ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְהִנֵּה, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בַּמַּעֲשִׂים, כָּךְ צָרִיךְ נְקִיּוּת בַּמִּדּוֹת. וְכִמְעַט שֶׁיּוֹתֵר קָשֶׁה הוּא הַנְּקִיּוּת בַּמִּדּוֹת מִמַּה שֶּׁהוּא בַּמַּעֲשִׂים, כִּי הַטֶּבַע פּוֹעֵל בַּמִּדּוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא פּוֹעֵל בְּמַעֲשִׂים,
יַעַן* הַמֶּזֶג וְהַתְּכוּנָה* הֵם אוֹ מְסַיְּעִים אוֹ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים לָהֶם,
וְכָל מִלְחָמָה שֶׁהִיא נֶגֶד נְטִיַּת הַטֶּבַע – מִלְחָמָה חֲזָקָה הִיא, וְהוּא מַה שֶּׁפֵּרְשׁוּ בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד, א), "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ". וְהִנֵּה הַמִּדּוֹת הֵן רַבּוֹת, כִּי כְפִי כָּל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁשַּׁיָּכִים לָאָדָם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ כֵן מִדּוֹתֵיהֶן שֶׁאַחֲרֵיהֶן הוּא נִמְשָׁךְ בִּפְעֻלּוֹתָיו.
אָמְנָם כְּמוֹ בְּדַבְּרֵנוּ בַּמִּצְווֹת שֶׁהָיָה הַצֹּרֶךְ בָּם יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ, מִמַּה שֶּׁרְגִילוּת בְּנֵי הָאָדָם לִכָּשֵׁל, כֵּן נְדַבֵּר בַּמִּדּוֹת, בָּרָאשִׁיּוֹת, בַּאֲרִיכוּת עִיּוּן יוֹתֵר מִפְּנֵי רְגִילוּתֵנוּ בָּם, וְהֵם: הַגַּאֲוָה, הַכַּעַס, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה. הֵן כָּל אֵלֶּה מִדּוֹת רָעוֹת אֲשֶׁר רָעָתָם נִכֶּרֶת וּמְפֻרְסֶמֶת, אֵין צָרִיךְ לָהּ רְאָיוֹת, כִּי הִנֵּה הֵנָּה רָעוֹת בְּעַצְמָן וְרָעוֹת בְּתוֹלְדוֹתֵיהֶן, כִּי כֻּלָּן חוּץ מִשּׁוּרַת הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה וְכָל אַחַת כְּדַאי לְעַצְמָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם אֶל עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת.
עַל הַגַּאֲוָה – מִקְרָא מָלֵא מַזְהִיר וְאוֹמֵר (דברים ח, יד), "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ".
עַל הַכַּעַס – אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"פ שבת קה ע"ב), "כָּל הַכּוֹעֵס יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה".
עַל הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה – שָׁנִינוּ בְּהֶדְיָא (אבות ד, כא), "הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם".
אָמְנָם הָעִיּוּן הַמִּצְטָרֵךְ בָּם הוּא, לְהִמָּלֵט מֵהֶם וּמִכָּל עַנְפֵיהֶם, כִּי כֻלָּם כְּאֶחָד* סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה.* וְנַתְחִיל לְדַבֵּר בָּם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן:
עניין הגאווה - החשבת עצמו
הִנֵּה כְּלַל עִנְיַן הַגַּאֲוָה הוּא מַה שֶׁהָאָדָם מַחְשִׁיב עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, וּבִלְבָבוֹ יְדַמֶּה כִּי לוֹ נָאוָה* תְּהִלָּה.
וְאָמְנָם זֶה יָכוֹל לִמָּשֵׁךְ מִסְבָרוֹת רַבּוֹת מִתְחַלְּפוֹת, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ בַּעַל שֵׂכֶל, וְיֵשׁ מִי שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ נָאֶה, וְיֵשׁ שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ נִכְבָּד, וְיֵשׁ שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ גָּדוֹל, וְיֵשׁ שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ חָכָם.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל אֶחָד מִן הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם אִם יַחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁיֶּשְׁנָהּ בּוֹ, הֲרֵי הוּא מְסֻכָּן מִיָּד לִפּוֹל בְּשַׁחַת זֶה שֶׁל גַּאֲוָה. אַךְ אַחֲרֵי שֶׁקָּבַע הָאָדָם בְּלִבּוֹ הֱיוֹתוֹ חָשׁוּב וְרָאוּי לִתְהִלָּה, לֹא תִהְיֶה הַתּוֹלָדָה הַיּוֹצֵאת מִן הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת אַחַת בִּלְבָד, אֶלָּא תּוֹלָדוֹת רַבּוֹת וּמְשֻׁנּוֹת תֵּצֶאנָה מִמֶּנָּה, וַאֲפִלּוּ הֶפְכִּיּוּת נִמְצָא בָּהֶן, וְנוֹלָדוֹת מִסִּבָּה אַחַת, וּשְׁתֵּיהֶן לְדָבָר אֶחָד מִתְכַּוְּנוֹת.
