ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים
א. טוב ונכון להשתמש בסקוטצ' נפרד לחלבי ולבשרי. אמנם מעיקר הדין יש מקום להקל בזה.
א. שימוש בסקוטצ' אחד לכלים חלביים ובשריים
בשימוש באותו סקוטצ' לבשרי וחלבי יש שתי חששות:
1. שמא בולע הסקוטצ' טעם מן השאריות שעל הכלים.
2. שמא נשאר על הסקוטצ' שאריות שנדבקו בו מן הכלים.
אמנם, יש כמה סיבות להקל בזה.
ראשית, בדרך כלל לא שוטפים כלים במים חמים בשיעור 'יד סולדת'. שנית, ייתכן והטעם נפגם על ידי סבון הכלים. ועוד, שאפילו אם נבלע טעם, מכיון שאין שוטפים את הכלים הבשריים והחלביים יחד אלא בזה אחר זה ויש בזה נ"ט בר נ"ט.
למעשה - ודאי שטוב ונכון לייחד סקוטצ' נפרד לבשרי וסקוטצ' נפרד לחלבי. אמנם מעיקר הדין הראשל"צ הגר"י יוסף הקל בזה, אך ציין שטוב ונכון להחמיר בזה מחמת שיש כמה חששות1.
ב. סיכום מושגים בדיני בשר בחלב
בשעה טובה סיימנו ללמוד את הלכות בשר בחלב במסגרת ההלכה שבועית. כסיכום לנושא גדול זה נזכיר בקצרה כמה מושגים מרכזיים בהלכות אלו:
א. נ"ט בר נ"ט
ההלכה קובעת שבדיני בשר בחלב 'טעם כעיקר' מן התורה. כלומר טעמו של הבשר וטעמו של החלב אסורים בבישול עם המין הנגדי מדאורייתא.
אמנם זהו דווקא ב'טעם ראשון'- כלומר הטעם שיוצא מן הבשר עצמו או מן החלב עצמו. אך טעם שיצא מהבשר ונבלע בכלי, לכשיצא מן הכלי הרי הוא טעם שני ואינו אוסר מן התורה. זהו נ"ט בר נ"ט- 'נותן טעם בר נותן טעם'.
הראשונים חלוקים האם על מנת להתיר טעם בשר באכילה עם חלב (או להיפך) צריך שהטעם יהיה שני או שיהיה שלישי. כמו כן נחלקו האם כשיש היתר הוא לכתחלה או רק בדיעבד.
ב. נותן טעם פגם
חז"ל למדו מן הפסוק "לא תאכלו כל נבלה לגר תתננה" שרק דבר שראוי לגר (גוי- גר תושב) קרוי נבלה, לכן אוכל שטעמו נפגם ואינו ראוי לאכילת אדם אינו קרוי נבלה.
ויש בזה שני דינים- אם הפגם הוא במאכל עצמו הרי הוא אסור באכילה אך אינו אוסר תערובתו. אולם אם הפגם הוא בטעם (כגון שנבלע טעם בכלי ועברו על הכלי 24 שעות ללא שימוש) הטעם אינו אסור מהתורה, אך חכמים גזרו לא לבשל בכלי כזה לכתחילה על מנת שא יבואו לבשל בכלי בן יומו.
ג. חריף
ישנם מאכלים בהם אין היתר 'נ"ט בר נ"ט' ולא היתר 'נותן טעם לפגם'.
בראשונים מובאים שני הסברים לחומרה זו. האחד, שלדבר חריף יש כח לבלוע על ידי חיתוך בסכין מהשמנונית הקרושה על פני הסכין. השני, שלדבר החריף יש כח להפוך את הטעם הנבלע בו לטעם משובח ומשמעותי.
ד. דרך בישול אסרה תורה
איסור אכילה והנאה מ'בשר בחלב' מהתורה חל רק באופן בו בישל את הבשר והחלב יחד (דבר האסור מצד עצמו גם ללא אכילה או הנאה).
אולם, אם לא בישל אלא מלח בשר וחלב יחד, או שכבשן יחד - הרי הם מותרים באכילה מדאורייתא ואינם אסורים אלא מדרבנן ובהנאה מותרים לגמרי.
ה. חתיכה נעשית נבלה
כאשר נבלע חלב בחתיכת בשר ואותה חתיכה התערבה בחתיכות בשר אחרות, על מנת לבטלה ולהתיר את התערובת יש לשער ששים כנגד החתיכה ולא נגד החלב הבלוע הבא. דין זה נכון אפילו במקרה בו נפלה רק טיפת חלב על חתיכת בשר ובאותה חתיכה לא היה ששים כנגדה. הסיבה לחומרה זו היא שבשר וחלב כשהם בנפרד כל אחד מהם מותר אולם כאשר הם מתחברים כל אחד מהם נהיה אסור עצמי. לכן חתיכת הבשר נהפכה לאיסור וצריך לבטל אותה ולא את הבלוע בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
