ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
ההבדל העיקרי בין הטקסטים מצוי בדיבר שנוגע לשבת. בעוד שבפרשת יתרו נצטווינו לזכור את יום השבת לקדשו, בפרשת ואתחנן אנחנו מצווים לשמור את יום השבת ולא לחלל אותו בביצוע מלאכות אסורות.
בתלמוד נאמר ששתי המילים האלה, "זכור" ו"שמור", נאמרו בדיבור אחד בהר סיני. נאמרו, כביכול, בבת אחת, בנשימה אחת. אפשר ללמוד כמה דברים מההסבר של חז"ל להבדל בין שני הטקסטים בעניין השבת: אחד מהם הוא שלא די במילים, ולא משנה כמה קדושות ומדויקות הן מנסות להיות, כדי להעביר את רוחב היריעה של ערכי הנצח, הקדושה והרוחניות. מילים, ולא משנה כמה הן יפות ומגוונות, תמיד מגבילות אותנו ומשאירות מקום לכפל משמעות ולטעויות בפרשנות. באמת אין מילים שמסוגלות כשלעצמן להעביר לנו את השלווה, הקדושה, הרוחניות והייחוד של השבת בעולמנו. לכן אנחנו נאלצים לומר שיש צורך להגות ולשמוע מילים שונות בבת אחת כדי להתחיל להבין ולקלוט את הערך האמיתי של השבת.
עוד דבר חשוב שיש ללמוד מהדואליות של הביטויים בעניין היום הקדוש ביותר בשבוע הוא שיש שילוב פנימי של ערכים ביום השבת. את תחושת השלווה והרוחנית שמאפיינות את היום הזה אי אפשר להשיג רק באמצעות דיבור על השבת או באמצעות הזדהות רוחנית ותיאורטית עם היום הקדוש. ההימנעות הכפויה ממעשי החולין של כל ימות השבוע – המגבלות, אם תרצו – היא זאת שתורמת יותר מכול לתחושה הטובה ולשלווה שמאפיינות את יום השבת. בלי "שמור", ה"זכור" נשאר מטרה בלתי מושגת. ובלי "זכור" – היין של הקידוש, החלות וסעודות היום – ה"שמור" הופך לנטל חסר חן.
שני הפנים האלה של השבת חייבים להתקיים ולקבל ביטוי במקביל כדי שהמשמעות האמיתית של היום תקנה לה אחיזה בגופו ובנפשו של היהודי. לכן נדרש תחכום שכלי ורגשי בשמירת השבת. שבת בלי מגבלות תהיה חסרת משמעות, סתם עוד יום בשבוע. לשבת בלי תפילה, לימוד תורה, לבוש הולם, מזון, תענוגות גוף ורוגע, מאבדת את תוקפה ואת המהות הקדושה של היום הזה. האופי הכפול של השבת, השמור והזכור, הוא זה שמעניק לה את צביונה הייחודי ואת אווירת הקדושה המאפיינת אותה. לפיכך חז"ל צדקו כשאמרו שזכור ושמור נאמרו בדיבור אחד, כיחידה אחת, בהר סיני. בזה טמון קסמו של יום השבת הקדוש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.














