ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
לְבֵרוּר זֶה צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְקוֹרוֹת שׁוֹנִים, תּוֹרָנִיִּים, שִׂכְלִיִּים, הִיסְתּוֹרִיִּים, רָזִיִּים*, הוֹפָעִיִּים*, שִׁירִיִּים, וְלִפְעָמִים גַּם-כֵּן פּוֹלִיטִיִּים וְאֶקוֹנוֹמִיִּים*.
נִרְאֶה הַדָּבָר* שֶׁמִּקֹּדֶם נֶעֱרַךְ* הַדָּבָר שֶׁצּוּרַת הָאָדָם תִּשְׁתַּלֵּם בִּכְלָלוּתָהּ, וּבְתוֹר תּוֹסֶפֶת וְיִתְרוֹן יִגָּלֶה עַל הָאֻמָּה הַמְיֻחֶדֶת רוּחָהּ הַמְפֹאָר בְּהַדְרַת קדֶשׁ.
אֲבָל נִתְקַלְקְלוּ הָעִנְיָנִים וְרוּחַ הָאָדָם שָׁקַע כָּל-כָּךְ בַּכְּלָל•, עַד שֶׁלּא הָיָה הַחֹל יָכוֹל* לְהֵעָשׂוֹת בָּסִיס לַקֹּדֶשׁ אֶלָּא אִם כֵּן יְקַלְקֵל אוֹתוֹ, וְהֻכְרְחָה גָּלוּת מִצְרַיִם לָבוֹא בְּתוֹר כּוּר הַבַּרְזֶל, שֶׁצֵּרְפָה* אֶת צַד הָאָדָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לִבְרִיָּה חֲדָשָׁה, וְצוּרָתוֹ הַחֻלִּית נִתְטַשְׁטְשָׁה לְגַמְרֵי. וְהוּחַל* גּוֹי פַּעַם אֶחָת עַל-יְדֵי הַגַּרְעִין הָאֱנוֹשִׁי לַצּוּרָה שֶׁמֵּרֹאשׁ וְעַד עָקֵב כֻּלָּהּ יִשְׂרְאֵלִית, יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל*.
(אורות ישראל ה, ח)
___________________________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
8 - עם ישראל חלק ו'
9 - עם ישראל חלק ז'
10 - ישראל ואומות העולם חלק א'
טען עוד
צוּרָתָם – הבנת מהותם ותפקידם. צְרִיכָה לְהִתְבָּרֵר – יש בעניין זה ספק שצריך ליבון. הָאֱנוֹשִׁיּוּת הַכְּלָלִית וכו' – הצד האנושי המשותף לכל בני האדם, האם הוא מופיע בישראל בצורה זהה לשאר העמים. בְּצִבְיוֹנָהּ – בזהות ומהות. הַצּוּרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית – הרובד המיוחד לישראל. רָזִיִּים – ספרות הסוד. הוֹפָעִיִּים – גילויי רוח הקודש. אֶקוֹנוֹמִיִּים – כלכליים. נִרְאֶה הַדָּבָר –הרב מבאר את דעתו בליבון הספק. נֶעֱרַךְ – נקבע, נסדר. שֶׁלּא הָיָה הַחֹל יָכוֹל וכו' – המדרגה האנושית (החול) אינה מסוגלת להתרומם למדרגה הישראלית (הקודש) בטהרתה. שֶׁצֵּרְפָה – הסירה את הסיגים. הוּחַל – נולד. יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל – יעקב מציין את האפשרות שהייחוד הישראלי הוא קומה נוספת ע"ג הקומה האנושית וישראל מציין את האפשרות שישראל מיוחדים מעקב ועד ראש.
ביאורים
בעם ישראל ישנה תכונה מיוחדת שאין בגויים והיא היכולת להביט על הכל במבט של קודש. אך איך אנו צריכים להתייחס לתכונה זו? מחד, אפשר להבין שתכונה זו היא תוספת לקומת האדם שקיימת בהם, כמו שמוזיקאי בעל כישרון אומנותי הוא אדם בעל תכונה נוספת מיוחדת. לפי זה ניתן לומר שישראל הם בני אדם בעלי תכונה ישראלית רוחנית מיוחדת. מאידך, אפשר לומר שישראל שונים לגמרי מאומות העולם, שהם מדרגה חדשה בבריאה. יש דומם, צומח, חי, אדם, אך ישנה מדרגה נוספת והיא ישראל. אין להקל ראש בשאלה זו, מכיוון שהיא גוזרת את היחס בין ישראל לעמים. האם אנחנו ואומות העולם שווים לגמרי אלא שאנו בעלי תכונה נוספת, או שכלל אין קשר בין ישראל לאומות, והמראה האנושי החיצוני הדומה מטעה אותנו?
