ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים
א. טוב ונכון להשתמש בסקוטצ' נפרד לחלבי ולבשרי. אמנם מעיקר הדין יש מקום להקל בזה.
א. שימוש בסקוטצ' אחד לכלים חלביים ובשריים
בשימוש באותו סקוטצ' לבשרי וחלבי יש שתי חששות:
1. שמא בולע הסקוטצ' טעם מן השאריות שעל הכלים.
2. שמא נשאר על הסקוטצ' שאריות שנדבקו בו מן הכלים.
אמנם, יש כמה סיבות להקל בזה.
ראשית, בדרך כלל לא שוטפים כלים במים חמים בשיעור 'יד סולדת'. שנית, ייתכן והטעם נפגם על ידי סבון הכלים. ועוד, שאפילו אם נבלע טעם, מכיון שאין שוטפים את הכלים הבשריים והחלביים יחד אלא בזה אחר זה ויש בזה נ"ט בר נ"ט.
למעשה - ודאי שטוב ונכון לייחד סקוטצ' נפרד לבשרי וסקוטצ' נפרד לחלבי. אמנם מעיקר הדין הראשל"צ הגר"י יוסף הקל בזה, אך ציין שטוב ונכון להחמיר בזה מחמת שיש כמה חששות1.
ב. סיכום מושגים בדיני בשר בחלב
בשעה טובה סיימנו ללמוד את הלכות בשר בחלב במסגרת ההלכה שבועית. כסיכום לנושא גדול זה נזכיר בקצרה כמה מושגים מרכזיים בהלכות אלו:
א. נ"ט בר נ"ט
ההלכה קובעת שבדיני בשר בחלב 'טעם כעיקר' מן התורה. כלומר טעמו של הבשר וטעמו של החלב אסורים בבישול עם המין הנגדי מדאורייתא.
אמנם זהו דווקא ב'טעם ראשון'- כלומר הטעם שיוצא מן הבשר עצמו או מן החלב עצמו. אך טעם שיצא מהבשר ונבלע בכלי, לכשיצא מן הכלי הרי הוא טעם שני ואינו אוסר מן התורה. זהו נ"ט בר נ"ט- 'נותן טעם בר נותן טעם'.
הראשונים חלוקים האם על מנת להתיר טעם בשר באכילה עם חלב (או להיפך) צריך שהטעם יהיה שני או שיהיה שלישי. כמו כן נחלקו האם כשיש היתר הוא לכתחלה או רק בדיעבד.
ב. נותן טעם פגם
חז"ל למדו מן הפסוק "לא תאכלו כל נבלה לגר תתננה" שרק דבר שראוי לגר (גוי- גר תושב) קרוי נבלה, לכן אוכל שטעמו נפגם ואינו ראוי לאכילת אדם אינו קרוי נבלה.
ויש בזה שני דינים- אם הפגם הוא במאכל עצמו הרי הוא אסור באכילה אך אינו אוסר תערובתו. אולם אם הפגם הוא בטעם (כגון שנבלע טעם בכלי ועברו על הכלי 24 שעות ללא שימוש) הטעם אינו אסור מהתורה, אך חכמים גזרו לא לבשל בכלי כזה לכתחילה על מנת שא יבואו לבשל בכלי בן יומו.
ג. חריף
ישנם מאכלים בהם אין היתר 'נ"ט בר נ"ט' ולא היתר 'נותן טעם לפגם'.
בראשונים מובאים שני הסברים לחומרה זו. האחד, שלדבר חריף יש כח לבלוע על ידי חיתוך בסכין מהשמנונית הקרושה על פני הסכין. השני, שלדבר החריף יש כח להפוך את הטעם הנבלע בו לטעם משובח ומשמעותי.
ד. דרך בישול אסרה תורה
איסור אכילה והנאה מ'בשר בחלב' מהתורה חל רק באופן בו בישל את הבשר והחלב יחד (דבר האסור מצד עצמו גם ללא אכילה או הנאה).
אולם, אם לא בישל אלא מלח בשר וחלב יחד, או שכבשן יחד - הרי הם מותרים באכילה מדאורייתא ואינם אסורים אלא מדרבנן ובהנאה מותרים לגמרי.
ה. חתיכה נעשית נבלה
כאשר נבלע חלב בחתיכת בשר ואותה חתיכה התערבה בחתיכות בשר אחרות, על מנת לבטלה ולהתיר את התערובת יש לשער ששים כנגד החתיכה ולא נגד החלב הבלוע הבא. דין זה נכון אפילו במקרה בו נפלה רק טיפת חלב על חתיכת בשר ובאותה חתיכה לא היה ששים כנגדה. הסיבה לחומרה זו היא שבשר וחלב כשהם בנפרד כל אחד מהם מותר אולם כאשר הם מתחברים כל אחד מהם נהיה אסור עצמי. לכן חתיכת הבשר נהפכה לאיסור וצריך לבטל אותה ולא את הבלוע בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
