ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לכן לא קשה להבין מדוע עניין הנדרים זוכה לתשומת הלב שהוא מקבל בתלמוד ובהלכה היהודית בכלל. האדם נבדל מממלכת החי ונעלה עליה בזכות כוח הדיבור והיכולת שלו לתקשר עם בני אדם אחרים ואפילו עם הדורות הבאים.
מילים, בין אם הן רק נאמרות או כתובות, הן כמעט מקודשות לפי המסורת היהודית. הרב והצדיק הגדול של יהדות מזרח אירופה במאה שעברה, הרב ישראל מאיר הכהן, "החפץ חיים", הקדיש את רוב הקריירה התורנית שלו להסביר וללמד את חוקי התורה בעניין הדיבור. למדנו גם ש"חיים ומוות ביד הלשון".
בחברה כמו שלנו, שבה תקשורת מיידית הפכה לנורמה, ואילו שתיקה נחשבת לסטייה פוליטית וחברתית ולא למעלה טובה שמעידה על חוכמה וסבלנות, לדאבון הלב, קדושת הדיבור וההשפעה המחייבת שיש למילים היוצאות מפינו כבר לא מדברות ללבנו כל כך. עם זאת, אין ספק שמחובתנו ללמוד את המסר שפרשת השבוע מבקשת להעביר לנו בעניין המילה המדוברת והמחויבות שהיא נושאת איתה.
אחת השאלות שמעלים רבים ממפרשי התורה היא מדוע משה לימד את הנושא המסוים הזה לראשי שבטי ישראל תחילה, וכמובן, גם מדוע התורה מציינת את זה בפסוק הפותח של הפרשה עצמה. השאלה גם מעלה בעקיפין את התמיהה מדוע התורה מתירה, אם לא תובעת אפילו, את המשך החלוקה של עם ישראל לשבטים נפרדים ולא מתייחסת אליו כיחידה שלמה אחת.
לכל אורך התנ"ך אפשר לראות שהחלוקה הזאת לשבטים הולידה לא מעט פילוגים חברתיים ולעתים אפילו מלחמת אזרחים. דומני שאחד הדברים שאפשר ללמוד כאן הוא שבני אדם מתקשים לפעול בתוך קבוצה גדולה וכללית עם השקפה אחת. מטבענו אנחנו רוצים משפחתיות ושבטיות.
למרבה הצער, חלק מהטבע הזה גם מוליד סלידה מפני אנשים שאינם כמונו. הסלידה הזאת משתקפת בדרך כלל בדיבור ובהערות שאנחנו מעירים על אנשים שאינם "משלנו", וגם בעובדה שמסיבה לא ברורה אנחנו מרגישים שאנחנו לא באמת מחויבים לדברים, בין אם הם בעל-פה או בכתב, שאנחנו אומרים לאותם "אחרים".
ההתחייבויות שלי למשפחה שלי ולשבט שלי בוודאי מקודשות בעיניי ואעשה כל מה שבכוחי כדי לקיים אותן. אך ההתחייבויות שלי למשפחה שלך או לשבט שלך מתאפיינות איכשהו בגמישות מנטאלית בלתי מוצדקת שמאפשרת לי להתחמק מאחריות.
משה מלמד את השיעור הזה לגבי המחויבות שיש ליהודים כיחידים לראשי השבטים, כדי להבהיר להם שכולם חייבים במידה שווה לקיים כל התחייבות שלהם ולא משנה לאיזה שבט, משפחה או אדם היא ניתנה. טבעם של בני האדם הוא להיות שבטיים, והתורה מתירה זאת. אך התורה לא מרשה לנו לדבר בחוסר אחריות, להפר שבועות או להתעלם מהתחייבויות רק מפני שאלה ניתנו לאדם משבט אחר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
