ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
וְהָרְבִיעִי, כְּשֶׁיֵּיטִיב לוֹ הָאֵל בְּטוֹבָה גְדוֹלָה, כְּחָכְמָה יְתֵרָה וּתְבוּנָה רַבָּה, אוֹ עשֶׁר גָּדוֹל, אוֹ כָבוֹד אֵצֶל הַמַּלְכוּת, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, מִמַּה שֶּׁנָּהֲגוּ בְנֵי אָדָם לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם וּלְהִתְגָּאוֹת בַּעֲבוּרָם, וְיִשָּׁאֵר עַל עִנְיַן שִׁפְלוּתוֹ קֹדֶם לָכֵן, וְלֹא הוֹסִיף אֶלָּא עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְטוֹבָה לִבְנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם עֵת שֶׁשִּׁבְּחוֹ הַבּוֹרֵא וְאָמַר (בְּרֵאשִׁית יח, יז) "הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה": "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בְּרֵאשִׁית יח, כז). וְאָמְרוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן (שְׁמוֹת טז, ז): "וְנַחְנוּ מָה", וְאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים כב, ז): "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ", אָז יִתְבָּרֵר מַצְפּוּנוֹ וְתֵאָמֵן כְּנִיעָתוֹ. וְאָמַר הֶחָכָם בָּעִנְיָן הַזֶּה (קֹהֶלֶת י, ד): "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח".
כאשר מוכיח את עצמו
וְהַחֲמִישִׁי, כְּשֶׁהוּא מוֹכִיחַ אֶת נַפְשׁוֹ וְנוֹתֵן דִּין הַבּוֹרֵא מֵעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יְכֹלֶת* לַדִּין עַל זֶה, תִּתְבָּרֵר כְּנִיעָתוֹ לֵאלֹהִים וְשִׁפְלוּתוֹ וְשַׁחוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עֶזְרָא י, ב): "אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ", וְנֶאֱמַר (עֶזְרָא י, יט): "וַיִּתְּנוּ יָדָם לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם".
וְעִם הַמְּאֹרָעִים הָאֵלֶּה וְהַדּוֹמִים לָהֶם יִתְקַיְּמוּ סִימָנֵי הַכְּנִיעָה לָאֵל יִתְעַלֶה, וְהַשִּׁפְלוּת מִן הַנִּכְנָעִים, וְתֵרָאֶה אֱמוּנַת לְבָבָם בָּהֶם.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
78 - הכניעה חלק י"א
79 - הכניעה חלק י"ב
80 - הכניעה חלק י"ג
טען עוד
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יְכֹלֶת וכו' – למרות שאין בית דין יכול לענוש על זה מכל מקום הוא מוכיח את עצמו ומקבל את הדין.
ביאורים
בהמשך לסימני הכניעה אותם התחלנו לראות אתמול, נמנים כאן עוד שני סימנים:
ד. היציבות הנפשית, והשמירה על רוח נמוכה, על אף השינוי במעמדו אם בחכמה ואם בעושר וגדולה. עלייה בדרגה מטעה את האדם. הוא נוטה לחשוב שהוא ראוי לעושר או לכבוד להם זכה, והוא מתגאה בהם. בעל הכניעה יודע שאין זה כך. כל שיש לו הינו מחסד הבורא עליו, ומטרת השפע שהוענק לו היא להטיב לבריות. עוד מבין הכנוע שעל ידי הטובה שקיבל, חובותיו כלפי ה' גדלו, וזה מחייב אותו להיכנע עוד יותר לפני הקב"ה.
ה. ההתבוננות בנפשו פנימה והוכחת עצמו חטאיו. בעניין זה אין מדובר באירוע חיצוני לאדם הפועל עליו ומחייב אותו להגיב באופן זה או אחר. אין כאן לא שבח או טובה גדולה, וכן לא גנאי או אסון. האדם מתעורר מעצמו להתבונן על חטאיו, וגם פועל לתקן את הדרוש לכך. זה הינו הסימן המובהק ביותר למציאות הכניעה ולהכרתו בחובותיו כלפי ה', ובכך שהם קיימים ועומדים כל עת, גם כאשר אין התרחשות המזכירה לו זאת.
בסופו של הפרק כותב רבנו בחיי שהעניינים המנויים לעיל הינם דוגמאות לסימנים על הכניעה, וכשהמידה קיימת בפנימיותו של האדם היא תתגלה בדברים אלו או בדומים להם. רבנו בחיי חוזר ומדגיש שאנו עוסקים ב'חובות הלבבות', בשאלה מה צריך להיות בפנימיותו של האדם, וחשיבותם של הסימנים החיצוניים הינה רק כתוצאה, כתולדות של המידה הפנימית, שהיא המטרה העיקרית שעל עובד ה' להשיגה. התכונה, הענווה, היא המטרה, וההתנהגות הנכונה הינה פועל יוצא ממנה.
הרחבות
•השפעת גדולה – מקור לגאווה או לענווה?
וְלֹא הוֹסִיף אֶלָּא עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת. הגמרא אומרת שהענווה המתווספת כתוצאה מהרעפת טוב ה' לישראל היא ייחודית להם: " 'לא מֵרֻבְּכֶם מכל העמים חשק ה' בכם' אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני. נתתי גדולה לאברהם, אמר לפני: 'ואנכי עפר ואפר'. למשה ואהרן, אמר: 'ונחנו מה'. לדוד, אמר: 'ואנכי תולעת ולא איש'. אבל עובדי כוכבים אינן כן. נתתי גדולה לנמרוד, אמר: 'הבה נבנה לנו עיר'. לפרעה, אמר: 'מי ה''. לסנחריב, אמר: 'מי בכל אלֹהי הארצות' וגו'. לנבוכדנצר, אמר: 'אעלה על בָּמֳתֵי עב'. לחירם מלך צור, אמר: 'מושב אלֹהים ישבתי בלב ימים'" [חולין פט.].
ה מהר"ל מבאר, שתכונה זו נובעת מהיות מעלתם של ישראל רוחנית. כאשר מעלתו של האדם היא גשמית, הגדלתו גורמת לו לגאווה, אך כאשר מעלתו היא רוחנית, הגדלתו מוסיפה לו ענווה ושפלות: "ולכך כל עוד שהגדולה יותר בישראל והם יותר מגיעים אל מדריגה אלוהית נמצא בהם הענווה יותר והם ממעטין עצמם, שזה מדת הפשיטות והיא מדה נבדלת מן הגשמי והיא מדת הקב"ה שעם גדולתו ענותנותו" [נתיבות עולם, נתיב הענווה ב].
לעילוי נשמת שרה אספיס בת רפאל אריה הכהן ע"ה
למה הכל אסור בתשעה באב?!
שלושה שותפים באדם
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שבועות מעין עולם הבא!
איך ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
