ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
סֵדֶר הַגְּאֻלָּה וּתְחִיַּת הָאֻמָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לָלֶכֶת עַל-פִּי סִדְרֵי הַנְּבוּאָה שֶׁל "וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה" (ירמיה לא, כו), – "זֶרַע אָדָם לְחוּד וְזֶרַע בְּהֵמָה לְחוּד" (חולין ה:).
שְׁלֵמוּת הַצּוּרָה* מֻכְרַחַת לְהִבָּרֵא. הַנְּפָשׁוֹת הַנּוֹטוֹת* לְבִנְיָן מַעֲשִׂי, לְיִשּׁוּב אַרְצִי וְלִשְׁאִיפָה מְדִינִית, מֻכְרָחוֹת לְהִתְיַצֵּר בְּכָל הַגְּוָנִים הַחֲזָקִים הַצְּרִיכִים לְמִדָּה זוֹ, וְהָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי הַנְּפָשׁוֹת הָאֲצִילִיּוֹת*, מְחַיֵּי הָרוּחַ וּמְעַדְּנֵי הַנְּשָׁמָה, הַמּוֹדִיעִים וּמַזְרִיחִים אֶת אוֹר ד' הָעֶלְיוֹן עַל הָאֻמָּה וְהָעוֹלָם, גַּם הֵם יֵצְאוּ אֶל הַפֹּעַל בְּכָל מִלּוּאֵיהֶם.
דַּוְקָא טִפּוּסִים מְלֵאִים* מַשְׁפִּיעִים יָפֶה אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וּמִתְחַבְּרִים יַחַד לִיצִירַת גְּוִיָּה לְאֻמִּית* אוֹרְגָּנִית גְּדוֹלָה, שֶׁאוֹר חַיֵּי נְשָׁמָה קְדושָׁה כַּבִּירַת כֹּחַ זוֹרֵחַ עָלֶיהָ.
הַחַיִּים הָאֲצִילִיִּים הָעֶלְיוֹנִים*, כְּשֶׁהֵם מְלֵאִים בְּכָל יִפְעַת גְּבוּרָתָם, הִנָּם מִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת שֶׁלָּהֶם נַעֲלִים מֵחַיֵּי הֶהָמוֹן, שֶׁעִקַּר מַעְיָנוֹ* הוּא תִּקּוּן הַמַּעֲמָד הַכַּלְכָּלִי, וַאֲפִלּוּ הֶחָכָם וְהַסּוֹפֵר שֶׁבּוֹ סוֹף סוֹף הֲמוֹנִי הוּא, אַרְצִי וּמַעֲשִׂי, בְּכָל מַעְיָנוֹ* לְחַיֵּי הַזְּמַן וְהָעוֹלָם, וְהַקָּפָה רוּחָנִית*, עוֹלָמִית, לֹא תִוָּצֵר בְּרוּחוֹ; אֲבָל הַטִּפּוּס הַשָּׁלֵם שֶׁל גִּבּוֹרֵי הָאֲצִילוּת מַאֲצִיל עַל גִּבּוֹרֵי הַגַּשְׁמִיּוּת אֶת הוֹד קָדְשָׁם, עַל-יְדֵי קַרְנֵי זֹהַר הַמּוֹפִיעִים מֵהֶם.
הַגָּלוּת לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל טִפּוּסִים שְׁלֵמִים. לֹא הָמוֹן גִּבּוֹר, כִּי הֲלֹא מִקּוֹל עָלֶה נִדָּף מֻכְרָח הוּא* לִהְיוֹת נִרְעָד, וְלֹא חֲכָמִים קְדוֹשִׁים בְּרוּם עֻזָּם, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַנְּבוּאָה וְסָר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, גַּם שְׂרִידִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ – צְפוּנִים* נִיצוֹצֵי גְּבוּרָתָם בְּקִרְבָּם פְּנִימָה כְּגֶחָלִים עוֹמְמוֹת.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
57 - תחיית האומה חלק ד'
58 - תחיית האומה חלק ה'
59 - תחיית האומה חלק ו'
טען עוד
(אורות התחיה יט)
___________________________________
שְׁלֵמוּת הַצּוּרָה וכו' – בתחיית האומה צריכה להופיע שלמות צורתה של האומה, שלימות גשמית ורוחנית. הַנְּפָשׁוֹת הַנּוֹטוֹת וכו' – הנפשות שמטבען נמשכות לעשייה המעשית, לישוב הארץ ובנינה ולהקמת המדינה. בַּעֲלֵי הַנְּפָשׁוֹת הָאֲצִילִיּוֹת – נפשות השייכות לרוחניות ואצילות. דַּוְקָא טִפּוּסִים מְלֵאִים – דווקא אנשים מלאים, אלו בעוצמות גשמיות ואלו בעוצמות רוחניות, משפיעים יפה אלו על אלו. גְּוִיָּה לְאֻמִּית וכו' – גוף לאומי אחד, חי וגדול. הַחַיִּים הָאֲצִילִיִּים הָעֶלְיוֹנִים וכו' – החיים הרוחניים האמיתיים בכל עוצמתם הם חיים אחרים לגמרי מהמסד ועד הטפחות, ולכך הם נעלים ועליונים מחיי ההמון. מַעְיָנוֹ – מטרתו. הַקָּפָה רוּחָנִית – הסתכלות כללית רוחנית. מֻכְרָח הוּא – בפרשת הקללות נאמר שיפחדו מקול עלה נידף, זז. צְפוּנִים – נסתרים, נעלמים. זֶרַע בְּהֵמָה – גיבורי הגשמיות. זֶרַע אָדָם – גיבורי הרוחניות, האצילות.
