ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
מכיוון שחלק מהתוצרת שתסופק תהיה קדושה בקדושת שביעית הוקם אוצר בית דין, וכל העוסקים ביבול שיש בו קדושת שביעית יהיו ממונים כשלוחי בית דין, החל מהחקלאים במטעים ובשדות, דרך הספקים והמובילים ועד קבלת היבול בחנות על ידי הצרכנים. כל זאת בהתאם למגבלות ההלכתיות שקיימות בתוצרת הקדושה בקדושת שביעית. כמובן, גם אכילת הפירות והירקות הללו צריכה להיות בהתאם לדיני קדושת שביעית (ראו בהרחבה במאמרנו 'היסודות ההלכתיים של אוצר בית-דין', בתוך 'התורה והארץ' ח"ו עמ' 389 422). דייני בית הדין הם הרב יעקב אריאל, הראשל"צ הרב אליהו בקשי דורון, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב דב ליאור, הרב זלמן ברוך מלמד והרב יהודה עמיחי.
בשורות הבאות נפרט את מקורות גידולי אוצר הארץ בשמיטת תשע"ה הבאה עלינו לטובה.
ירקות שנקטפו בשישית שניתן לאחסן אותם באופנים שונים, ושמקורם ממשקים יהודים. עדיפותם ההלכתית היא בכך שהיות ומדובר בגידולי שישית, אין צורך לבדוק כיצד הם גדלו ואין מגבלה באופן השיווק שלהם. יש לציין שכך נהגו באוצר ב"ד שמוזכר בדברי חז"ל על פי אחד מגדולי פרשני הירושלמי (רש"ס שביעית פ"ט ה"ה סוף ד"ה חזור וזכי ביה). בכלל זה גם פירות שייקטפו בתחילת השמיטה שדינם על פי ההלכה כיבול שישית לכל דבר, מכיוון שבפירות האילן אין קדושת שביעית חלה על פירות שהתחילו לגדול בשישית וייקטפו בשביעית.
ירקות שגדלו בשביעית בעציצים על מצע מנותק בחממות. דרך זו מבוססת על כך שיש הסוברים שמכיוון שחובת שמיטה בזמן הזה היא מדרבנן, לפיכך מקילים חכמים לזרוע בשביעית בקרקע שנמצאת בתוך בית (על פי פאת השולחן סי' כ ס"ק נב, ועוד פוסקים). למעשה מסתמכים על דעה זו רק בזריעה בעציץ שאינו נקוב ונמצא בתוך החממה, ולא בזריעה ישירה על גבי הקרקע.
פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית. מדובר בפירות המטעים שיתחילו לצמוח במשך שנת השמיטה וייקטפו בעיקר בקיץ תשע"ה ובחורף תשע"ו. על פי אותו עיקרון תהיה גם אספקה של ירקות מזריעת שישית שייקטפו בשביעית, בהסתמך על הדעה בפוסקים שחז"ל גזרו איסור ספיחין רק על ירקות שהתחילו לצמוח בשביעית מאליהם, מחשש לעוברי עבירה שיזרעו בסתר בשביעית ויאמרו שהם צמחו מאליהם. לדעה זו ירקות שהתחילו לצמוח בשישית ונקטפו בשביעית אין בהם איסור ספיחין ומותרים באכילה, אך יש לנהוג בהם קדושת שביעית, וכך מקובל להלכה על דעת רוב הפוסקים בדורנו (עפ"י ר"ש משאנץ שביעית פ"ט מ"א ד"ה כל הספיחין, חזו"א שביעית סי' ט ס"ק א, שבת הארץ פ"ד ה"ג אות ב הע' 11, ילקוט יוסף שביעית פכ"ג הע' יד, בשם הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל, מעדני ארץ שביעית הוספות סי' י, יא, וכך שמענו הראשל"צ הגר"מ אליהו זצ"ל).
ירקות מגידולי הערבה הדרומית בתוספת היתר מכירה לחומרה . לדעת כל הפוסקים אזור זה נכלל בתוך ארץ ישראל שהובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, ולדעת פוסקים רבים יש לנהוג שם את המצוות התלויות בארץ, כפי שגם הכריעה הרבנות הראשית לישראל מאז קום המדינה, ולא כפי שמפרסמים בטעות בזמן האחרון (על פי הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ספר ארץ ישראל עמ' לד-לה, ועמ' פב-פד; הרה"ג צבי פסח פרנק זצ"ל, מו"ז הרה"ג עובדיה הדאיה זצ"ל שו"ת ישכיל עבדי ח"ו סי' ב; והרב אליעזר וולדברג זצ"ל בשו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' כג).
ירקות מגידולי חממות בנגב המערבי כולל היתר מכירה לחומרה שייעשה בקיץ של השמיטה , לאחר שהסתיימו קטיף החורף של הירקות שנזרעו בשישית ונקטפו בשביעית . באזור זה התיישבו רק עולי מצרים בתקופת בית המקדש הראשון, אך כפי הנראה לא הייתה שם התיישבות של עולי בבל מכיוון שהוא נמצא מדרום-מערב לאשקלון, שהיא הגבול הדרומי-מערבי של ההתיישבות היהודית בימי עליית עזרא ונחמיה בתקופת בניין בית המקדש השני. לפיכך קבעו חז"ל שאף שאסור לעבוד שם בקרקע בשביעית וגם צריך לנהוג דיני קדושת שביעית ביבול הגדל באזור זה לפני היתר מכירה, הקלו שלא לאסור באכילה את הירקות שגדלו בשביעית באזור זה באיסור ספיחין בכל צורה שהיא. כמו כן חלק מהמחמירים שלא לעשות היתר מכירה בשביעית מקילים שניתן לעשות שם היתר מכירה ושהתוצרת מותרת באכילה, ואין חובה לנהוג בה קדושת שביעית לאחר המכירה (על פי הרה"ג שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שו"ת מנחת שלמה ח"ג סי' קנח אות ג).
גידולי נוכרים יסופקו רק בסוגי ירקות שבמשך כל השנים יש למגדלים נוכרים מכסות גידול בכמויות גדולות, מאזור המשולש ובאופן שאין השמיטה מרחיבה להם את החקלאות.
ייבוא. אם תיגמר התוצרת הנ"ל יספקו בקיץ תשע"ה תוצרת חקלאית מיובאת מחו"ל, אך בשום אופן לא תילקח תוצרת חקלאית משטחי הרשות הפלשתינית ומירדן.
הרב אהוד אחיטוב
רב במכון התורה והארץ
הכנס הכ"ד למצוות התלויות בארץ מתנות עניים מאילנות, במטע ובגינה הפרטית
מתוך הכנס הכ"ד למצוות התלויות בארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
