ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לכן לא קשה להבין מדוע עניין הנדרים זוכה לתשומת הלב שהוא מקבל בתלמוד ובהלכה היהודית בכלל. האדם נבדל מממלכת החי ונעלה עליה בזכות כוח הדיבור והיכולת שלו לתקשר עם בני אדם אחרים ואפילו עם הדורות הבאים.
מילים, בין אם הן רק נאמרות או כתובות, הן כמעט מקודשות לפי המסורת היהודית. הרב והצדיק הגדול של יהדות מזרח אירופה במאה שעברה, הרב ישראל מאיר הכהן, "החפץ חיים", הקדיש את רוב הקריירה התורנית שלו להסביר וללמד את חוקי התורה בעניין הדיבור. למדנו גם ש"חיים ומוות ביד הלשון".
בחברה כמו שלנו, שבה תקשורת מיידית הפכה לנורמה, ואילו שתיקה נחשבת לסטייה פוליטית וחברתית ולא למעלה טובה שמעידה על חוכמה וסבלנות, לדאבון הלב, קדושת הדיבור וההשפעה המחייבת שיש למילים היוצאות מפינו כבר לא מדברות ללבנו כל כך. עם זאת, אין ספק שמחובתנו ללמוד את המסר שפרשת השבוע מבקשת להעביר לנו בעניין המילה המדוברת והמחויבות שהיא נושאת איתה.
אחת השאלות שמעלים רבים ממפרשי התורה היא מדוע משה לימד את הנושא המסוים הזה לראשי שבטי ישראל תחילה, וכמובן, גם מדוע התורה מציינת את זה בפסוק הפותח של הפרשה עצמה. השאלה גם מעלה בעקיפין את התמיהה מדוע התורה מתירה, אם לא תובעת אפילו, את המשך החלוקה של עם ישראל לשבטים נפרדים ולא מתייחסת אליו כיחידה שלמה אחת.
לכל אורך התנ"ך אפשר לראות שהחלוקה הזאת לשבטים הולידה לא מעט פילוגים חברתיים ולעתים אפילו מלחמת אזרחים. דומני שאחד הדברים שאפשר ללמוד כאן הוא שבני אדם מתקשים לפעול בתוך קבוצה גדולה וכללית עם השקפה אחת. מטבענו אנחנו רוצים משפחתיות ושבטיות.
למרבה הצער, חלק מהטבע הזה גם מוליד סלידה מפני אנשים שאינם כמונו. הסלידה הזאת משתקפת בדרך כלל בדיבור ובהערות שאנחנו מעירים על אנשים שאינם "משלנו", וגם בעובדה שמסיבה לא ברורה אנחנו מרגישים שאנחנו לא באמת מחויבים לדברים, בין אם הם בעל-פה או בכתב, שאנחנו אומרים לאותם "אחרים".
ההתחייבויות שלי למשפחה שלי ולשבט שלי בוודאי מקודשות בעיניי ואעשה כל מה שבכוחי כדי לקיים אותן. אך ההתחייבויות שלי למשפחה שלך או לשבט שלך מתאפיינות איכשהו בגמישות מנטאלית בלתי מוצדקת שמאפשרת לי להתחמק מאחריות.
משה מלמד את השיעור הזה לגבי המחויבות שיש ליהודים כיחידים לראשי השבטים, כדי להבהיר להם שכולם חייבים במידה שווה לקיים כל התחייבות שלהם ולא משנה לאיזה שבט, משפחה או אדם היא ניתנה. טבעם של בני האדם הוא להיות שבטיים, והתורה מתירה זאת. אך התורה לא מרשה לנו לדבר בחוסר אחריות, להפר שבועות או להתעלם מהתחייבויות רק מפני שאלה ניתנו לאדם משבט אחר.
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תיקון ימי השובבי"ם
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
