ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁשְּׁנֵי דְבָרִים יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה, אֶחָד – הַכַּוָּנָה בְּכָל מִצְוָה וַעֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה לְעִלּוּי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם בְּמַה שֶּׁבְּרִיּוֹתָיו עוֹשִׂים נַחַת רוּחַ לְפָנָיו. וְעוֹד – הַצַּעַר וְהַבַּקָּשָׁה עַל עִלּוּי הַכָּבוֹד הַזֶּה שֶׁיֵּעָשֶׂה בִשְׁלֵמוּת בְּעִלּוּי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשַׁלְוָתָן.
הרועים האמתיים מוסרים עצמם על ישראל
וְאָמְנָם עוֹד עִקָּר שֵׁנִי יֵשׁ בְּכַוָּנַת הַחֲסִידוּת, וְהוּא, טוֹבַת הַדּוֹר. שֶׁהִנֵּה רָאוּי לְכָל חָסִיד שֶׁיִּתְכַּוֵּן בְּמַעֲשָׂיו לְטוֹבַת דּוֹרוֹ כֻּלּוֹ, לְזַכּוֹת אוֹתָם וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם. וְהוּא עִנְיַן הַכָּתוּב (ישעיה ג, י), "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם* יֹאכֵלוּ", שֶׁכָּל הַדּוֹר אוֹכֵל מִפֵּרוֹתָיו. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא טו ע"א), "הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ" (במדבר יג, כ) – "אִם יֵשׁ מִי שֶׁמֵּגֵן עַל דּוֹרוֹ כְּעֵץ".* וְתִרְאֶה שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל מְזַכִּים וּמְכַפְּרִים עַל כָּל שְׁאָר הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּהֶם, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּלּוּלָב וּמִינָיו* (ויקרא רבה ל, יב), "יָבוֹאוּ אֵלֶּה וִיכַפְּרוּ עַל אֵלֶּה", שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בְּאָבְדַן הָרְשָׁעִים, אֶלָּא מִצְוָה מֻטֶּלֶת עַל הַחֲסִידִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְזַכּוֹתָם וּלְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, וְזֶה צָרִיךְ שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּכַוָּנַת עֲבוֹדָתוֹ וְגַם בִּתְפִלָּתוֹ בְּפֹעַל, דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל דּוֹרוֹ לְכַפֵּר עַל מִי שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה וּלְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה מִי שֶׁצָּרִיךְ לָהּ וּלְלַמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא עַל הַדּוֹר כֻּלּוֹ.
וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עז ע"א) עַל פָּסוּק (דניאל י, יב), "וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ" – שֶׁלֹּא חָזַר גַּבְרִיאֵל וְנִכְנַס לִפְנִים מִן הַפַּרְגּוֹד אֶלָּא כְּשֶׁלִּמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל. וְגִדְעוֹן נֶאֱמַר לוֹ (שופטים ו, יד), "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה", לְפִי שֶׁלִּמֵּד סַנֵּיגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל (ילקוט שמעוני שופטים סב). כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אֶלָּא לְמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁאָדָם מַגְדִּיל אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, גַּם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַגְדִּיל עָלָיו, וְאֵלֶּה הֵם הָרוֹעִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בָּהֶם הַרְבֵּה, שֶׁמּוֹסְרִים עַצְמָם עַל צֹאנוֹ וְדוֹרְשִׁים וּמִשְׁתַּדְּלִים עַל שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם בְּכָל הַדְּרָכִים, וְעוֹמְדִים תָּמִיד בַּפֶּרֶץ לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם לְבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת, וְלִפְתֹּחַ עֲלֵיהֶם שַׁעֲרֵי הַבְּרָכָה. הָא לְמַה זֶּה דוֹמֶה? לְאָב שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב שׁוּם אָדָם יוֹתֵר מִמִּי שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו אַהֲבָה נֶאֱמֶנֶת, וְהוּא דָבָר שֶׁהַטֶּבַע יָעִיד עָלָיו. וְהוּא עִנְיַן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאָמְרוּ עָלָיו (מכות יא ע"א), "שֶׁהָיָה לָהֶם לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרָם וְלֹא בִקְשׁוּ", וְכֵן אָמְרוּ (שם), "הַהוּא גַבְרָא דְּאַכְלֵיהּ* אַרְיָא בְּרִחוּק תְּלָתָא פַּרְסֵי דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְלֹא אִשְׁתָּעֵי אֵלִיָּהוּ בַהֲדֵהּ תְּלָתָא יוֹמֵי".
הֲרֵי לְךָ הַחוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עַל הַחֲסִידִים לְבַקֵּשׁ וּלְהִשְׁתַּדֵּל עַל בְּנֵי דוֹרָם.
