ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
* יוסף פגש בדרכו אל אחיו הרועים איש. וז"ל הכתוב:
"וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ" (בראשית ל"ז טו).
התורה לא ביארה מיהו, חז"ל ובעקבותיהם רש"י מזהים אותו עם המלאך גבריאל.
* במדבר נמצא אדם שחילל שבת הכתוב איננו מבאר את שמו:
"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (במדבר ט"ו לב).
בהמשך נדון בזיהויו.
* הקב"ה שלח נביא "לטפל" בירבעם, שבנה את מזבחות ועגלי זהב בבית אל ובדן והכתוב סותם באשר לזהותו:
"וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְקֹוָק אֶל בֵּית אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר" (מלכים א י"ג א).
חז"ל זיהו אותו עם עדו הנביא.
* הנביא מוכיח את אמציה מלך יהודה על חטאיו:
"וַיִּחַר אַף יְקֹוָק בַּאֲמַצְיָהוּ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו נָבִיא וַיֹּאמֶר לוֹ לָמָּה דָרַשְׁתָּ אֶת אֱלֹהֵי הָעָם אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ אֶת עַמָּם מִיָּדֶךָ" (דברי הימים ב כ"ה טו)
חז"ל זיהו את הנביא עם אמוץ - אחיו של אמציה, שהיה גם אביו של ישעיהו הנביא.
גם בהפטרת פרשתנו מצאנו כי הכתוב מספר לנו אודות החייאת בנה של השונמית ואיננו מוסיף שום פרט מזהה אודות חייו ופועלו לאחר החייאתו.
בזוהר מובא: "אמאי אקרי חבקוק [למה נקרא הנביא חבקוק בשם זה?], בגין דכתיב (מלכים ב' ד) למועד הזה כעת חיה את חובקת בן [השם רומז למילותיו של הנביא אלישע כשישר לשונמית על הולדת בנה], ודא בריה דשונמית הוה [והוא בנה של האשה משונם], ותרין ([שני] חבוקין [חיבוקים ] הוו [התינוק זכה לשני חיבוקים] חד דאימיה [אחד של אמו] וחד דאלישע [ואחד של הנביא] דכתיב (שם) וישם פיו על פיו" (הקדמה דף ז עמוד ב).
מצאנו בחז"ל לכאורה מחלוקת מאוד מעניינת האם מותר לפרש את הסתום?
הגמרא במסכת שבת דנה בשאלה מדוע מת צלפחד? וז"ל :"תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו - אתה מוציא לעז על אותו צדיק" (דף צו עמוד ב).
עיון בדברים מוכיח כי לדעת רבי עקיבא בוודאי שמותר לפרש. גם לפי רבי יהודה בן בתירא, יתכן וכל מה שצריך להיזהר ממנו הוא, שלא להוציא לעז.
לפי הדוגמאות (ויש עוד רבות), ניתן להסיק כי אכן לא הכל מפורש, אבל מוכח שחכמים חיפשו לאורך כל התנ"ך רמזים שיעזרו לנו, כחלק ממצוות לימוד התורה, לפענח גם את הסתום.
זו דרך לימוד התנ"ך ב"ארץ חמדה", ללכת בעקבות חז"ל, להתעמק בכתובים ולנסות לזהות בעזרת המידות שהתורה נדרשת בהן, גם את מה שמסתתר מאחורי הכתובים שלכאורה סתומים.
הבה נתפלל כי נזכה להגדיל תורה בתחום חשוב זה ונצליח ללמוד גם את התנ"ך בשיטות שלמדנו מגדולי הלמדנים והמפרשים של שו"ע חושן משפט כמו ה"קצות" ה"נתיבות" ורעק"א
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך עושים קידוש?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
לקום מהתחתית של התחתית
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
