היטב בלבו. הוא ענה מיד "בוודאי", והחל לספר כל מה שזכר מסיפור התאונה, על הפצוע שהחלים ועל פרסום מעלת לימוד שניים מקרא ואחד תרגום עם רש"י.
פניו של האיש אורו והוא אמר: "אם אתה זוכר היטב זה סימן שזכיתי שהדברים אכן התפרסמו כראוי! אני הבחור הפצוע שניצל וחלם את החלום...".
מתוך העיתון בשבע
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il