ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
מחד, הגראי"ה זצ"ל אומר במפורש שההיתר הוא מרווח ו"עוד יש בה משום מצוה לשמוע דברי חכמים". ומאידך ההיתר ניתן, לדבריו, רק כהוראת שעה והוא חוזר ומדגיש זאת.
ב'שבת הארץ' (הוצאת מכון 'התורה והארץ' תשס"ז, מהדורה בתרא פרק ט' הלכה ט"ז, עמ' 66 68) מביא הרב דעה שפרוזבול מועיל מהתורה מדין מוסר שטרותיו לבית דין. אלא שתקנת הלל הייתה שהוא לימד את הציבור לפעול באמצעות פרוזבול, ועל ידי כך להפקיע את מצוות השמטת כספים. זאת למרות שאין ראוי ללמד את העם להפקיע מצווה, "ודמי למי שאינו לובש טלית החייבת בציצית, ומתוך כך הוא פטור את עצמו מן המצוה, שעל זה מענישים בעידן ריתחא".
"ואפילו אם שביעית היא דרבנן, אם אפשר לעשות את ההפקעה ההיא רק להוראת שעה, שבזה יתוקן הענין של המכשול – אין לעשות זה בקביעות". אלא שבמכשול שנמנעו העם מלהלוות לא תעזור הוראת שעה, כי המלווים יחששו להלוות שמא בשביעית הבאה לא יתקנו שוב הוראת שעה. "ולפי זה, ענין הפקעת שמיטת קרקעות הנהוגה על ידי מכירה לנכרי, כיון שאפשר לתקן זה כל זמן שהמצב דורש, לפי הענין של הסרת המכשול שלא יבואו לעבור על איסור שביעית באיסור ממש, ושלא תצא מזה קלקלה להעניים וליישוב הארץ בזמננו, וכל זה מתוקן הוא על ידי הוראה מיוחדת לכל שמיטה לפי הצורך שלה – אין ללמד לרבים הפקעה כזאת בתורת תקנה קבוע, כי אם להורות על פי הוראת שעה בכל שמיטה".
מדברים אלו, כמו גם ממקומות אחרים בכתביו של מרן הרב, ניכר היטב כאבו הרב על כך שעליו להורות וללמד להפקיע את מצוות שביעית על ידי מכירת הקרקעות. למרות זאת, הרב לא ניסה כלל להנהיג דרכים אחרות לפתרון בעיית החקלאות בארץ, כגון אוצר בית דין. זאת למרות שמרן הרב היה זה שהמציא את הרעיון של אוצר בית דין עוד ערב שנת השמיטה של שנת תר"ע (ראו בספרי 'מה נאכל בשנה השביעית' מהדורה שנייה, סיון תשע"ד, עמ' 118 124).
יתרה מזו, בשנת השמיטה תר"ע הרב הנהיג אוצר בית דין לשיווק פירות אילן וענבים של המושבות (אשר גדלו בקרקעות שנמכרו על פי היתר המכירה) בירושלים. אך בשמיטות הבאות, כאשר שככה המחלוקת בעניין היתר המכירה, זנח את רעיון אוצר בית דין, אפילו כהידור על גבי היתר המכירה! מו"ר הגרצי"ה קוק זצ"ל אף השמיט את הנוסחאות של אוצר בית דין של הרב משו"ת 'משפט כהן'.
אין פתרון אחר
בעל כורחנו התשובה לבעיה היא שמרן הרב לא ראה בשום סוג של אוצר בית דין פתרון הלכתי כלל. לדעתו אין בכך לפתור שום בעיה. הדברים מפורשים במכתב שכתב להוריו: "ודבר זה (אוצר בית דין - יב"מ) אף על פי שמצד עצמו אין בו כדי סמיכה, מכל מקום כשהוא נסמך אל המכירה לרווחא דמילתא, הוא דבר הגון וזכר לשביעית שלא תשכח מישראל..." (אגרות הראיה א', אגרת שיד). כנראה שדבריו "שהוא דבר הגון וזכר לשביעית שלא תשכח מישראל" נכתבו רק כדי להרגיע את אביו, וכדבריו "ולמען ה' שלא יצטער כבוד אאמו"ר שליט"א מכל זה מאומה...". שהרי לדעתו, אם קיים פתרון אחר, אסור מבחינה הלכתית ללמד את העם פתרון שמפקיע את מצוות שביעית (ראו ספרי הנ"ל עמ' 81 87; 156 168; 172 178; עמ' 84 ושם בהערה 110; עמ' 113 בהערה 184).
היטיב לבטא דברים אלו הרב יהודה הלוי עמיחי שליט"א, מראשי מכון 'התורה והארץ' וחבר בית הדין של אוצר הארץ, במאמרו ב'התורה והארץ' (כרך ו, תשס"א, עמ' 474 489, עמ' 455): "מרן הרב קוק זצ"ל, לאחר היתר מכירה היה נוהג להחמיר ולנהוג קדושת שביעית בפירות, לרווחא דמילתא (מבחינה דינית כל המכור לנכרי הרי הוא כשל הנכרי עצמו ואין צורך לנהוג בו קדושת שביעית), וכדי להתיר את פעולת השווק והמסחר ודמי שביעית היה עושה אוצר בית דין".
הדברים אף מפורשים ב'קטיף שביעית' (הוצאת מכון התורה והארץ, תשס"ז, 'פסיקה הלכתית - הרה"ג יעקב אריאל שליט"א, הרב יהודה הלוי עמיחי', פרק כב - אוצר ב"ד, עמ' 125, הערה 5): "בדורות האחרונים התחדש סידור זה (אוצר בית דין - יב"מ) על ידי הרב קוק זצ"ל (עי' אגרות ראי"ה ח"א סי' שי, שיג, שיח; משפט כהן סי' עו; משנת יוסף ח"ג עמ' נא). אך הוא עצמו נטה לסמוך על כך רק לאחר המכירה (עי' אגרות ראי"ה א אגרת שיד). וכן הנהיג החזון איש (עי' חזו"א סי' יא ס"ק ז ד"ה במש"כ...)".

כאב הגלות ותקוות הגאולה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך ללמוד גמרא?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך ללמוד אמונה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?

איך עושים קידוש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין חיוב לבקר ולהשתטח על קברי צדיקים, מכל מקום התפילה במקום זה מסוגלת ומועילה








