ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְהִנֵּה אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ זֶה נָבִין מִיָּד חֹמֶר* הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר עָלֵינוּ וִיקָר הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ.
כִּי הִנֵּה אֵלֶּה הֵם הָאֶמְצָעִים הַמְּבִיאִים אוֹתָנוּ אֶל הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּי אֲשֶׁר בִּלְעָדָם לֹא יֻשַּׂג כְּלָל. וְאוּלָם יָדוּעַ כִּי אֵין הַתַּכְלִית מַגִּיעַ אֶלָּא מִכֹּחַ קִבּוּץ כָּל הָאֶמְצָעִים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ וַאֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ לְהַגִּיעוֹ, וּכְפִי כֹּחַ הָאֶמְצָעִים וְשִׁמּוּשָׁם כֵּן יִהְיֶה הַתַּכְלִית הַנּוֹלָד מֵהֶם, וְכָל הֶפְרֵשׁ קָטָן שֶׁיִּמָּצֵא בָּאֶמְצָעִים תִּבָּחֵן תּוֹלַדְתּוֹ* בְּבֵרוּר וַדַּאי בְּהַגִּיעַ זְמַן הַתַּכְלִית* הַנּוֹלָד מִקִּבּוּץ כֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְזֶה בָּרוּר. מֵעַתָּה וַדַּאי הוּא שֶׁהַדִּקְדּוּק שֶׁיְדֻקְדָּק עַל עִנְיַן הַמִּצְווֹת וַהָעֲבוֹדָה, מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַדִּקְדוּק, כַּאֲשֶׁר יְדַקְדְּקוּ שׁוֹקְלֵי הַזָּהָב וְהַפְּנִינִים לְרֹב יָקְרָם, כִּי תוֹלַדְתָּם נוֹלֶדֶת בַּשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּי וְהַיְקָר הַנִּצְחִי שֶׁאֵין יְקָר לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ.
תפקידי העוה"ז והנאותיו - לפי האמת
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים, כִּי עִקַּר מְצִיאוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלַעֲבֹד וְלַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן, וַהֲנָאוֹת הָעוֹלָם אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ אֶלָּא לְעֵזֶר וּלְסִיּוּעַ בִּלְבַד, לְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ נַחַת רוּחַ וְיִשּׁוּב דַּעַת לְמַעַן יוּכַל לְפַנּוֹת לִבּוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו.
התקרבות לה' - התכלית היחידה של האדם
וְאָמְנָם רָאוּי לוֹ שֶׁתִּהְיֶה כָּל פְּנִיָּתוֹ רַק לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם תַּכְלִית אַחֵר בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲשֶׂה אִם קָטָן וְאִם גָּדוֹל אֶלָּא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלִשְׁבֹּר כָּל הַמְּחִצּוֹת הַמַּפְסִיקוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, הֵן הֵנָּה כָּל עִנְיְנֵי הַחָמְרִיּוּת וְהַתָּלוּי בָּהֶם, עַד שֶׁיִּמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ כְּבַרְזֶל אַחַר אֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת,* וְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל לַחְשֹׁב שֶׁהוּא אֶמְצָעִי לַקֻּרְבָה הַזֹּאת – יִרְדֹּף אַחֲרָיו וְיֹאחַז בּוֹ וְלֹא יַרְפֵּהוּ, וּמַה שֶּׁיּוּכַל לַחְשֹׁב שֶׁהוּא מְנִיעָה לָזֶה – יִבְרַח מִמֶּנּוּ כִּבְרֹחַ מִן הָאֵשׁ, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סג, ט), "דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ", כֵּיוָן שֶׁבִּיאָתוֹ לָעוֹלָם אֵינָהּ אֶלָּא לַתַּכְלִית הַזֶּה, דְּהַיְנוּ לְהַשִּׂיג אֶת הַקֻּרְבָה הַזֹּאת בְּמַלְּטוֹ נַפְשׁוֹ מִכָּל מוֹנְעֶיהָ וּמַפְסִידֶיהָ.
הפירוט והדירוג של "כלל חובת האדם" מ'זהירות' עד 'קדושה'
וְהִנֵּה אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ וְהִתְבָּרֵר אֶצְלֵנוּ אֲמִתַּת הַכְּלָל הַזֶּה, יֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר עַל פְּרָטָיו לְפִי מַדְרֵגוֹתֵיהֶם, מִתְּחִלַּת הַדָּבָר וְעַד סוֹפוֹ, כְּמוֹ שֶׁסִּדְרָם רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר בַּמַּאֲמָר שֶׁלּוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ כְּבָר בְּהַקְדָּמָתֵנוּ, וְהֵם, הַזְּהִירוּת, הַזְּרִיזוּת, הַנְּקִיּוּת, הַפְּרִישׁוּת, הַטָּהֳרָה, הַחֲסִידוּת, הָעֲנָוָה, יִרְאַת הַחֵטְא והַקְּדֻשָּׁה. וְעַתָּה נְבָאֲרֵם אֶחָד אֶחָד בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.
