ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אלוקים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל: וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית" (דברים ט').
לוחות אלה, לצערנו הרב נשתברו כפי שמתואר:
"וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי: וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אלוקיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶתְכֶם: וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם" (שם).
בפעם השנייה אנו מוצאים את משה עולה להר עם לוחות חדשים ושם נאמר:
"בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ: וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן: וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי: וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי" (דברים י').
בשני המקורות יש הדגשה על הכתיבה. גם בספר שמות אנו מוצאים פסוקים מקבילים :
"וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אלוקים " (שמות ל"א)... וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים : וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אלוקים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אלוקים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שם, ל"ב).
מה המיוחד בכתב שהיה על גבי הלוחות? פשט הכתובים מצביע במפורש על עניין לא אנושי הקשור לכתב עצמו ולא רק לתוכן של הדברים. אכן חז"ל הסבירו את העניין בדרך זו : "אמר רב חסדא: מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין" (שבת דף קד ע"א). רש"י במקום מסביר "שהיה החקק נוקב את כל הלוח, ולפיכך היו מ"ם וסמ"ך בנס" שהרי אין מה שיחזיק את החלק הפנימי של אותיות אלה, שאיננו יכול להיות מחובר ללוחות עצמם. אומנם רש"י על החומש מוסיף נס נוסף "משני עבריהם - היו האותיות נקראות, ומעשה נסים היה" (שמות ל"ב טו). משמע מדבריו שלא רק שהאותיות הסתומות היו עומדות באוויר אלא שאפשר היה לקרא את הלוחות משני עבריהן, באותו כיוון למרות החקיקה מצד לצד. (עיין גם אבן עזרא במקום ועיין בדברי "אור החיים" ולעומתו ב"גור אריה").
הנס הראשון מוביל אותנו לשאלה נוספת לא פחות מעניינת. עם ישראל השתמש בשני סוגים שונים של כתב. הכתב העברי הקדמון, המכונה בידי חז"ל "כתב דעץ" ובכתב בו אנו משתמשים היום, גם לכתיבת "חמדת ימים", המכונה בפי חז"ל "כתב אשורי". באיזה כתב נכתבו הלוחות? על פי המקור שהובא לעיל ממסכת שבת בבלי מוכח שהלוחות היו כתובים במה שמכונה "כתב אשורי" שהרי ה"מם" הסופית וה"סמך" הן האותיות שזקקו את השימוש בנס הראשון. הירושלמי לעומת זאת אכן איננו מכריע בשאלה וז"ל: "אמר ר' לוי מאן דאמר בדעץ ניתנה התורה עי"ן מעשה ניסים מאן דאמר אשורי ניתנה התורה סמ"ך מעשה ניסים" (ירושלמי מגילה פרק א ה"ט). לפי דעת הירושלמי השאלה איזה אותיות היו תלויות בנס תלויה בשאלה באיזה כתב נכתבו הלוחות, שהרי בכתב העברי הקדום-כתב דעץ אין "מם" סופית וה"סמך" איננה זקוקה לנס ודווקא ה"עיין" נכתבת כמו ה"סמך" של הכתב האשורי.
יתכן לומר כי שתי האפשרויות יתכנו, שהרי היו לוחות ראשונים ולוחות שניים כל אחד מהם היה כתוב בכתב אחר. אומנם הנס השני היה גם בלוחות ראשונים וגם בלוחות שניים וזה פשר ההדגשה " וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן ". ההדגשה היא כפולה. הלוחות השניים מתאימים ללוחות הראשונים בתוכן (במכתב) ולא בכתב. גם הלוחות השניים נכתבו בצורה ניסית, לכן אף על פי שמשה מספר את הדברים הלשון היא " וַיִּכְתֹּב" ולא "ואכתב" (השווה לפסוק ב, שם).
(כדאי לעיין עוד בסוגיה בירושלמי שקלים פ"ו ה"א ובמשנה אבות פ"ה מ"ו).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש












