^ 1 הרמב"ן בתחילת פר' תרומה מרחיב לבאר את משמעות המקדש כהמשך למעמד הר סיני.
^ 2 המקרא מדגיש חזור והדגש את היותם של הלווים שלוחיהם של ישראל: "קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם... והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים: והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה... והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים:... כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי... כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי... ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל: ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש: ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל" (במדבר ח).
^ 3 סדר הפרשיות: שמות הנשיאים, מניין העם, הסידור של השבטים "איש על מחנהו ואיש על דגלו", הבכורות והלווים, מפקדם של הלווים, שלוח הטמאים אל מחוץ למחנה, אשם גזילות, סוטה, נזיר, ברכת כהנים, פסח ופסח שני, סדרי המסע בהקשר לעמוד האש ועמוד הענן, מסע המחנות בהקשר לחצוצרות, תיאור המסע, ועד "ויהי בנסע הארון".
ניתן לראות גם את הפרשיות שאינן עוסקות באופן ישיר במחנה ישראל כסניף לנושא זה. כך נאמר ביחס לשילוח הטמאים אל מחוץ למחנה, וכך גם ביחס לסוטה הפוגמת בקדושת המחנה. הנזיר הוא אדם מישראל הבונה לעצמו מעין מקדש פנימי, וחלות עליו הלכות החלות על הכהנים ואף על הכהן הגדול (איסור טומאה לקרובים כבכהן גדול, איסור שתיית יין כבכהן בשעת עבודה, וכן המושג "נזר אלוקיו על ראשו" מדמה אותו אל הכהן. הפסח מבטא את בחירתם של ישראל על ידי הקב"ה במצרים ועוד.
^ 4 התיאור של תחילת המסע הוא "ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך". עוד נציין שבניגוד למרכזיות עבודת המזבח בספר ויקרא, הכלי המרכזי בספר במדבר הוא ארון הברית - ואכמ"ל.