וְהִנֵּה כְּבָר בֵּאַרְנוּ חֶלְקֵי הַחֲסִידוּת הָרָאשִׁיִּים, פְּרָטֵיהֶם מְסוּרִים לְכָל שֵׂכֶל וּלְכָל לֵב טָהוֹר לְהִתְנַהֵג בָּם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְפִי הַשָּׁרָשִׁים הָאֵלֶּה, כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ.
___________________________________
מַעַלְלֵיהֶם – מעשיהם של הצדיקים. כְּעֵץ – המגן בצילו על היושבים תחתיו. בַּלּוּלָב וּמִינָיו – שכידוע, כל מין מארבעת המינים רומז לקבוצה אחרת מעם ישראל. הַהוּא גַבְרָא דְּאַכְלֵיהּ וכו' - איש אחד אכלו אריה במרחק ג' פרסאות ממקומו של ר' יהושע בן לוי, ולא דיבר אליהו הנביא אתו במשך ג' ימים.
ביאורים
בפרק האחרון עברנו מסע מרתק בלימוד מידותיו של החסיד. למדנו שהחסיד שואף לשלמות, על כן אין הוא מסתפק בחובות בלבד, אלא מוסיף מעצמו ומקיים כל דבר בשלמות. הוא אינו מתמקד בתחום אחד אלא מעשיו בולטים בכל התחומים – בין אדם לחברו ובין אדם למקום.
החסיד מלא יראת שמים ומכיר בכבוד ה' לעומת קטנות האדם, דבר זה ניכר באופן שהוא מתפלל, לומד, בכבוד שהוא נותן לתורה ובקיום המצוות בהידור ונוי. מתוך מעשיו ניכרת גם אהבתו הרבה לה' ולדרך התורה כיוון שהוא עובד את הקב"ה בשמחה ודביקות. החסיד הינו אדם כללי, אין הוא מסתפק בעבודת ה' הפרטית שלו, אלא חפץ בתיקון כלל עולמי על כן הוא כואב כשרואה מעשי רשעה ומתוך כך הוא מוכיח את הרשעים.
כוונתו בעבודת ה' שלימה כל כך עד שמבטל את כל רצונותיו הפרטיים ומתרכז רק בעשיית נחת רוח ליוצרו וקריאת שמו בעולם מתוך מטרה לתקן עולם במלכות ש-די. כיוון שהגיע למדרגה זו הוא חש את צער הגלות והחורבן, ומתאבל על שפלותו של עם ישראל בזמן הגלות שמונעת ממנו להוות דמות חיקוי לכל העולם.
אך החסיד אינו מתעסק רק באידיאלים גבוהים שרחוקים מחייו של האדם הפשוט שטרם הגיע למדרגתו, אלא דואג הוא לטובת הדור ומתפלל עליו.
תכונותיו של החסיד הם של אדם גדול, שהדור כולו ראוי להישען עליו.
הרחבות
•להביט באור הגאולה המתנוצץ
שֶׁיִּתְכַּוֵּן בְּמַעֲשָׂיו לְטוֹבַת דּוֹרוֹ כֻּלּוֹ. הרב חיים כהן ('החלבן') מבאר את הצורך להטיב לאחרים, לדור כולו, במובן של ערבות הדדית. "הערבות ההדדית איננה הכרח רק בשביל מקבל ההשפעה, אלא גם בשביל המשפיע בעצמו... כל מדרגת שלמות הראויה לאדם, נתבעת היא מכל מרחבי חייו, ובהתרשלותו ממנה יבואו לו משברים... ערבות זו היא רפואה הגונה לתחלואים הפנימיים של ציבור שלומי אמוני ישראל... היסוד הוא מידת ההשפעה והוא הנקודה שממשיכה את החיות ואת השפע מלמעלה", כלומר האדם מקבל חיות מתוך כך שהוא משפיע על אחרים, "שאין האדם יכול להגיע לשלמות תיקון עצמו לפני שיתחיל להשפיע על אחרים" [הקיצו ורננו עמ' רמה-רסד].
•אהבת הבריות
וּלְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה מִי שֶׁצָּרִיךְ לָהּ. בפשטות נראה מדברי הרמח"ל שיש להשיב את ישראל בתשובה כדי שיקיימו את התורה וכך יתקרבו לה'.
הרב צבי יהודה קוק ביאר את המשנה "הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה": "ולא אמר: 'אוהב את הבריות כדי לקרבם לתורה', אלא, 'אוהב את הבריות' מצד מה שהן בריות של הקב"ה. אוהב את המקום – ומתוך כך – אוהב את הבריות. ומלבד זאת: תשאף לקרבם אל התורה" [מתוך התורה הגואלת, אבות א, יב].
לרפואת והצלחת רפאל בן שמחה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
