ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
ההבדל העיקרי בין הטקסטים מצוי בדיבר שנוגע לשבת. בעוד שבפרשת יתרו נצטווינו לזכור את יום השבת לקדשו, בפרשת ואתחנן אנחנו מצווים לשמור את יום השבת ולא לחלל אותו בביצוע מלאכות אסורות.
בתלמוד נאמר ששתי המילים האלה, "זכור" ו"שמור", נאמרו בדיבור אחד בהר סיני. נאמרו, כביכול, בבת אחת, בנשימה אחת. אפשר ללמוד כמה דברים מההסבר של חז"ל להבדל בין שני הטקסטים בעניין השבת: אחד מהם הוא שלא די במילים, ולא משנה כמה קדושות ומדויקות הן מנסות להיות, כדי להעביר את רוחב היריעה של ערכי הנצח, הקדושה והרוחניות. מילים, ולא משנה כמה הן יפות ומגוונות, תמיד מגבילות אותנו ומשאירות מקום לכפל משמעות ולטעויות בפרשנות. באמת אין מילים שמסוגלות כשלעצמן להעביר לנו את השלווה, הקדושה, הרוחניות והייחוד של השבת בעולמנו. לכן אנחנו נאלצים לומר שיש צורך להגות ולשמוע מילים שונות בבת אחת כדי להתחיל להבין ולקלוט את הערך האמיתי של השבת.
עוד דבר חשוב שיש ללמוד מהדואליות של הביטויים בעניין היום הקדוש ביותר בשבוע הוא שיש שילוב פנימי של ערכים ביום השבת. את תחושת השלווה והרוחנית שמאפיינות את היום הזה אי אפשר להשיג רק באמצעות דיבור על השבת או באמצעות הזדהות רוחנית ותיאורטית עם היום הקדוש. ההימנעות הכפויה ממעשי החולין של כל ימות השבוע – המגבלות, אם תרצו – היא זאת שתורמת יותר מכול לתחושה הטובה ולשלווה שמאפיינות את יום השבת. בלי "שמור", ה"זכור" נשאר מטרה בלתי מושגת. ובלי "זכור" – היין של הקידוש, החלות וסעודות היום – ה"שמור" הופך לנטל חסר חן.
שני הפנים האלה של השבת חייבים להתקיים ולקבל ביטוי במקביל כדי שהמשמעות האמיתית של היום תקנה לה אחיזה בגופו ובנפשו של היהודי. לכן נדרש תחכום שכלי ורגשי בשמירת השבת. שבת בלי מגבלות תהיה חסרת משמעות, סתם עוד יום בשבוע. לשבת בלי תפילה, לימוד תורה, לבוש הולם, מזון, תענוגות גוף ורוגע, מאבדת את תוקפה ואת המהות הקדושה של היום הזה. האופי הכפול של השבת, השמור והזכור, הוא זה שמעניק לה את צביונה הייחודי ואת אווירת הקדושה המאפיינת אותה. לפיכך חז"ל צדקו כשאמרו שזכור ושמור נאמרו בדיבור אחד, כיחידה אחת, בהר סיני. בזה טמון קסמו של יום השבת הקדוש.
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
עשרת המכות סוללות דרך
אנחנו קודש למענך
איך להתכונן לחגים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
