ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
בני משפחה וחברים לא חדלו לפקוד את מיטתו של אחד הבחורים שנפצע אנושות. הוא שכב חסר הכרה במחלקת טיפול נמרץ. חבריו עשו משמרות כדי להיות לצדו כל העת וגם ארגנו קבוצות שקראו תהילים לרפואתו.
בוקר אחד התעורר הבחור הפצוע לשמחתם הגדולה של הוריו וחבריו, שהודו לקדוש ברוך הוא ושיבחו את שמו. הרופאים ובני המשפחה ניסו לדובב את הבחור ולשוחח עמו, אולם הוא לא הגיב מיד. היה נדמה שהוא התעורר מחלום עמוק ועדיין נתון תחת רישומו. כעבור שעה קלה פצה הפצוע את פיו ואמר שברצונו לספר דבר מה חשוב, אבל ביקש תחילה לשמוע מה עלה בגורלם של חבריו שנסעו עמו ברכב שהתהפך.
סיפרו לו בזהירות רבה על תוצאות התאונה, כולל מותם של חבריו הטובים.
הוא שמע את הדברים והחל לבכות. לאחר שהתאושש החל לספר כי כאשר שכב מחוסר הכרה ראה את אחד הנספים בישיבה, חברו הקרוב שעמו למד בחברותא. היה לו ברור שחברו נהרג מפני ששאל אותו: "היכן אתה שם למעלה?"
"אני נמצא במחיצתו של רש"י", ענה החבר.
"במה זכית לכך?!" תמה הפצוע בחלומו.
"הקפדתי מאוד לקרוא בכל שבוע את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י", ענה הנפטר והוסיף: "באתי לבשר לך כי תחלים ותבריא מהפציעה הקשה, אבל בתנאי אחד".
"מה התנאי?" שאל הפצוע.
"עליך לקבל על עצמך לספר ברבים מעתה ואילך את סיפורך וחלומך, כדי ללמד על החשיבות העצומה של קריאת שניים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י על פרשת השבוע".
הפצוע התעורר מחלומו ושב להכרתו. הוא החל לספר בכל הזדמנות מה שאירע עמו. סיפורו הִכה גלים ועבר מפה לאוזן בקרב ציבור שומרי התורה והמצוות ואף מעבר לכך. רבים החלו להקפיד על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י.
עברו שנים רבות, והתקרב מועד ל"ג בעומר שחל במוצאי שבת בשנת תשנ"ז. המונים נהרו למירון כבר ביום ששי לפני כן, ובין כולם הגיעה בצוהרי יום שישי קבוצה מתלמידי ישיבת פרשבורג שחיפשו מקום להתאכסן בו במהלך השבת. מקומות הלינה באכסניות השונות היו תפוסים, והם ניסו בכל דרך אפשרית למצוא מקום, אולם מאמציהם עלו בתוהו.
לבסוף החליטו להקיש בדלתות תושבי היישוב מירון ולבקש ללון אצלם בשבת.
הם עברו מבית לבית עד שהגיעו לביתו של הרב אליהו ונחוצקר. התלמידים ובראשם מבוגר אחראי סיפרו כי הם בני ישיבה ירושלמית והתחננו באוזני הרב ונחוצקר ואשתו שיארחו אותם בשבת כי אין להם מקום אחר. בני הזוג הסכימו בחפץ לב לארח את התלמידים וערכו למענם שבת עשירה.
במוצאי השבת התארגנה קבוצת התלמידים לעלות אל ציונו של רבי שמעון, ואז גילו כי הבחור שהיה מופקד להביא את פך השמן להדלקה שכח אותו וכי אין להם שמן להדלקה על הציון.
הם שאלו את הרב אליהו אם יוכל לתת להם כמות נכבדה של שמן. הרב ונחוצקר נזכר כי לפני שנים קיבל מאחד מערביי הסביבה מכל ובו שמונה עשר ליטר שמן ומאז הוא נמצא חתום וסתום במחסנו. הוא מיהר להביא את פך השמן והבחורים הודו לו במאוד על כל מה שעשה למענם. כאשר נפרדו ממנו לשלום שאל הרב אליהו את המבוגר האחראי: "מה שם ישיבתכם הירושלמית?".
"אנו מישיבת פרשבורג ואני אחד מצוות ההנהלה. האם כבודו שמע על הישיבה שלנו?".
הרב ונחוצקר לא היה זקוק לאמץ את מוחו, שכן הסיפור ששמע כילד נחקק היטב בלבו. הוא ענה מיד "בוודאי", והחל לספר כל מה שזכר מסיפור התאונה, על הפצוע שהחלים ועל פרסום מעלת לימוד שניים מקרא ואחד תרגום עם רש"י.
פניו של האיש אורו והוא אמר: "אם אתה זוכר היטב זה סימן שזכיתי שהדברים אכן התפרסמו כראוי! אני הבחור הפצוע שניצל וחלם את החלום...".
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











