טבילת כלים | בית מדרש ג. אסף | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הלכה יומית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
דיני כשרות

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

דוד שלום בן סיגל

2 דק' קריאה

עיקרי ההלכות
א. כשחזרו בני ישראל ממלחמת מדיין ושללם בידם, לימדם אלעזר הכהן שיש חיוב לטבול את כלי הגוים במקווה בת ארבעים סאה.
ב. לדעת רוב הפוסקים חיוב טבילת כלים הו מדאורייתא.
ג. מצוות טבילת כלים היא חלק מהמצוות הקשורות בקדושת האכילה בהם אנו נבדלים מן האומות.
א. פתיחה להלכות טבילת כלים
בפרשת השבוע אנו לומדים על מלחמת ישראל במדין. כששבו הלוחמים אחרי הניצחון, הביאו עמם שלל רב. משה רבנו הזהיר אותם על הלכות טומאה וטהרה, שיטהרו מטומאת מת ויטהרו את בגדיהם וכליהם.
אלעזר הכהן, הוסיף והזהירם על דיני גיעולי גוים היינו שכלי סעודה שהביאו עם השלל חייבים הגעלה, כדי להוציא מהכלים את האיסור הבלוע בהם.
אך לא רק הגעלה צריכים כלים אלו אלא גם טבילה, מפני שהמילה "וטהר" בפסוק "תעבירו באש, וטהר. אך במי נדה יתחטא" מיותרת, שהרי אם צריך רק להוציא את האיסור שבלוע בכלים, די לומר 'תעבירו באש' או 'תעבירו באש וכשר', מפני מה כותבת התורה "וטהר"?
אלא שרצתה התורה ללמדנו שיש חיוב נוסף של טבילת כלים במי נדה, שהם מים שהנדה טובלת בהם, היינו מקווה של ארבעים סאה1.
הראשונים חלוקים האם דין זה מדאורייתא או מדרבנן (והפסוק הוא רק אסמכתא). להלכה כתבו רוב הפוסקים שטבילת כלים דאורייתא2.

ב. טעם המצווה
בירושלמי אמר רבי ירמיה שמהות המצוה היא להכניס את הכלי מטומאת גוים לקדושת ישראל. נראה להסביר את כוונת רבי ירמיה, על פי מהות האיסור במאכלות אסורות.
כבר למדנו בעבר שבספר הזהר הקדוש כתוב שבמצוות מאכלות אסורות גילה הקב"ה את הבדלת ישראל מהאומות. שאר האומות אוכלים כל דבר מסואב ומשוקץ, עם ישראל שנבחר להיות קרוב אל ה', מחמת קרבה זו אוכל רק דברים שאינם מסואבים.
אם כן מסתבר שגם בכלים בהם אוכלים תהיה הבדלה בין ישראל לעמים. ואכן כתב רבנו מנחם המאירי על טבילת כלים "שעיקרה לכניסת קדושת מאכלות"3.

דיני כשרות

הלכה יומית