ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
א. שימוש בכיריים חשמליות - לכתחילה ראוי שלא להשתמש באותן כיריים לבשרי וחלבי. עם זאת, יש מתירים לכתחילה כל זמן שלא נשפך מאכל על הכיריים בזמן שאינם פועלות.
ב. כיריים קרמיות - מאחר ואיננו יודעים בדיוק את הרכב הזכוכית של משטח הכיריים, ראוי להחמיר לכתחילה ולא להשתמש בהן לבשרי וחלבי.
ג. המתכנן לקנות כיריים קרמיות, ראוי שישאל מורה הוראה קודם הקנייה.
א. שימוש בכיריים חשמליות לבשר וחלב
לפני שבועיים עסקנו בשימוש בכיריים של גז לבשר בחלב.
בימינו מצויים עוד שני סוגי כיריים: חשמליות וקרמיות.
בכיריים חשמליות (שאינן קרמיות), הסיר מונח על כיסוי מתכת שמתחתיו נמצא גוף חימום, וניתן להקל ולבשל בהם בשר אחרי חלב (וכן להיפך).
סיבת ההיתר היא שכל שטח הכירה מתחמם עד לשיעור של ליבון קל, כך שייתכן שאף אם נשפך מעט מאכל על הכירה, לא נבלע בה. וגם אם נבלע מוכשר מיד על ידי ליבון1.
כל זה כאשר נשפך התבשיל בזמן שהכירה דולקת, אך אם נשפך התבשיל כאשר הכירה מכובה, יש להקפיד לנקות את הכירה וליבשה לפני שיבשלו עליה מאכל ממין אחר2.
וגם כאשר מקפידים על כך, לדעת חלק מהפוסקים ראוי להחמיר ולהצריך לכתחילה כיריים נפרדות (כפי שלמדנו לגבי חצובות גז).
ב. שימוש בכיריים קרמיות לבשר וחלב
חידוש טכנולוגי מיוחד במטבח הוא הכיריים הקרמיות. חידוש זה מציב שאלה הלכתית חדשה.
כיום, מצויים בשוק שלשה סוגי כיריים קרמיות: רדיאן, הלוגן ואינדוקציה.
הצד השווה לכולם הוא, שהמשטח עליו מונחים הסירים עשוי מזכוכית מחוסמת, שהרכבה המדוייק אינו ידוע (מאחר והוא סוד מסחרי)3.
מציאות זו יוצרת ספק לגבי דינו של המשטח, האם דינו ככלי זכוכית, או שמא ככלי חרס מאחר ומעורבים בו חומרים שונים4.
למעשה, בכיריים חשמליות מסוג רדיאן והלוגן ראוי להחמיר ולא להשתמש לכתחילה בכיריים אלו לבשר וחלב5.
בכיריים מסוג אינדוקציה יש צד להקל, מכיון שהמשטח אינו מתחמם. אולם, תכונה זו מהווה גם סיבה להחמיר מאחר ואין הגעלה למה שנבלע בו.
למעשה, גם בכיריים מסוג אינדוקציה ראוי להחמיר לכתחילה לייחדם לשימוש אחד בלבד, מאחר וגדולי הפוסקים עוד לא הכריעו בצורה ברורה את דינם.
אולם, מכיוון שלעיתים ניתן להקל בזה, המתכנן לרכוש כיריים קרמיות ישאל מורה הוראה קודם הקנייה6.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
