ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְאוּלָם הִנֵּה זֹאת בֶּאֱמֶת אַחַת מִתַּחְבּוּלוֹת הַיֵצֶר הָרָע וְעָרְמָתוֹ, לְהַכְבִּיד עֲבוֹדָתוֹ בִּתְמִידוּת עַל לִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לָהֶם רֶוַח* לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ הֵם הוֹלְכִים. כִּי יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאִלּוּלֵי הָיוּ שָׂמִים לִבָּם כִּמְעַט קָט עַל דַּרְכֵיהֶם, וַדַּאי שֶׁמִּיָּד הָיוּ מַתְחִילִים לִינָּחֵם מִמַּעֲשֵׂיהֶם וְהָיְתָה הַחֲרָטָה הוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת בָּהֶם עַד שֶׁהָיוּ עוֹזְבִים הַחֵטְא לְגַמְרֵי. וַהֲרֵי זֶה מֵעֵין עֲצַת פַּרְעֹה הָרָשָׁע שֶׁאָמַר (שמות ה, ט), "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים" וְגוֹ', שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ לָהֶם רֶוַח כְּלָל לְבִלְתִּי יִתְּנוּ לֵב אוֹ יָשִׂימוּ עֵצָה נֶגְדּוֹ, אֶלָּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהַפְרִיעַ לִבָּם מִכָּל הִתְבּוֹנְנוּת בְּכֹחַ הַתְמָדַת הָעֲבוֹדָה הַבִּלְתִּי מַפְסֶקֶת. כֵּן הִיא עֲצַת הַיֵצֶר הָרָע מַמָּשׁ עַל בְּנֵי הָאָדָם, כִּי אִישׁ מִלְחָמָה הוּא וּמְלֻמָּד בְּעַרְמִימוּת, וְאִי אֶפְשָׁר לִימָּלֵט מִמֶּנּוּ אֶלָּא בְּחָכְמָה רַבָּה וְהַשְׁקָפָה גְדוֹלָה.
אדם צריך לפקח על מעשיו
הוּא מַה שֶּׁהַנָּבִיא צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר (חגי א, ה), "שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם". וּשְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ (משלי ו, ד-ה), "אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד" וְגוֹ', וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (מועד קטן ה ע"א), "כָּל הַשָּׁם אָרְחוֹתָיו* בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בִּישׁוּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא".
כדי להינצל צריך גם עזר מה'
וּפָשׁוּט הוּא שֶׁאֲפִלּוּ אִם פִּקַּח הָאָדָם עַל עַצְמוֹ, אֵין בְּכֹחוֹ לִנָּצֵל, אִלּוּלֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזְרוֹ (קדושין ל ע"ב), כִּי הַיֵצֶר הָרָע תַּקִּיף מְאֹד, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב (תהלים לז, לב-לג), "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ" וְגוֹ', אַךְ אִם הָאָדָם מְפַקֵּחַ עַל עַצְמוֹ, אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזְרוֹ וְנִצּוֹל מִן הַיֵצֶר הָרָע. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְפַקֵּחַ הוּא עַל עַצְמוֹ וַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא יְפַקַּח עָלָיו, כִּי אִם הוּא אֵינוֹ חָס, מִי יָחוּס עָלָיו? וְהוּא כְּעִנְיַן מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג ע"א), "כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו". וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ (אבות א, יד), "אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי".
_____________________________________
רֶוַח – זמן פנוי. הַשָּׁם אָרְחוֹתָיו – מתבונן בהליכות מעשיו.
ביאורים
יש כל מיני אנטישמים בעולם. ישנם מוצהרים אשר פועלים ללא הרף נגד עם ישראל. הם מזיקים ושליליים מחד, אך מאידך אנו יודעים מול מי אנחנו עומדים ויודעים שצריך להתגונן.
האנטישמיות הכי מסוכנת היא זו שמגיעה מאלו שבכלל לא אומרים שהם שונאים אותנו. הם מתעטפים באצטלא של סיבות כאלו ואחרות כדי לגרום לנו לעשות דברים שמזיקים לנו. זו אנטישמיות מתוחכמת שאפשר בקלות ליפול בפח שהיא טומנת. אפשר להאמין לאותם מתחסדים אשר בטענותיהם זורעים ספק ומחלוקת בתוכנו.