ביאורים
הזכרנו שנקודת המבט של הרב קוק התייחדה בכלליותה. הרב קוק התייחס לתמונת המציאות שראה לנגד עיניו בדורו בצורה מקיפה בה כל כוח מוצא את מקומו הנכון ומשתלב במארג הכללי של תחיית ישראל. בפסקה זו מברר הרב שני סוגי טיפוסים, שתי דמויות שצריכות לאפיין את בוני האומה בדורנו. את דבריו מבסס הרב על פי נבואת ירמיהו (פרק לא), בה מתאר הנביא שבית ישראל ייזרע כביכול בשני סוגי זרעים – זרע בהמה וזרע אדם. את שני סוגי זרעים אלה הרב מבאר כשני סוגי דמויות: דמויות בעלות נטייה מעשית-ארצית, ולעומתן דמויות בעלות נטייה אצילית-רוחנית. שתי דמויות אלה חייבות את מרחב ההתפתחות האישי בלא הפרעה ובלא הגבלה – "זרע אדם לחוד וזרע בהמה לחוד", ושני סוגי טיפוסים אלה צריכים להיות חמושים בגבורה, שהיתה חסרה בהיותנו בגלות. זוהי משמעות דבריו: "הגלות לא היתה יכולה להוציא אל הפועל טיפוסים שלמים". הגלות בהיותה מצב חלקי וחסר של האומה יצרה דמויות חיוורות וחלושות – בתחום החומר ובתחום הרוח. עם חזרתנו ארצה הגבורה ואומץ הלב חוזרים לפעם בלבבות: קמים גיבורי צבא, מדינאים ואנשי מעשה, קמים גם סופרים ואנשי הגות שעוסקים בחיי העולם הזה. כל אלה שייכים לקטגוריית זרע בהמה; אין זהו תיאור גנאי אלא הבנה שזהו רק חלק מכוחות האומה. תפקידו של זרע אדם להרים את המבט למעלה, להיות גיבורים גם בתחום הרוח, הקודש, לתת מענה רוחני הולם – ממקור נשמת האומה לאתגרי התחייה. הרב מסיים את דבריו בקריאה ליצור את דמות זרע אדם, לאחר שדמות זרע בהמה כבר החלה להתגלות. גבורת חומר ומעש החלה להיווצר, וכעת בא זמנה של גבורת הרוח להיגלות. מוכרחים להיבנות בדורנו אנשי קודש שיעמיקו בתורה ובפנימיותה, יאירו בה את האור האלוהי שמאיר לישראל, שהוא התוכן והערך של ביאתנו לארץ הקודש. רק על ידי שני כוחות אלה גם יחד, תוכל להגיע האומה לשלמות ייעודה.
הרחבות
•דחיפה מעשית לגאולה
כָּעֵת כְּבָר הֵקִיץ הַקֵּץ, בִּיאָה שְׁלִישִׁית הוּחַלָּה. הרב קוק מתייחס בפסקה זו לדמות היהודי שהחלה להיווצר בימיו – 'זרע בהמה' והוא מעודד ודוחף ליצירת דמות חדשה – 'זרע אדם'. הרב קוק לא הסתפק בכך שראה את ההמון מתחיל ליישב את הארץ באופן מעשי, אלא הוא עצמו אף דחף ופעל להמשך פעולות אלו, המתאימות להגדרת 'זרע בהמה'. הוא קרא ליהודים כולם לבוא ולהשתתף בבניין הארץ ולא להסתפק בזיכרון ירושלים וחיבתה, המתאימים לתקופת הגלות: "מאורעות הימים כולם קוראים לנו בקול גדול: ישראל בנה את עיר קדשך... ואם את החלק הקל להעשות של השבועה ("תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי" [תהילים קלז, ה]) הנה קיימת, לשונך לא דבקה לחכך כי את ירושלים במו פיך זכרת ותזכור תמיד, אבל בעת אשר הימין כבר היא דרושה להיות יד פשוטה ונטויה לעשות מעשה... החלק הראשון של שבועת עולמים זו הנה הוא נתבע בחזקה... להחל בפועל לבנות לנו את עיר תפארתנו" [מאמרי הראיה ב, חיבת ירושלים]. הרב קוק אף ראה בציונות הדתית אחראית על קריאת שם ה' על תהליך התחיה כולו. וכך כתב הרב לרב מאיר בר-אילן (מראשי תנועת המזרחי – התנועה הציונית הדתית): "ה'מזרחי' צריך להזריח אור על הציוניות במעמקי המחשבה, למצֹא תמיד את הגרעינים החיים שהם מפרים בכֹח קודש העליון את נִצני התחיה ולהבליטם בצורות מאירות וברורות... אבל זה הקבוץ של 'זרע אדם' צריך להראות בכל פינותיו את צד האדם שבו" [אגרות הראיה, ב עמ' קסד].
שאלות לדיון
מה יקרה אם חברך החילוני מהצבא/מילואים/עבודה יקרא פיסקה זו? כיצד תסביר לו אותה?
האם גם בין שומרי התורה והמצוות יכולים להיות כאלה שהם "זרע אדם" וכאלה שהם "זרע בהמה"?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך לקשור את הסכך?
איך ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
