ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְהִנֵּה, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בַּמַּעֲשִׂים, כָּךְ צָרִיךְ נְקִיּוּת בַּמִּדּוֹת. וְכִמְעַט שֶׁיּוֹתֵר קָשֶׁה הוּא הַנְּקִיּוּת בַּמִּדּוֹת מִמַּה שֶּׁהוּא בַּמַּעֲשִׂים, כִּי הַטֶּבַע פּוֹעֵל בַּמִּדּוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא פּוֹעֵל בְּמַעֲשִׂים,
יַעַן* הַמֶּזֶג וְהַתְּכוּנָה* הֵם אוֹ מְסַיְּעִים אוֹ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים לָהֶם,
וְכָל מִלְחָמָה שֶׁהִיא נֶגֶד נְטִיַּת הַטֶּבַע – מִלְחָמָה חֲזָקָה הִיא, וְהוּא מַה שֶּׁפֵּרְשׁוּ בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד, א), "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ". וְהִנֵּה הַמִּדּוֹת הֵן רַבּוֹת, כִּי כְפִי כָּל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁשַּׁיָּכִים לָאָדָם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ כֵן מִדּוֹתֵיהֶן שֶׁאַחֲרֵיהֶן הוּא נִמְשָׁךְ בִּפְעֻלּוֹתָיו.
אָמְנָם כְּמוֹ בְּדַבְּרֵנוּ בַּמִּצְווֹת שֶׁהָיָה הַצֹּרֶךְ בָּם יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ, מִמַּה שֶּׁרְגִילוּת בְּנֵי הָאָדָם לִכָּשֵׁל, כֵּן נְדַבֵּר בַּמִּדּוֹת, בָּרָאשִׁיּוֹת, בַּאֲרִיכוּת עִיּוּן יוֹתֵר מִפְּנֵי רְגִילוּתֵנוּ בָּם, וְהֵם: הַגַּאֲוָה, הַכַּעַס, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה. הֵן כָּל אֵלֶּה מִדּוֹת רָעוֹת אֲשֶׁר רָעָתָם נִכֶּרֶת וּמְפֻרְסֶמֶת, אֵין צָרִיךְ לָהּ רְאָיוֹת, כִּי הִנֵּה הֵנָּה רָעוֹת בְּעַצְמָן וְרָעוֹת בְּתוֹלְדוֹתֵיהֶן, כִּי כֻּלָּן חוּץ מִשּׁוּרַת הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה וְכָל אַחַת כְּדַאי לְעַצְמָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם אֶל עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת.
עַל הַגַּאֲוָה – מִקְרָא מָלֵא מַזְהִיר וְאוֹמֵר (דברים ח, יד), "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ".
עַל הַכַּעַס – אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"פ שבת קה ע"ב), "כָּל הַכּוֹעֵס יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה".
עַל הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה – שָׁנִינוּ בְּהֶדְיָא (אבות ד, כא), "הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם".
אָמְנָם הָעִיּוּן הַמִּצְטָרֵךְ בָּם הוּא, לְהִמָּלֵט מֵהֶם וּמִכָּל עַנְפֵיהֶם, כִּי כֻלָּם כְּאֶחָד* סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה.* וְנַתְחִיל לְדַבֵּר בָּם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן:
עניין הגאווה - החשבת עצמו
הִנֵּה כְּלַל עִנְיַן הַגַּאֲוָה הוּא מַה שֶׁהָאָדָם מַחְשִׁיב עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, וּבִלְבָבוֹ יְדַמֶּה כִּי לוֹ נָאוָה* תְּהִלָּה.
וְאָמְנָם זֶה יָכוֹל לִמָּשֵׁךְ מִסְבָרוֹת רַבּוֹת מִתְחַלְּפוֹת, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ בַּעַל שֵׂכֶל, וְיֵשׁ מִי שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ נָאֶה, וְיֵשׁ שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ נִכְבָּד, וְיֵשׁ שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ גָּדוֹל, וְיֵשׁ שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ חָכָם.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל אֶחָד מִן הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם אִם יַחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁיֶּשְׁנָהּ בּוֹ, הֲרֵי הוּא מְסֻכָּן מִיָּד לִפּוֹל בְּשַׁחַת זֶה שֶׁל גַּאֲוָה. אַךְ אַחֲרֵי שֶׁקָּבַע הָאָדָם בְּלִבּוֹ הֱיוֹתוֹ חָשׁוּב וְרָאוּי לִתְהִלָּה, לֹא תִהְיֶה הַתּוֹלָדָה הַיּוֹצֵאת מִן הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת אַחַת בִּלְבָד, אֶלָּא תּוֹלָדוֹת רַבּוֹת וּמְשֻׁנּוֹת תֵּצֶאנָה מִמֶּנָּה, וַאֲפִלּוּ הֶפְכִּיּוּת נִמְצָא בָּהֶן, וְנוֹלָדוֹת מִסִּבָּה אַחַת, וּשְׁתֵּיהֶן לְדָבָר אֶחָד מִתְכַּוְּנוֹת.
