ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סֵדֶר הַגְּאֻלָּה וּתְחִיַּת הָאֻמָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לָלֶכֶת עַל-פִּי סִדְרֵי הַנְּבוּאָה שֶׁל "וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה" (ירמיה לא, כו), – "זֶרַע אָדָם לְחוּד וְזֶרַע בְּהֵמָה לְחוּד" (חולין ה:).
שְׁלֵמוּת הַצּוּרָה* מֻכְרַחַת לְהִבָּרֵא. הַנְּפָשׁוֹת הַנּוֹטוֹת* לְבִנְיָן מַעֲשִׂי, לְיִשּׁוּב אַרְצִי וְלִשְׁאִיפָה מְדִינִית, מֻכְרָחוֹת לְהִתְיַצֵּר בְּכָל הַגְּוָנִים הַחֲזָקִים הַצְּרִיכִים לְמִדָּה זוֹ, וְהָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי הַנְּפָשׁוֹת הָאֲצִילִיּוֹת*, מְחַיֵּי הָרוּחַ וּמְעַדְּנֵי הַנְּשָׁמָה, הַמּוֹדִיעִים וּמַזְרִיחִים אֶת אוֹר ד' הָעֶלְיוֹן עַל הָאֻמָּה וְהָעוֹלָם, גַּם הֵם יֵצְאוּ אֶל הַפֹּעַל בְּכָל מִלּוּאֵיהֶם.
דַּוְקָא טִפּוּסִים מְלֵאִים* מַשְׁפִּיעִים יָפֶה אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וּמִתְחַבְּרִים יַחַד לִיצִירַת גְּוִיָּה לְאֻמִּית* אוֹרְגָּנִית גְּדוֹלָה, שֶׁאוֹר חַיֵּי נְשָׁמָה קְדושָׁה כַּבִּירַת כֹּחַ זוֹרֵחַ עָלֶיהָ.
הַחַיִּים הָאֲצִילִיִּים הָעֶלְיוֹנִים*, כְּשֶׁהֵם מְלֵאִים בְּכָל יִפְעַת גְּבוּרָתָם, הִנָּם מִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת שֶׁלָּהֶם נַעֲלִים מֵחַיֵּי הֶהָמוֹן, שֶׁעִקַּר מַעְיָנוֹ* הוּא תִּקּוּן הַמַּעֲמָד הַכַּלְכָּלִי, וַאֲפִלּוּ הֶחָכָם וְהַסּוֹפֵר שֶׁבּוֹ סוֹף סוֹף הֲמוֹנִי הוּא, אַרְצִי וּמַעֲשִׂי, בְּכָל מַעְיָנוֹ* לְחַיֵּי הַזְּמַן וְהָעוֹלָם, וְהַקָּפָה רוּחָנִית*, עוֹלָמִית, לֹא תִוָּצֵר בְּרוּחוֹ; אֲבָל הַטִּפּוּס הַשָּׁלֵם שֶׁל גִּבּוֹרֵי הָאֲצִילוּת מַאֲצִיל עַל גִּבּוֹרֵי הַגַּשְׁמִיּוּת אֶת הוֹד קָדְשָׁם, עַל-יְדֵי קַרְנֵי זֹהַר הַמּוֹפִיעִים מֵהֶם.
הַגָּלוּת לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל טִפּוּסִים שְׁלֵמִים. לֹא הָמוֹן גִּבּוֹר, כִּי הֲלֹא מִקּוֹל עָלֶה נִדָּף מֻכְרָח הוּא* לִהְיוֹת נִרְעָד, וְלֹא חֲכָמִים קְדוֹשִׁים בְּרוּם עֻזָּם, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַנְּבוּאָה וְסָר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, גַּם שְׂרִידִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ – צְפוּנִים* נִיצוֹצֵי גְּבוּרָתָם בְּקִרְבָּם פְּנִימָה כְּגֶחָלִים עוֹמְמוֹת.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
57 - תחיית האומה חלק ד'
58 - תחיית האומה חלק ה'
59 - תחיית האומה חלק ו'
טען עוד
(אורות התחיה יט)
___________________________________
שְׁלֵמוּת הַצּוּרָה וכו' – בתחיית האומה צריכה להופיע שלמות צורתה של האומה, שלימות גשמית ורוחנית. הַנְּפָשׁוֹת הַנּוֹטוֹת וכו' – הנפשות שמטבען נמשכות לעשייה המעשית, לישוב הארץ ובנינה ולהקמת המדינה. בַּעֲלֵי הַנְּפָשׁוֹת הָאֲצִילִיּוֹת – נפשות השייכות לרוחניות ואצילות. דַּוְקָא טִפּוּסִים מְלֵאִים – דווקא אנשים מלאים, אלו בעוצמות גשמיות ואלו בעוצמות רוחניות, משפיעים יפה אלו על אלו. גְּוִיָּה לְאֻמִּית וכו' – גוף לאומי אחד, חי וגדול. הַחַיִּים הָאֲצִילִיִּים הָעֶלְיוֹנִים וכו' – החיים הרוחניים האמיתיים בכל עוצמתם הם חיים אחרים לגמרי מהמסד ועד הטפחות, ולכך הם נעלים ועליונים מחיי ההמון. מַעְיָנוֹ – מטרתו. הַקָּפָה רוּחָנִית – הסתכלות כללית רוחנית. מֻכְרָח הוּא – בפרשת הקללות נאמר שיפחדו מקול עלה נידף, זז. צְפוּנִים – נסתרים, נעלמים. זֶרַע בְּהֵמָה – גיבורי הגשמיות. זֶרַע אָדָם – גיבורי הרוחניות, האצילות.
