ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
האחת, קשורה לחייו של כל אדם. העינוי כלשון הכתוב:
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (ויקרא ט"ז כט, עיינו גם שם, כ"ג כז).
בנוסף על מצוות השביתה ממלאכה, הקיימת בכל שבת וחג, מפסיקים את זרם החיים הרגיל ומכריחים את האדם לעצור ולחשוב.
חמשת האיסורים (חלקם מהתורה וחלקם מדרבנן) גורמים לשינוי התנהגותי וממילא תודעתי, בחמישה תחומים מאוד בסיסיים בחיי היום יום שלנו (איסור סיכה היה הרבה יותר משמעותי בימים עברו, שהרי הסיכה היא שאפשרה שמירה על היגיינה, גם ללא מערכת מים זמינה, כמעט בכל רגע נתון, כמקובל בימנו).
השניה, קשורה אך ורק לכהן הגדול וחבר עוזריו, בבית המקדש בירושלים. ביום הזה בלבד, דווקא הכהן הגדול היה מחויב בסדר עבודה מיוחד, שהיה שונה לחלוטין מסדר העבודה היום יומי בבית המקדש. רוב הציבור היה מנותק מפעילות זו, בוודאי שלא היה יכול ליטול בה חלק פעיל. שיאה של פעילות זו היה בחדרי חדרים, בקודש הקדשים ואיש לא היה חוזה בה. עבודה זו חייבה ציות לכללי טהרה וקדושה מיוחדים במינם, שנהגו רק בהקשר זה.
אם כך, ביום הכיפורים עם ישראל עסוק בדברים הנמוכים ביותר, על ידי הימנעות מהם על ידי כל אחד ואחת. מאידך גיסא, נציגו הבכיר ביותר של העם בתחום הרוחני, ראש המערכת של עבודת הקודש, נכנס לפני ולפנים בטהרה מיוחדת לקודש הקדשים.
נשאלת השאלה: מה הייתה המשמעות מבחינת מצוות העשה, של כל יהודי ויהודי ביום המיוחד הזה? כיצד באה לידי ביטוי קדושתו הרוחנית הייחודית של היום, בזמן שבית המקדש היה קיים?
בימנו חל מהפך באחת הנקודות שהזכרנו. בראשונה, כל יהודי מחויב, גם היום, לענות את נפשו בחמשת העינויים ובכך אין שינוי ממה שהיה נהוג בזמן שהמקדש היה קיים.
לעומת זאת, את מקומה של עבודת הכהן הגדול תפסה תפילתם של רב היהודים בבתי הכנסת. חכמים הפכו את סדר העבודה, לנושא המרכזי בחזרת הש"ץ של מוסף והוסיפו את תפילת נעילה שמסתיימת, לפי מנהג הרבה מעדות ישראל, בציון צאתו של הכהן הגדול מקודש הקדשים, ללא פגע.
מה עשה עם ישראל במשך רוב שעות היום הקדוש הזה, בזמן שבית המקדש היה קיים?
הרשו לי להציע הצעה, שיש לה גם השלכה מעשית על סדר היום שלנו.
יום הכיפורים היה יום טוב לעם ישראל. כמאמר חז"ל במשנה: "אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו".
כלי הלבן הפשוטים, שגם היום אנו נוהגים בהם (כרמז לחמשת העינויים), רמזו לעיסוק בעניינים החברתיים, מתוך מגמה "שלא לבייש את מי שאין לו". העם נקרא לשים את המצוות של בן אדם לחברו במרכז העיסוק הרוחני של היום הקדוש. היום הטוב לא בא לידי ביטוי בדרך של 'אין שמחה אלא בבשר ויין' (עיינו פסחים קט ע"א), אלא ביום של תיקון חברתי. בקשת סליחה, תיקון עוולות ופגיעה לא רק פיזית אלא גם מילולית ועקיפה, כמו למשל, מניעת התביישותו של מי שאין לו.
אם כך מורי ורבותי, נכון, יום הכיפורים הוא יום של תפילה ותחנונים בבית הכנסת. אולי כדאי שכל רב ומנהיג קהילה (והגיע הזמן לחזק את נושא רבני הקהילות) יקדיש חלק מהיום הקדוש, (בואו נתחיל בחצי שעה בין התפילות) לתיקון חברתי.
הבה נזכור ונזכיר: ללא תיקון חברתי פרטי וכללי, אין יום הכיפורים מכפר!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