_____________________________________
חֹמֶר – חשיבות. תִּבָּחֵן תּוֹלַדְתּוֹ – יתבררו תוצאותיו. זְמַן הַתַּכְלִית – העולם הבא. אֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת – מגנט.
ביאורים
כל מה שהאדם עושה נובע מתוך תפיסת עולם. אדם שרץ אחרי כסף, אחרי תאוות, אחרי הישגים חומריים, עושה זאת מתוך תפיסה הרואה בעולם הזה ובהישגיו את התכלית, את המטרה. לכן הוא משקיע בכך את כל מאודו. הרמח"ל, לאור מה שלמדנו בימים הקודמים, מגיע למסקנה שהעולם הזה אינו התכלית. ולכן אין מה להשקיע בו ולהתייגע בשביל הנאותיו. העולם הזה לא שווה אפילו אנחה אחת. צריך לשים את משקל הכובד על העולם הבא, הנצחי. להשקיע את כל כוחנו בעבודת ה' ובקיום מצוות.
השלב הראשון להגעה לדבקות אלוהית הוא לקיים מצוות. השלב המתקדם יותר הוא להשתמש בכל דבר שיש כאן בעולם הזה, ואפילו בהנאות, כדי להתקדם בעבודת ה'. כל החיים הופכים להיות קרש קפיצה למטרה, לדבקות העליונה.
במבט ראשון נראה שאנחנו צריכים לעבוד קשה כדי שנגרום לעצמנו להגיע לרמה כזאת. צריכים לפתח תפיסת עולם שלמה הרואה בעולם הבא, בנצח, את העיקר. אבל במבט יותר חודר נראה שהרמח"ל מחנך אותנו שתפיסת עולם זו כבר קיימת בנו פנימה . הרמח"ל מלמד אותנו שאנחנו צריכים להימשך אחר ה' יתברך כמו שהברזל נמשך אחר האבן השואבת, המגנט. יש בברזל תכונה, חוק טבע, שמושך אותו למגנט. זה לא ניתן לבחירה, הוא נברא כך. ייתכן שישנם דברים שחוצצים בינו לבין המגנט ולכן הוא אינו נדבק אליו, אך אלו רק דברים חיצוניים. ברגע שהם יסורו הוא יידבק למגנט באופן מידי. ככה הוא נוצר.
ובאותו האופן גם אנחנו. ה'מגנט' שלנו הוא ה' יתברך, הוא 'ממגנט' אותנו אליו. יש בנו חוק טבע פנימי שדוחף אותנו לאלוהי ולנצחי. אנחנו כבר כאלה. צריך רק להוריד את המונעים, אותם אלו שחוסמים אותנו מלהידבק באבן השואבת שלנו, ולסלק את המפסידים, אותם אלו שמנסים להפריד בינינו ובין אלוהינו, ולהישאב ל'מגנט' האלוהי הטוב.
הרחבות
•השפעת הפגמים הקטנים
וְכָל הֶפְרֵשׁ קָטָן שֶׁיִּמָּצֵא בָּאֶמְצָעִים תִּבָּחֵן תּוֹלַדְתּוֹ בְּבֵרוּר וַדַּאי בְּהַגִּיעַ זְמַן הַתַּכְלִית הַנּוֹלָד מִקִּבּוּץ כֻּלָּם. הרמח"ל מבאר כאן שהאמצעים לקניית השלֵמות כה משמעותיים עד שכאשר מגיעים אל התכלית אפילו סטיות קטנות מהאמצעים משפיעות על השגתה.
החפץ חיים עוסק בתפקידם המשמעותי של האמצעים ביחס למעלת הדיבור: "שאפילו אם יהיו לו כלי אמנות, אך שהם פגומים ומקלקלים, ויעשה בהן האומן איזה כלי על ידי הדחק, יהיה ניכר בהן אחר כך הפגם והשבר של כלי האמנות מבפנים ומבחוץ, כי לא יכול להחליקן כראוי והם כמו גולמי כלי עץ, ואין נאה בהם להשתמש אפילו להדיוט, וכל שכן להגישן לפני המלך. והאמן שכלי האמנות שלו שלמים וטובים, מלטשים ומצחצחים כראוי, הכלי שעושה בהן האמן הזה יצא מתקן ומהודר כהוגן" [שמירת הלשון, שער הזכירה י]. כמו שאומן המשתמש בכלים מתוקנים, יֵצא לו כלי נאה יותר, כך אדם שפיו מתוקן והוא נזהר לא להוציא ממנו דיבורים אסורים – המילים שלו יהיו קדושות יותר ויתקבלו לפני ה'.
•איך להשתמש בהנאות העולם
וַהֲנָאוֹת הָעוֹלָם אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ אֶלָּא לְעֵזֶר וּלְסִיּוּעַ בִּלְבַד. דברים אלו דומים למה שכותב השולחן ערוך : "לא תהא כוונתו להנאת גופו אלא להחזיק גופו לעבודת השם יתברך וכן בכל מה שייהנה בעולם הזה לא יכוין להנאתו אלא לעבודת הבורא יתעלה כדכתיב 'בכל דרכיך דעהו' ואמרו חכמים ז"ל 'ויהיו כל מעשיך לשם שמים'" [אורח חיים רלא].
לרפואת אלעזר בן אלישבע הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
