ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מדוע התורה סובלת ואפילו מצווה על מעמד חברתי כל כך לא שוויוני? בימינו, כאשר התקינות הפוליטית, המשתנה תדיר, שואפת לחלוקה שוויונית של העושר ושל הנטל הלאומי, החריגה הזאת לטובת שבט לוי נראית אנכרוניסטית במיוחד. אני משער שבדמוניזציה שמקובלת בימינו היו מתייגים את בני לוי כ"טפילים". עם זאת התורה היא זו שמצווה ותובעת תנאים חברתיים כאלה.
שבט לוי, שכולל את צאצאי אהרון, הכוהנים, היה הקטן מכל שבטי ישראל מבחינה מספרית. מעמדו החריג החל כבר בארץ מצרים, כאשר קיבלו בני לוי פטור מעבודת הפרך שעשו כל שאר בני ישראל. ולמרות זאת, אנחנו כמעט ולא מוצאים בתורה שום התנגדות ליחס המיוחד שמקבל שבט לוי.
אפילו קורח, שהתיימר להיות האיש שדוגל ביחס שווה לכל בני ישראל, בעצם רצה רק שהוא ולויים אחרים יתפסו את מקומם של משה ואהרון. אני חושב שלכל זה יש רלוונטיות מהותית לחברה היהודית של ימינו ולאתגרים ההולכים וגדלים שאיתם היא מתמודדת.
לא לכל אדם יש אפשרות להקדיש את עצמו במשרה מלאה ללימוד התורה, או לשירות ציבורי או דתי רציף. לא כל אחד מסוגל להקים חברת סטארט-אפ. לא לכל אחד יש הנטייה או היכולת להיות מרצה באוניברסיטה, או לעבוד כרופא או כמכונאי. לא כל אחד יכול להיות חנווני מוצלח או מנהל עסקים. עם זאת, אין שום ספק שהחברה היהודית בארץ-ישראל זקוקה לתלמידי חכמים, ללומדי תורה במשרה מלאה, למתנדבים בשירות הדת והחברה, לאנשי מקצוע, לגאוני סטארט-אפ, לאשפי מחשבים, למרצים, לרופאים, למכונאי רכב ולכל מיני טכנאים, שרברבים, בנאים, חנוונים ואפילו רבנים.
כשבית המקדש היה קיים, הקלה התורה על העניין בכך שקבעה מי הוא מי וזיהתה את בני שבט לוי כאנשים שצריכים ללמוד תורה כל הזמן, ללמד אותה ולעבוד במקדש במשרה מלאה. בחברה של ימינו תהליך הזיהוי הזה קשה יותר, לא מדויק ואפילו מבלבל. אף על פי כן, זאת אחת הסוגיות החשובות ביותר שאיתה עלינו להתמודד בהצלחה בחברה היהודית.
אין ספק שבחברה שלנו היום יש צורך בלויים, ביהודים שיקדישו את כל חייהם ללימוד תורה, להוראת התורה ולשירותי דת. הקושי הוא לזהות את אותם "לויים" ולטפח אותם. זה בעצם לבה של הסוגיה אחרי שכל העשן הפוליטי מתפוגג ונעלם באוויר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
