ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעקבות האזכור של סוכת דוד, עולה השאלה, היכן היה בונה דוד המלך את סוכתו, כיצד הייתה נראית וכדומה. יש להרחיב את השאלה, ולתהות כיצד לא נזכרת סוכה אצל שלמה והמלכים אשר אחריו. האזכור היחיד על שלמה המלך מופיע בדברי הימים (ב' ח, יג), שם מסופר על הקורבנות שהועלו בשלושת הרגלים. רק בכתובים, בעזרא (ג, ד) ובנחמיה (פרק ח'), נזכר לראשונה שבני ישראל השבים מן הגולה, בראשית בניין בית שני, חגגו את חג הסוכות בישיבה בסוכות.
יתרה מזו. בנחמיה (פרק ח') מתוארת ההפתעה שהייתה לעם, ביום השני של חודש תשרי, כאשר עזרא הסופר קרא לפניהם את התורה: "וימצאו כתוב בתורה, אשר ציווה ה' ביד משה, אשר ישבו בני ישראל בסוכות בחג, בחדש השביעי". ובהמשך: "ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות, וישבו בסוכות, כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל, עד היום ההוא. ותהי שמחה גדולה מאד". פשט הכתובים מצביע על כך שאכן בעת בית שני נתחדשה המצווה, ומאז בנו ישראל סוכות בחג וישבו בהן.
חכמים עמדו על הקושי שבדבר. במסכת ערכין (לב, ב) מביאה הגמרא את הפסוק בנחמיה, ותמהה על כך: אפשר בא דוד ולא עשו סוכות, עד שבא עזרא? ותשובת הגמרא: "אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע. מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקידשו בתי ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא - מנו שמיטין ויובלות וקידשו בתי ערי חומה".
תירוצם של רבותינו איננו מונע מאיתנו לבאר בהסבר נוסף.
איחוד מנהגים
אנו מוצאים שקיום התורה בזמן בית ראשון היה שונה מאוד הלכה למעשה מקיום התורה ומצוותיה בתקופת אנשי כנסת הגדולה והלאה. עדות לכך יש בדברי רב האי גאון, בעניין תקיעת שופר (הובאו דבריו ברא"ש על מסכת ר"ה, פרק ד' סימן י', ובר"ן דף י', א' מדפי הרי"ף).
לדברי רב האי גאון, היו מנהגים רבים בתקיעת שופר בראש השנה, ולא היו מחלוקות בדבר, מפני שכל אחד פירש כדרכו את הפסוק "יום תרועה", "וחכמים של הללו מודים הם כי שברים, תרועה הם, וחכמים של הללו מודים כי יבבות תרועה הם". מדבריו אנו למדים שלתורה שבכתב היו כמה פירושים, וחכמי הדורות ידעו לכוון את הפירוש לפי אמיתה של תורה המסורה לחכמים (כמובן שאין מדובר בפרשנות חופשית, אלא במסורות רחבות אשר נמסרו על ידי משה רבנו, וכל שבט או ציבור קיבל על עצמו נתיב מיוחד בתוך האורח הרחב שנמסר מסיני).
אנשי כנסת הגדולה, ובעקבותיהם חכמי ישראל בדורות התנאים, ואף האמוראים, צמצמו את דרך קיום המצוות כדי שכל ישראל יקיימו אותן באופן דומה. ניתן לומר שאף מצוות סוכה בדורות קדמונים נתקיימה באופנים שונים.
אף התנאים נחלקו מה היו הסוכות שבהן ישבו ישראל בצאתם ממצרים: "דתניא, 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל', ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר: סוכות ממש" (סוכה יא, ב).
הטור והשו"ע (סימן תרכ"ה) אף מזכירים בהלכותיהם שהסוכות כיום הן זכר לענני הכבוד. אם כן, אולי בתקופת יהושע בן נון ומלכי יהודה וישראל קיימו את מצוות הסוכות באופן אחר ממה שאנו רגילים. ייתכן שעשו כעין "ענני כבוד", ובהם היו יושבים, וזו הייתה המצווה כמאמרה.
הזכרנו לעיל שאנשי כנסת הגדולה צמצמו את הדרך המעשית לקיום המצוות. רמז לדבר ניתן לראות בדבריהם במשנה הראשונה של מסכת אבות: "עשו סייג לתורה". כלומר: הוראה לצמצם את קיום התורה, ולא להשאירה ברחבות שהייתה, "רחבה מצוותך מאד". במאמרו 'למהלך האידיאות בישראל' (אורות עמ' ק"ו) מלמדנו מרן הרב קוק זצ"ל שזו למעשה הייתה סיבת הנפילה, מאותו גובה שהיו בו ישראל בזמן שלמה המלך. מפני שרק הרוח הכללית התרוממה, אולם המוסר הפרטי לא הגיע למעלה עליונה, "ותכנית החיים של היחידים לא התאימה אל ההרמוניה העליונה".
כלומר, עולם המצוות לא היה עשיר בפרטים מודרכים ומסודרים, כפי שנתקן מאוחר יותר בידי אנשי כנסת הגדולה. היו פירושים רבים לתורה שבכתב, וכל קבוצה החליטה על דרכה, ומתוך כך לא הייתה הדרכה ברורה לכל פרט. דבר זה גרם לירידה הגדולה, עד לחורבן בית ראשון.
אנשי כנסת הגדולה זיהו את סיבת הנפילה, ונקטו בדרך של "חכם עדיף מנביא". הנביאים, בתקופת בית ראשון, לא הדריכו בדרך של ירידה לפרטים. באו החכמים וצמצמו את הדרכים המעשיות לפירוש תורה שבכתב, עשו סייג לתורה, ובכך נתנו מסגרת מסודרת של קיום מצוות. אפשר שגם מצוות סוכה, כאמור, בדורות קודמים נתקיימה באופנים שונים, ומזמן עזרא ונחמיה, תקופת אנשי כנסת הגדולה, ניתנה למצוות סוכה דרך מעשית ואחידה - לבנות ממש סוכות ולשבת בהן.
מתוך כך ההתרגשות הגדולה של ישראל בקריאת דברי התורה עם הפרשנות המצמצמת שלהם, ביום השני של חודש תשרי. וכן הביצוע המפורט, כפי שמתואר בכתובים בנחמיה, שבנו סוכות "על הגגות, ובחצרות וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים".
אנו ממשיכים את דרכם של אנשי כנסת הגדולה, ומוסיפים לדייק עוד ועוד בהלכות ובפרטיהן, מתוך שמחה שבכך מתקיימת תורה שבעל פה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













