ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
* יוסף פגש בדרכו אל אחיו הרועים איש. וז"ל הכתוב:
"וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ" (בראשית ל"ז טו).
התורה לא ביארה מיהו, חז"ל ובעקבותיהם רש"י מזהים אותו עם המלאך גבריאל.
* במדבר נמצא אדם שחילל שבת הכתוב איננו מבאר את שמו:
"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (במדבר ט"ו לב).
בהמשך נדון בזיהויו.
* הקב"ה שלח נביא "לטפל" בירבעם, שבנה את מזבחות ועגלי זהב בבית אל ובדן והכתוב סותם באשר לזהותו:
"וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְקֹוָק אֶל בֵּית אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר" (מלכים א י"ג א).
חז"ל זיהו אותו עם עדו הנביא.
* הנביא מוכיח את אמציה מלך יהודה על חטאיו:
"וַיִּחַר אַף יְקֹוָק בַּאֲמַצְיָהוּ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו נָבִיא וַיֹּאמֶר לוֹ לָמָּה דָרַשְׁתָּ אֶת אֱלֹהֵי הָעָם אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ אֶת עַמָּם מִיָּדֶךָ" (דברי הימים ב כ"ה טו)
חז"ל זיהו את הנביא עם אמוץ - אחיו של אמציה, שהיה גם אביו של ישעיהו הנביא.
גם בהפטרת פרשתנו מצאנו כי הכתוב מספר לנו אודות החייאת בנה של השונמית ואיננו מוסיף שום פרט מזהה אודות חייו ופועלו לאחר החייאתו.
בזוהר מובא: "אמאי אקרי חבקוק [למה נקרא הנביא חבקוק בשם זה?], בגין דכתיב (מלכים ב' ד) למועד הזה כעת חיה את חובקת בן [השם רומז למילותיו של הנביא אלישע כשישר לשונמית על הולדת בנה], ודא בריה דשונמית הוה [והוא בנה של האשה משונם], ותרין ([שני] חבוקין [חיבוקים ] הוו [התינוק זכה לשני חיבוקים] חד דאימיה [אחד של אמו] וחד דאלישע [ואחד של הנביא] דכתיב (שם) וישם פיו על פיו" (הקדמה דף ז עמוד ב).
מצאנו בחז"ל לכאורה מחלוקת מאוד מעניינת האם מותר לפרש את הסתום?
הגמרא במסכת שבת דנה בשאלה מדוע מת צלפחד? וז"ל :"תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו - אתה מוציא לעז על אותו צדיק" (דף צו עמוד ב).
עיון בדברים מוכיח כי לדעת רבי עקיבא בוודאי שמותר לפרש. גם לפי רבי יהודה בן בתירא, יתכן וכל מה שצריך להיזהר ממנו הוא, שלא להוציא לעז.
לפי הדוגמאות (ויש עוד רבות), ניתן להסיק כי אכן לא הכל מפורש, אבל מוכח שחכמים חיפשו לאורך כל התנ"ך רמזים שיעזרו לנו, כחלק ממצוות לימוד התורה, לפענח גם את הסתום.
זו דרך לימוד התנ"ך ב"ארץ חמדה", ללכת בעקבות חז"ל, להתעמק בכתובים ולנסות לזהות בעזרת המידות שהתורה נדרשת בהן, גם את מה שמסתתר מאחורי הכתובים שלכאורה סתומים.
הבה נתפלל כי נזכה להגדיל תורה בתחום חשוב זה ונצליח ללמוד גם את התנ"ך בשיטות שלמדנו מגדולי הלמדנים והמפרשים של שו"ע חושן משפט כמו ה"קצות" ה"נתיבות" ורעק"א
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