יש צדדים לכאן ולכאן, ולכן כדי לענות על כך צריך מחקר גדול ומקיף. מסקנת הרב היא שנראה ששני המבטים הללו נכונים, אך תלוי באיזה זמן. בשלב הראשון של האנושות היו אנשי הסגולה כשאר הגויים, אך הם היו בעלי תכונה מיוחדת. נח, מתושלח, שם ועבר היו אנשים עליונים שהסגולה הייתה בהם. הם פעלו בקרב הגויים וניסו לרוממם. בדרך זו הייתה צריכה לקום אומה מזרע אברהם, יצחק ויעקב, שהיא תהיה אומה ככל האומות עם תכונה רוחנית נוספת, כמו היחס שבין הכוהנים לישראל בתוך עם ישראל. אך במהלך ההיסטוריה, כשהאנושות ירדה לשפלות מוסרית גדולה, התברר שלדרך זו אין סיכוי – הצד החומרי שלט באדם ללא עוררין ודחק את הצדדים הרוחניים. אם התכונה הרוחנית העדינה שקיימת בעם ישראל הייתה תוספת על הגוף הגויי החומרי, היא לא הייתה יכולה להתגלות. הגוף העוצמתי והתרבות החומרית היו מאפילים עליה בשליטתם על האדם. היה צריך לזכך גם את הגוף החומרי, כדי שיהיה ראוי להיות נושא הקדושה. לכן הייתה צריכה לבוא גלות מצרים אשר זיככה את גופנו הלאומי והאישי ונולדנו מחדש. והפעם עם ישראל נברא מחדש ללא קשר עם אומות העולם. זוהי מדרגה חדשה בבריאה.
אף על פי שעכשיו אנו ישראלים ואין בנו שום שותפות עם אומות העולם, חשוב לדעת את השלב הראשון בהיסטוריה, שבו הסגולה הייתה מעלה נוספת על האדם ולא שינוי מוחלט, מכיוון שהמטרה היא לתקן את העולם כולו ולהבין שלשם אנו צריכים לחתור.
הרחבות
•ההבדל בין ישראל לאומות העולם
אֲבָל נִתְקַלְקְלוּ הָעִנְיָנִים וְרוּחַ הָאָדָם שָׁקַע כָּל-כָּךְ בַּכְּלָל. הרב קוק מסיק שמדרגת ישראל אינה מדרגה נוספת על גבי מדרגתם של שאר העמים, אלא שהיא יצירה חדשה לגמרי – יצירה ישראלית. במקום אחר כותב הרב קוק שיצירה זו באה לידי ביטוי לא רק באותם דברים בהם מתייחדים ישראל, כמו תורה ומצוות, אלא שחייהם של ישראל על כל מרחביהם שונים בתכלית מאלו של אומות העולם: "כשם שאף על פי שכל מדריגה נזקקת לאותם החלקים שישנם במדריגה שתחתיה, מכל מקום היא אינה לוקחת את החלקים ההם על פי אותה התבנית שהם נמצאים בה במדריגה הירודה, כי אם היא מסגלתם לפי ערכה מתחילת הוייתם" [הגדה של פסח, מכון הרצי"ה, עמ' רה-רו] כשם שכבר בחלק הדומם שבצומח מופיעה צמיחה, וכשם שכח הצמיחה שבחי מופיע במערכת מרכזית המתאימה לתכונת החי, כך גם הישראליות חודרת את כל חיי האומה.
דבר זה נכון גם לגבי הלאומיות הישראלית. ב' לשלושה באלול' [א, יא] כותב הרב צבי יהודה בשם הרב קוק שהלאומיות הישראלית איננה לאומיות רגילה (חיבת העם את ארצו) שעל גביה מופיעה מדרגה נוספת של קודש, אלא היא לאומיות בעלת מהות חדשה לגמרי. מהות המתחילה מהתורה. בזכות התורה והחיבור הנשמתי לארץ, התפתחה בעם ישראל תנועה לאומית ביחס לארץ ישראל.
שאלות לדיון
מדוע אין די בבירור תורני בעניין זה? מדוע צריך לברר זאת גם במקורות חיצוניים?
נראה שאין זו פסיקה חותכת. כיצד ייתכן שבנושא כל כך מהותי אין גישה ידועה ומוסכמת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
