ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
"אין ספק בעולם, שיסוד תורה שבעל פה עם תורה שבכתב הוא כדי שתהיה התורה נדרשת בבית דין של כל דור ודור" (לנבוכי הדור פרק יג)
תורה שבכתב שקיבלנו בהר סיני ובנוסף התורה שבעל פה שנמסרה למשה בסיני והועברה ליהושע וכך מדור לדור, שתיהן ביחד יוצרות מערכת שלמה של חיים. התורה שבעל פה שנמסרה למשה כוללת את הפירוש האמיתי לתורה שבכתב ובנוסף את דרכי הדרישה של התורה שבכתב על פי המידות שהתורה נדרשת בהם. חכמי כל דור יכולים לדרוש את התורה ועל פי דרשות אלו לפסוק הלכות, ובנוסף הם יכולים לגזור גזרות ולתקן תקנות: "אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה, ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא, ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות, כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן" (רמב"ם הלכות ממרים פרק א).
מאז חתימת התלמוד אין לעם ישראל בית דין גדול שיעסוק בדרישת התורה ובתיקון תקנות וגזרת גזירות, חכמי כל דור פוסקים הלכות על פי העקרונות התלמודיים ודימוי דבר לדבר."והעתיד הרחוק מאד, ודאי יביא מקום לדרשות חדשות שיועילו הרבה לפי הדורות והזמנים, והאמונה השלמה היא, שכל בית דין שיעמוד לישראל וידרוש בתורה על פי ההסכמה הכללית בכל דבר ספק, היא היא יסודה של תורה" (שם). המצב הגלותי של התורה שבעל פה עשוי בעתיד להשתנות, בית הדין הגדול ידרוש דרשות חדשות ויהיו חידושי רבים. בית הדין יקבל את סמכותו מכוח ההסכמה הכללית של האומה.
בית הדין הגדול יישב "במקום אשר יבחר ה'" סמוך למקדש בירושלים, ומשם הוא יקבל השראה רוחנית לכוון לאמת בפסיקת ההלכה.
"החתימה התלמודית היא הכנה לצורך הגלות ונחוצה מאד, תחת המרכז החי שנתבטל בעווננו... בית הדין הגדול שבלשכת הגזית... 'במקום אשר יבחר ה'', בתוקף לאומי חסון ובטוח שלא יהיו משועבדים לחתימת התלמוד" (שם). התלמוד הבבלי ומסקנותיו ההלכתיות הם הבסיס לעולם ההלכתי בכל שנות הגלות ועד ימינו בזמן הגאולה, אבל בעתיד בית הדין הגדול יוכל להוסיף או לשנות על פי חכמתו וההשראה הרוחנית שיקבל מבית המקדש.
הרב מזהיר שלא לדחוק את הקץ: "מי שרוצה להרוס את המרכז התלמודי, בזלזלו בדינים הנהוגים על פיו באומה, בשביל שלפי חזיונו הפרטי הוא מרגיש בזה כבדות וחסרון הכרח, הוא פוגע בנשמת האומה ומרכזה, ומפסיק את השלשלת של התעודה הגדולה של תורתנו מצדו... הרוצה לדחוק את הקץ, ולהתנהג בדרישות שאנו חייבים ויכולים לקיימן רק בהיותנו בבית חיינו, גם לעת פזורינו ודלדולינו, ופורץ גדר של המרכז הלאומי הנשגב, התלמוד וחתימתו, בשביל קורת רוח של חיי שעה ודרישת אסתתיקא זמנית, הוא מחליף עולם קיים בעולם עובר בכלל האומה, ומביא אנדלמוסיה לעולם". כל עוד בית הדין הגדול לא הוקם העולם ההלכתי מרוכז סביב התלמוד הבבלי, וכל מי שינסה לדחוק את הקץ ולשנות פוגע בכלל האומה וגורם להרס העולם ההלכתי, ולא יצליח לבנות במקומו אלטרנטיבה ראויה.
החזרה לארץ ישראל והשבת הריבונות הישראלית על ארצנו מגדילה את ההשתוקקות לתחיית עולם ההלכה. ב"ה לימוד התורה בארץ ישראל גדול ורחב אבל עדיין לא זכינו לבית דין גדול שינחה את עם ישראל במישור ההלכתי, הדרכות פרטיות וכלליות. קיבוץ הגלויות שזכינו מראה לנו את גודל החיסרון של מרכז לאומי שיגבש את פסיקת ההלכה והמנהגים השונים ויתמודד עם שאלות הלכתיות חדשות שהתעוררו ומתעוררות בדור הגאולה.
קדושתו הזמנית של הר סיני בו קיבלנו תורה בחג השבועות נקבעה בהמשך בהר מוריה עליו הוקם בית המקדש. בית הדין הגדול הוא המשך הופעת התורה מהר סיני ועליו נאמר הפסוק: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". הופעת התורה קשורה במלכות ישראל ולכן דוד המלך, שהקים את מלכות בית דוד נולד ומת בחג השבועות. הקשר העמוק של דוד לתורה מבוטא בספר תהילים ובמיוחד במזמור י"ט: "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ:. תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם" "אמר דוד המלך ע"ה כשביאר מעלת התורה ומצותיה במזמור "השמים מספרים": "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב, שגיאות מי יבין וגו'" , שכונת הדברים לפי דעתי היא שפירוש " נזהר" הוא על דרך שפירשו הראשונים מלשון זוהר . אמר "גם עבדך" אימתי יגיע לנפשו האור האלהי הזה עד שיהיה "נזהר" ומבהיק ע"י אור התורה והמצוה, דוקא "בשמרם עקב רב", פי' בשביל גודל מעלתם ורב ערכם, לא בשביל יראת העונש בלבד." (מדבר שור - הדרוש השמנה עשר).
החיבור בין תורה למלכות שהגיע לשיאו בימי דוד הוא מהותו של חג השבועות. דוד היה מחובר לזוהר התורה, והשתוקק שאורה של התורה יאיר עליו על לימוד התורה ושמירת מצוותיה.
הציפייה שלנו לחבר בין המלכות שזכינו לה בדורנו ובין התורה, ובעקבות כך להקים את בית המקדש ולצידו את בית הדין הגדול היא האידיאל הגדול שאנו חייבים להציב במרכז חיינו הלאומיים. ימי ספירת העומר בהם אנו חוגגים את החגים שהתחדשו בדורנו יום העצמאות ויום ירושלים, לקראת חג השבועות מגדילים את השתוקקותנו למימוש אידיאל גדול זה.
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
סוד ההתחדשות של יצחק
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
מה מברכים על ברקים ורעמים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