___________________________________
יַעַן – מחמת. הַמֶּזֶג וְהַתְּכוּנָה – מזגו של אדם, אופיו. תכונות נפשו ומידותיו. כֻלָּם כְּאֶחָד – העיקרים והענפים. סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה – גידולי פרא בגפנים. נָאוָה – נאה ומתאימה.
ביאורים
עד עכשיו דיברנו על הפרטים שאנחנו יכולים לפספס במצוות ועברות. זהו המישור המעשי. הרמח"ל פורש לפנינו כעת תחום נוסף הדורש נקיות, והוא עולם המידות , המישור הנפשי. הרמח"ל מוסיף שהנקיות במידות היא קשה יותר מתיקון המעשים, כי אפשר להתרגל לעשות משהו בצורה אחרת, אבל להתרגל לחשוב אחרת או להרגיש משהו אחר כבר קשה הרבה יותר.
למשל – אם בשעה שאדם כועס הוא משתולל, צועק על אנשים ושובר חפצים בקרבתו, בשעה שיבוא לתקן תכונה רעה זו יהיה לו קל הרבה יותר להיגמל בתחילה משבירת החפצים, אבל הוא עדיין יחוש בקרבו כעס. כלומר, גם אם הוא יצליח להתרגל לשלוט במעשיו, יהיה לו הרבה יותר קשה לבצע שינוי ברגשות שלו או במחשבות המתרוצצות בקרבו.
קשה מאוד לשנות ולתקן מידה מקולקלת, אפילו כזו שברור לנו שדורשת תיקון. גם מי שיודע שהוא מתגאה, כועס או מקנא, מכאן ועד לתיקון יש עוד דרך שצריך לעבור. בפרק שלנו ב'מסילת ישרים' מדבר הרמח"ל גם על הדקויות שלפעמים נעלמות מעינינו. גם אם חשבתי עד היום שברוך ה' אינני גאוותן, אומר לי הרמח"ל שכדאי לשים לב קצת יותר כי יש פרטים קטנים שלא בטוח ששמתי לב אליהם עד עתה.
אבל, למרות הקושי, מוטלת עלינו החובה ללמוד לתקן את מידותינו. ולא לעשות עבודה חלקית, אלא לשאוף לרמה גבוהה ולעבוד אף על נקיות המידות, שלא יישארו כלל פינות שעדיין מצוי בהם קלקול.
לכן הרמח"ל, בכל ספרו, בונה לנו דרך עבודה, מעשית ופרטנית. כאשר נדע איפה אפשר להיכשל, ונעמוד על הדרכים לתקן אז הדרך כבר תהיה אפשרית. יחד עם עבודה קשה ומאומצת, אבל נעימה ומספקת נוכל בעזרת ה' לראות תוצאות.
הרחבות
•כבישתו של היצר
אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. בדברי השל"ה אנו מוצאים דרך מיוחדת לכבוש את היצר: "כי לא די שעצת יצר הרע יהיה בטל לגמרי, אלא נוסף על זה, ממנו יקח לעבוד את ה', ומצד יצר הרע יעשה קדושה ביותר. דהיינו, במצות עשה יתעורר ללא תעשה של עצת יצר הרע, ויקום כארי ויתגבר. ובמצות לא תעשה יתעורר לעשה של עצת יצר הרע, ויקום כארי ויתגבר. ואז בזה יגדיל העבודות, עבודת הקודש שעובד לה'. ועל ענין זה מדוקדק לשון התנא [אבות ד, א] "איזהו גבור הכובש את יצרו", לא אמר הדוחהו והרגו ומבטלו, רק אדרבה לוקח אותו וכובשו תחת רגליו" [עשרה מאמרות, מאמר שלישי ורביעי, קכב]. השל"ה מלמד אותנו שיש לקחת את כוחות ההתעוררות השליליים ולהשתמש בהם לקדושה.
רבנו מתתיהו היצהרי הסביר מדוע דווקא הכובש את יצרו נקרא הגיבור האמיתי: "שלפי האמת החלק החמרי שבו מתאוה תמיד אל העניינים החמריים... והכח השכלי התאב לעיין במושכלות ולעבוד את ה', הוא יחידי בין אויבים רבים. ואם הוא מנצח אותם ומכניע אותם לעבוד השם יתברך נקרא גבור באמת. ונמצא במוסרי הפילוסופים שהחכמים הראשונים היו קוראים מלחמת האנשים האויבים מלחמה קטנה, ומלחמת היצר מלחמה חזקה... והנה הכח השכלי לא יתעורר עד היותו בן י"ד שנה, והכח החומרי פועל ועושה מיום הולדו, ולזה קראו שלמה מלך זקן [קהלת ד, יג]" [פירושו לאבות ד, א].
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
סינון פסולת בשבת
למה הכל אסור בתשעה באב?!
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מסירות או התמסרות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
