ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- תמוז
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הקשר הקרוב הראשון שלי עם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, החל דווקא בעקבות קושיה שהייתה לי, כביכול, על הרבי. היה זה כאשר פורסם לראשונה שהרבי קורא לעשות מגבית לצורכי החג לא רק בערב פסח כנהוג בתפוצות ישראל, אלא גם לקראת חגי חודש תשרי. ברגע הראשון התפלאתי מדוע אומרים את הדבר בתור חידוש של הרבי, הרי הדבר מפורש בכתבי האריז״ל? סיפרתי על תמיהתי לידידי מאנשי חב״׳ד, והדברים הגיעו לרבי. הרבי ביקש למסור לי: ״בוודאי אמרתי שהדבר נזכר בכתבי האריז"ל, אלא שמשום מה הדברים פורסמו בלי ציון המקור״. כשנמסר לי העתק מהשיחה המקורית, אכן הבחנתי כי הרבי מציין את מקור הדברים בכתבי האריז״ל. התחלתי להתעניין יותר בתורתו של הרבי, ולאט-לאט גיליתי כי מדובר באישיות תורנית ברמה גבוהה מסוג לא-מוכר.
זו הייתה התרשמותי עד שזכיתי להיפגש עם הרבי פנים אל פנים. לאחר הפגישה הראשונה, הבנתי שטעיתי. אם עד אז חשבתי שהרבי רק נעלה מאחרים, כעת התגלה לי ששיעור קומה כזה אין בדור שלנו בוודאי, ואולי גם לא בדורות עברו. התגלו לפניי, לראשונה בחיי, גם ידיעה עצומה בתורה וגם, ובעיקר, תורה אמיתית .
ראשית כל, ראיתי וחוויתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה. כוח זכרונו העצום, ידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה: פשט, רמז, דרוש, סוד, קבלה, הלכה. הוא 'שט' בים התלמוד, והדברים כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה ׳טס׳ בסוגיות החמורות שבש"ס, מזבחים למנחות וכו', וכשדיברנו בדברים עמוקים ביותר, קושיות ותירוצים, הרי דעתו והסברתו הנפלאה היו דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.
אך נוסף על כך, פגשתי אצל הרבי תורה אמיתית . יש מי שבקי מכיון שהוא חובב תורה, אבל אצל הרבי הבקיאות העצומה היא מתוך ידיעה אמיתית עמוקה. הרבי מדבר על כל עניין בחיות ובעומק שיכולים להיות רק אצל מי ששקוע באמת בנושא הנידון. כששוחחתי עם הרבי, עלו נושאים רבים, ובכולם ללא יוצא מהכלל הרבי דיבר כמי שהדברים חקוקים על לוח לבו.
המשנה אומרת כי ״תלמידי חכמים, כל מה שמזקינים, דעתם מתווספת עליהם". ואכן, כאשר ישבתי כמה שעות אצל הרבי, באותם רגעים אלו בהם שהיתי במחיצתו – חשתי כי בכל דקה שחולפת, דעתי מתווספת עלי...
נשמה-כללית
בדרך כלל, ה"בקיאים", האנשים שעיקר סגולתם מתאפיינת בכך שיש להם ידיעות נרחבות, אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן – הרי זו תופעה יחסית בלתי שגרתית.
אך לפגוש אדם, כמוהו, שבקי בש׳׳ס, בפוסקים, בקבלה (והכוונה היא מן הזוהר, האר״י ועד אחרוני האחרונים), ובקי בהם לא מקופיא, אלא ממש לעומקם של דברים – הרי זה מופע יחידאי, נדיר. כוח עילאי.
תן דעתך: גם אם מדובר על אדם שיושב כל הזמן ולומד, משקיע את כולו רק ביגיעה עצומה בלימוד יום וליל, ללא שום פניה בשום נושא כלל – גם אז להגיע לרמה כזו של בקיאות ועמקות בכל מכמני תורה, הרי זו תופעה נדירה ביותר. אבל הלוא אצל הרבי, יודעים אנו היטב מה גדול היה משא העם שעל כתפיו! כל טרדות העם, בענייני הפרט ובענייני הכלל, הוטלו אל פתחו מבוקר ועד ערב, מכל קצווי תבל, והיה עוסק בצדקה וחסד כל היום. ואתה עומד תמה: מניין הזמן גם ללמוד ולחדש חידושים בצורה כה נפלאה ונדירה?
אין זאת אלא שאין מדובר בעניין טבעי, כי אם בנשמה קדושה מיוחדת.