ביאורים
הזכרנו שנקודת המבט של הרב קוק התייחדה בכלליותה. הרב קוק התייחס לתמונת המציאות שראה לנגד עיניו בדורו בצורה מקיפה בה כל כוח מוצא את מקומו הנכון ומשתלב במארג הכללי של תחיית ישראל. בפסקה זו מברר הרב שני סוגי טיפוסים, שתי דמויות שצריכות לאפיין את בוני האומה בדורנו. את דבריו מבסס הרב על פי נבואת ירמיהו (פרק לא), בה מתאר הנביא שבית ישראל ייזרע כביכול בשני סוגי זרעים – זרע בהמה וזרע אדם. את שני סוגי זרעים אלה הרב מבאר כשני סוגי דמויות: דמויות בעלות נטייה מעשית-ארצית, ולעומתן דמויות בעלות נטייה אצילית-רוחנית. שתי דמויות אלה חייבות את מרחב ההתפתחות האישי בלא הפרעה ובלא הגבלה – "זרע אדם לחוד וזרע בהמה לחוד", ושני סוגי טיפוסים אלה צריכים להיות חמושים בגבורה, שהיתה חסרה בהיותנו בגלות. זוהי משמעות דבריו: "הגלות לא היתה יכולה להוציא אל הפועל טיפוסים שלמים". הגלות בהיותה מצב חלקי וחסר של האומה יצרה דמויות חיוורות וחלושות – בתחום החומר ובתחום הרוח. עם חזרתנו ארצה הגבורה ואומץ הלב חוזרים לפעם בלבבות: קמים גיבורי צבא, מדינאים ואנשי מעשה, קמים גם סופרים ואנשי הגות שעוסקים בחיי העולם הזה. כל אלה שייכים לקטגוריית זרע בהמה; אין זהו תיאור גנאי אלא הבנה שזהו רק חלק מכוחות האומה. תפקידו של זרע אדם להרים את המבט למעלה, להיות גיבורים גם בתחום הרוח, הקודש, לתת מענה רוחני הולם – ממקור נשמת האומה לאתגרי התחייה. הרב מסיים את דבריו בקריאה ליצור את דמות זרע אדם, לאחר שדמות זרע בהמה כבר החלה להתגלות. גבורת חומר ומעש החלה להיווצר, וכעת בא זמנה של גבורת הרוח להיגלות. מוכרחים להיבנות בדורנו אנשי קודש שיעמיקו בתורה ובפנימיותה, יאירו בה את האור האלוהי שמאיר לישראל, שהוא התוכן והערך של ביאתנו לארץ הקודש. רק על ידי שני כוחות אלה גם יחד, תוכל להגיע האומה לשלמות ייעודה.
הרחבות
•דחיפה מעשית לגאולה
כָּעֵת כְּבָר הֵקִיץ הַקֵּץ, בִּיאָה שְׁלִישִׁית הוּחַלָּה. הרב קוק מתייחס בפסקה זו לדמות היהודי שהחלה להיווצר בימיו – 'זרע בהמה' והוא מעודד ודוחף ליצירת דמות חדשה – 'זרע אדם'. הרב קוק לא הסתפק בכך שראה את ההמון מתחיל ליישב את הארץ באופן מעשי, אלא הוא עצמו אף דחף ופעל להמשך פעולות אלו, המתאימות להגדרת 'זרע בהמה'. הוא קרא ליהודים כולם לבוא ולהשתתף בבניין הארץ ולא להסתפק בזיכרון ירושלים וחיבתה, המתאימים לתקופת הגלות: "מאורעות הימים כולם קוראים לנו בקול גדול: ישראל בנה את עיר קדשך... ואם את החלק הקל להעשות של השבועה ("תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי" [תהילים קלז, ה]) הנה קיימת, לשונך לא דבקה לחכך כי את ירושלים במו פיך זכרת ותזכור תמיד, אבל בעת אשר הימין כבר היא דרושה להיות יד פשוטה ונטויה לעשות מעשה... החלק הראשון של שבועת עולמים זו הנה הוא נתבע בחזקה... להחל בפועל לבנות לנו את עיר תפארתנו" [מאמרי הראיה ב, חיבת ירושלים]. הרב קוק אף ראה בציונות הדתית אחראית על קריאת שם ה' על תהליך התחיה כולו. וכך כתב הרב לרב מאיר בר-אילן (מראשי תנועת המזרחי – התנועה הציונית הדתית): "ה'מזרחי' צריך להזריח אור על הציוניות במעמקי המחשבה, למצֹא תמיד את הגרעינים החיים שהם מפרים בכֹח קודש העליון את נִצני התחיה ולהבליטם בצורות מאירות וברורות... אבל זה הקבוץ של 'זרע אדם' צריך להראות בכל פינותיו את צד האדם שבו" [אגרות הראיה, ב עמ' קסד].
שאלות לדיון
מה יקרה אם חברך החילוני מהצבא/מילואים/עבודה יקרא פיסקה זו? כיצד תסביר לו אותה?
האם גם בין שומרי התורה והמצוות יכולים להיות כאלה שהם "זרע אדם" וכאלה שהם "זרע בהמה"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
