(כב: במשנה – כג: במשנה השנייה)

חלק א - השאת המשואות

א. לשוני – מקור לזה שמשואה זה אש - "וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו" (שמ"ב ה, כא) – ובתרגום שדוד שרפם.

ב. אם ה30 ביום שישי

הבעיה – אם ה30 זה ביום שישי וקידשו את החודש, אי אפשר להדליק בלילה, ואם ידליקו במוצ"ש – יטעו שזה חודש מלא.

לכן –

ברייתא - מדליקים רק על חסר,

ובמקרה הזה מדליקים במוצ"ש ויבינו שזה חסר,
ואם לא ידליקו – יבינו שזה מלא.

פתרונות חלופיים:

1. להדליק על מלא ועל חסר,
   ובמקרה הנ"ל פשוט לא לשלוח כלל, ויבינו שלא שלחו כי זה היה ביום שישי.

דחייה – יחשבו שזה היה במוצ"ש, ושקרה אונס ולא הדליקו.

1. להדליק רק על מלא,
   ובמקרה הנ"ל פשוט לא להדליק.

דחייה – זה יגרום לזה שבכל חודש יסתפקו בשני ראשי חודש (וגם בראש השנה יעשו שניים גם כשחסר, וזה גורם לביטול מלאכה).

[טורי אבן – החשש שיחשבו שלא הדליקו בגלל שכרות לא שייכת כשמדליקים רק או מלא או חסר, כי יכולים להדליק למחרת אחרי שכבר אינם שיכורים].

(כג. רבע עליון)

ג. מיני הארזים –

"אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (ישעיהו מא) + 3 מינים שהאחרון שבהם הוא אלמוגים.

(כג. מתחת לאמצע)

ד. אגב זה -

1. שיטת הוצאת האלמוגים היקרים –


2. נמלים חשובים -
   לרומאים היו שניים שבהם צוללנים הוציאו אלמוגים, לפרסים אחד שבהם הוציאו מרגליות.


3. עוד דרשות על "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס" –


4. רי"ח: ה' יחזיר לנו כל שיטה שלקחו הגויים מירושלים.


5. דומה להדס במדבר –

ממלאים אונייה גדולה מאוד בחול עד ששוקעת לקרקעית, ושם קושרים לאלמוגים, ואז מוציאים החול והיא עולה.

[באחרית הימים יצא נחל מביהמ"ק שאפילו צי אדיר (האוניה הנ"ל) לא יעברנו – "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ" (ישעיהו כא)].

מי שלומד תורה ולא מלמדה, שלא נהנים ממנו,

מי שמלמד תורה במקום שאין אחרים שילמדו, חביב כמו הדס במדבר.

(כג. 1-)

ה. המסלול של המשואות

הערות:

1. היו עוד תחנות (או ביניהם או במסלול אחר).


2. המרחק בין התחנות הוא 8 פרסות, סה"כ 32 פרסות בקו די אוירי.

(כג. במשנה הראשונה)

חלק ב – כינוס העדים בירושלים

איבעיא להו -

בית יעזק – מלשון שמור,

בית יזר – מלשון אזיקים.