ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
כולנו יודעים היטב שהצטברות של פלאק בעורקים היא דבר מסוכן לבריאות, ושלעתים קרובות יש צורך בניתוח או בהתערבות רפואית אחרת. לרוע המזל, במהלך השנה הרבה מאוד פלאק מצטבר בעורקים הנפשיים, הרגשיים והרוחניים של הישות שלנו. יום הכיפורים הוא הזדמנות לסלק או לפחות לצמצם את הפלאק המצטבר הזה ולהקדיש תשומת לב למאמץ להישאר בריאים בגוף וגם ברוח.
אין דרך קלה או קצרה להגיע אל היעד הזה. התלמוד מציג דעה בשמו של רבי יהודה הגדול שלפיה עצם העובדה שאדם עובר את יום הכיפורים יכולה להשיג לו את המטרה הזאת, גם ללא שום השתתפות פעילה מצדו. אך ההלכה והמסורת היהודית לא מקבלות את דעתו של רבי יהודה. לפי השקפת היהדות, נדרשת מהאדם חרטה על מעשיו כדי שתהליך ההיטהרות של יום הכיפורים אכן יעשה את שלו.
יום הכיפורים איננו נתפס כיום פאסיבי של מגבלות והימנעויות אלא כיום של השתתפות פעילה בתהליך היטהרות הנשמה וניקוי הרגש שלנו.
בגלל הדרישה למאמץ פעיל ומודע של חרטה מצדנו, הפך יום הכיפורים מיום של מנוחה גרידא ליום של פעילות רגשית ורוחנית מפרכת. אפשר להעביר את כל היום בשינה בלי לעבור, טכנית, על אף אחד מאיסורי היום הקדוש. אך קשה לדמיין אדם שעושה זאת ובאמת חווה את יום הכיפורים.
החלק הקשה ביותר ביום איננו, לעניות דעתי, הרעב, הצמא או התשישות הגופנית. כל אלה אינם אלא כורח שמאלץ אותנו להתייצב מול עצמנו בכנות ולהתמודד עם החולשות שלנו. אנחנו נתבעים להתרכז בתחומים בחיינו ובמערכות היחסים שלנו עם הזולת שזקוקים לשיפור ולתשומת הלב שלנו.
כולנו נולדנו עם מתנת ההכחשה. כשהקב"ה התעמת מול אדם הראשון בגן עדן והראה לו את גודל חטאו, הוא לא מיהר להודות באשמתו אלא ניסה להטיל את האשם לפתחו של מישהו אחר, וגם אותו "מישהו אחר" הטיל בתורו את האשמה על מישהו אחר. היכולת להודות בטעות היא אחת התכונות הפסיכולוגיות הכי הקשות לרכוש ולמצוא בחיים.
אך בלי היכולת הזאת, כאשר אדם ממשיך להתכחש למגרעותיו, אין לו תקווה להשתפר ולהגיע לחיים פוריים ומאוזנים יותר. יום הכיפורים יכול לטהר אותנו ולברוא אותנו מחדש, אך לא בלי נכונות מצדנו להכיר בחסרונות ובכישלונות שלנו.
בימים שבית המקדש עמד על תלו בירושלים והכהן הגדול עשה את עבודת יום הכיפורים וקיים את הטקסים, מחילה, היטהרות ותיקון עצמי היו אמורות להיות מטרות קלות יותר להשגה. אולם אפילו אז, בתנאים הטובים ביותר, לא ניצל העם היהודי עד תום את ההזדמנות לחזור בתשובה. התוצאה הייתה ששני בתי המקדש נחרבו.
זה מוזר, אך באלפיים השנים כמעט שחלפו מאז חורבן בית שני הפך יום כיפור ליום רוחני ורגשי עוד יותר. מאחר שכבר איננו יכולים לסמוך על עבודת המקדש או על התערבות של הכהן הגדול לטובתנו, אנחנו מודעים היטב לכך שהרבה מאוד תלוי בנו ורק בנו.
סילוק ההכחשה הוא צעד ראשון לקראת תיקון עצמי, בניית משפחה חזקה יותר, יצירת קהילה צודקת יותר וחיזוק המדינה המתהווה כאן, בארץ ישראל. אנחנו צריכים לעשות מאמץ גדול שלא להניח ליום הכיפורים לחמוק ולחלוף על פנינו כסתם עוד יום של מנוחה ומגבלות.
המתנה שאנחנו מקבלים ביום הכיפורים היא שלפחות במשך יום אחד בשנה אנחנו יכולים להיות כנים עם עצמנו ולהתאחד באמת עם הנשמה והאני הפנימי שלנו. אם נעשה זאת או לא – זה כבר תלוי בנו ואך ורק בנו, בכל אחד ואחד מאתנו - בגישה, במחשבות, בהתנהגות ובמחויבות שלנו ביום הזה, היום הקדוש ביותר בשנה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