זו הייתה האנטישמיות של פרעה. הוא לא אומר בגלוי שהוא שונא יהודים חלילה. הוא בסך-הכל מכביד את העבודה כי המשק הלאומי בקריסה, וצריך לבנות פירמידות למען התרבות המצרית ושימור ההיסטוריה המפוארת של פרעוני מצרים. ובכלל, אם תעבדו תרוויחו יותר כסף ותקבלו שוויון זכויות כאן, במצרים. שום מילה על שנאה. ודאי שרבים מעם ישראל נפלו בפח. הרוב השקט המשיך לעבוד ולא חשב על יום המחר, החלק שרצה להתמרד הוסה מיד על ידי אלו שלא רצו להכעיס את השליט הפרעוני, וכך עצתו של אותו רשע התממשה. ברוך ה' ששלח את משה עבדו להוציא את ישראל ממעגל הקסמים המצרי.
וכפרעה הרשע כך היצר הרע. יש כל מיני פיתויים של היצר הרע: לא לקיים מצוות, לעבור עברות, להתחבר לחברים שליליים. אבל הפיתוי הכי מתוחכם שלו הוא הכבדת העבודה. לשקוע ללא הרף בעשייה. עוד משימות עוד מטלות. זה הרי מאוד חשוב. להרוויח עוד כסף, עוד פרנסה הביתה, עוד עבודה, עוד מבחן. והעיקר לשכוח מהעיקר. לשכוח לשים לב לדברים החשובים באמת בחיים, לרמת דבקותנו בה'.
שימו לב, זו עצת היצר, והעצה המתוחכמת ביותר. אז חשוב לפקוח עיניים וכן להתפלל לאוזר ישראל בגבורה שיעזור לנו להתעורר וכן שיסייע לנו לאחר מכן להתגבר.
הרחבות
•מהו היצר הרע
כֵּן הִיא עֲצַת הַיֵּצֶר רָע מַמָּשׁ עַל בְּנֵי הָאָדָם, כִּי אִישׁ מִלְחָמָה הוּא וּמְלֻמָּד בְּעַרְמִימוּת. רבי ישראל מסלאנט , מביא שתי שיטות ביחס לשאלה מהו היצר הרע: "השיטה אחת, היא השיטה הנודעת, כי יצר הרע הוא כוח הטומאה באדם המובילו לפשעים, ויצר הטוב הוא כוח הקדושה באדם המובילו לטוב, היא שיטת רוב המחברים הגדולים. והשיטה השניה היא, שיצר הרע הוא כוח תאות האדם, המשקפת אל כל הערב לשעתו (החפצה בכל הנאה זמנית)" [איגרת המוסר].
הרב קוק מבאר ששתי תפיסות אלו הן שני תפקידים של היצר הרע, כנגדם אנו מתפללים בעת הנחת תפילין: "שלא יפתנו, ולא יתגרה בנו יצר הרע" הפיתוי של היצר הרע הוא להטות את הלב להתאוות לחומריות, וההתגרות של היצר הרע משמעותה להתנגד להשפעת הקדושה ולגרום שלא תרומם ותקדש את האדם [עולת ראיה א, עמ' כח-כט].
•בעזרת ה'
אֵין בְּכֹחוֹ לִנָּצֵל, אִלּוּלֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ. המהר"ל מבאר שהעזרה האלוהית היא בכך שעל ידי לימוד התורה יכול אדם להינצל מהחטא: "שעל ידי התורה מסולק מן האדם היצר הרע שהוא פחיתות האדם, וכאשר מסולק מן האדם הפחיתות הזה שהוא היצר הרע, אז נשאר האדם במדריגת המלאך לגמרי כאשר מסולק מאתו יצר הרע" [נתיבות עולם, נתיב כוח היצר א].
לעילוי נשמת מירל (מרים) בת זאב לעזער ע"ה
הלכות שטיפת כלים בשבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חידוש כוחות העולם
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עניינו של ט"ו בשבט?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