דבר זה מתקשר לנקודה מופלאה אחרת שמאפיינת את אישיותו הקדושה של הרבי. איני מכיר בדור האחרון גדול בישראל שדואג לכלל ישראל כפשוטו בהתמסרות כזו מוחלטת ללא סייג וללא שיור, ולא רק לעדה מסוימת ולציבור מצומצם. היכן יש רב כזה שמלא תורה נגלה ונסתר, מלא ביראת שמים, ועוד עוסק בדברים 'קטנים' כביכול? (דוגמה מזערית שארעה עמי: באחת הפעמים שהייתי אצלו, אחרי ששוחחנו בדברי תורה ובעניינים העומדים ברומו של עולם, פנה אלי וביקש ממני לדאוג שליהודים יהיה מקום לשבת, לאכול ולשמוח בליל הסדר. שיהודים ירגישו בני חורין. והלוא דבר הוא!).
וכי מה יש לו ליהודי שנולד ברוסיה וגר בברוקלין – עם יהודי מרוקו הנמצאים בקזבלנקה? אבל זו העובדה: השלוחים ששלח לשם, הפכו את יהדות מרוקו. גידלו דור של רבנים. איזה קשר יש לו איתם?
התשובה היא, שלרבי לא הייתה נשמה פרטית, אלא נשמה כללית של כלל-ישראל. אין בי ספק שלרבי הייתה את נשמת הדור, נשמת כלל ישראל. מנשמה קדושה זו נובע הכוח העצום שלו בתורה, נגלה כנסתר כאחד; ומכאן דאגתו העצומה והאיכפתיות האישית לכל אחד ואחת מבני ישראל בעולם.
נשמתו הכללית הקדושה חשה כל יהודי בעולם, ולכל קצה נידח בעולם שלח את שליחיו.
מעודכן בפרטי פרטים
בפגישות שזכיתי לקיים עם הרבי, נוכחתי באופן אישי שהוא יודע פרטי-פרטים ממש בכל מה שמתרחש בארץ ישראל, כאדם שגר שם ומעורה בכל הנימים הדקים של הוויית החיים בארץ. ודבר זה נכון לא רק לגבי ארץ ישראל, אלא לגבי כל מקום בעולם כולו. הוא היה מעורה עד לפרט הקטן ביותר לגבי המתרחש בחיים היהודיים בכל פינה מפינות תבל, ידע את הנעשה ואת המתחולל שם, כאילו הוא חי באותה מדינה ובאותה העיר, ובהתאם לידיעות אלו היה מדריך את שלוחיו ברחבי תבל.
כשהגעתי להכרה זו, אודות נשמתו הקדושה והמיוחדת של הרבי, הן בעניין התורה והן בעניין הדאגה לכלל ישראל, חדלתי מלהתפלא כיצד זה חסידיו ושלוחיו הולכים בעולם כולו, בקצה תבל, בפינות הנידחות ביותר, נשמעים לקולו וחרדים לדבריו במסירות נפש ממש – כי זה האיש מלאך ה׳ צבאות הוא, ויותר מזה. מלאכים צריכים לקבל רשות, צריכים לומר ״מקבלין דין מן דין ואמרין"; אבל צדיקים, תלמידי חכמים, אין צורך לקבל רשות. הם אומרים ועושים.
כשאני אומר על הרבי שהוא-הוא הרב הדומה למלאך ה׳ צבאות ורוח אלוקים בקרבו, אינני מגזים כלל. מצעירותי ראיתי גדולי תורה והייתי מתאבק בעפר רגליהם, אבל רק אצל הרבי ראיתי דרגה כזו של דאגה לכל כלל ישראל, בלי שום העדפה של עשייה למען הציבור ׳שלו'. הדאגה של הרבי היא לאוקמי שכינתא מעפרא בכל מקום בעולם במידה שווה.
לימים ראיתי עוד צד של גדולתו העצומה – שהיא לא בשטח אחד, לא בתחום אחד ולא במקום אחד אלא בכל השטחים ובכל העניינים. ראינו גדולים שהקדישו חייהם לתורה ושכחו את כל העולם. ראינו גם מי שהקדישו חייהם למען הציבור וויתרו על לימוד התורה. אצל הרבי הכל התאחד ביחד והגדולה היא בכל השטחים. גם בקיאות וגדלות בכל התורה כולה וגם כאלו מפעלים אדירים בצורכי הציבור ובהחייאת נשמות בכל העולם. זו מדרגה שלמעלה מגאון ולמעלה מצדיק. וכל כך למה? כי אצלו התורה והעולם היינו הך. לכן גם שלט על כל ענייני העולם וחולל ניסים גלויים ממש בדור החשוך הזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?