___________________________________
יַעַן – מחמת. הַמֶּזֶג וְהַתְּכוּנָה – מזגו של אדם, אופיו. תכונות נפשו ומידותיו. כֻלָּם כְּאֶחָד – העיקרים והענפים. סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה – גידולי פרא בגפנים. נָאוָה – נאה ומתאימה.
ביאורים
עד עכשיו דיברנו על הפרטים שאנחנו יכולים לפספס במצוות ועברות. זהו המישור המעשי. הרמח"ל פורש לפנינו כעת תחום נוסף הדורש נקיות, והוא עולם המידות , המישור הנפשי. הרמח"ל מוסיף שהנקיות במידות היא קשה יותר מתיקון המעשים, כי אפשר להתרגל לעשות משהו בצורה אחרת, אבל להתרגל לחשוב אחרת או להרגיש משהו אחר כבר קשה הרבה יותר.
למשל – אם בשעה שאדם כועס הוא משתולל, צועק על אנשים ושובר חפצים בקרבתו, בשעה שיבוא לתקן תכונה רעה זו יהיה לו קל הרבה יותר להיגמל בתחילה משבירת החפצים, אבל הוא עדיין יחוש בקרבו כעס. כלומר, גם אם הוא יצליח להתרגל לשלוט במעשיו, יהיה לו הרבה יותר קשה לבצע שינוי ברגשות שלו או במחשבות המתרוצצות בקרבו.
קשה מאוד לשנות ולתקן מידה מקולקלת, אפילו כזו שברור לנו שדורשת תיקון. גם מי שיודע שהוא מתגאה, כועס או מקנא, מכאן ועד לתיקון יש עוד דרך שצריך לעבור. בפרק שלנו ב'מסילת ישרים' מדבר הרמח"ל גם על הדקויות שלפעמים נעלמות מעינינו. גם אם חשבתי עד היום שברוך ה' אינני גאוותן, אומר לי הרמח"ל שכדאי לשים לב קצת יותר כי יש פרטים קטנים שלא בטוח ששמתי לב אליהם עד עתה.
אבל, למרות הקושי, מוטלת עלינו החובה ללמוד לתקן את מידותינו. ולא לעשות עבודה חלקית, אלא לשאוף לרמה גבוהה ולעבוד אף על נקיות המידות, שלא יישארו כלל פינות שעדיין מצוי בהם קלקול.
לכן הרמח"ל, בכל ספרו, בונה לנו דרך עבודה, מעשית ופרטנית. כאשר נדע איפה אפשר להיכשל, ונעמוד על הדרכים לתקן אז הדרך כבר תהיה אפשרית. יחד עם עבודה קשה ומאומצת, אבל נעימה ומספקת נוכל בעזרת ה' לראות תוצאות.
הרחבות
•כבישתו של היצר
אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. בדברי השל"ה אנו מוצאים דרך מיוחדת לכבוש את היצר: "כי לא די שעצת יצר הרע יהיה בטל לגמרי, אלא נוסף על זה, ממנו יקח לעבוד את ה', ומצד יצר הרע יעשה קדושה ביותר. דהיינו, במצות עשה יתעורר ללא תעשה של עצת יצר הרע, ויקום כארי ויתגבר. ובמצות לא תעשה יתעורר לעשה של עצת יצר הרע, ויקום כארי ויתגבר. ואז בזה יגדיל העבודות, עבודת הקודש שעובד לה'. ועל ענין זה מדוקדק לשון התנא [אבות ד, א] "איזהו גבור הכובש את יצרו", לא אמר הדוחהו והרגו ומבטלו, רק אדרבה לוקח אותו וכובשו תחת רגליו" [עשרה מאמרות, מאמר שלישי ורביעי, קכב]. השל"ה מלמד אותנו שיש לקחת את כוחות ההתעוררות השליליים ולהשתמש בהם לקדושה.
רבנו מתתיהו היצהרי הסביר מדוע דווקא הכובש את יצרו נקרא הגיבור האמיתי: "שלפי האמת החלק החמרי שבו מתאוה תמיד אל העניינים החמריים... והכח השכלי התאב לעיין במושכלות ולעבוד את ה', הוא יחידי בין אויבים רבים. ואם הוא מנצח אותם ומכניע אותם לעבוד השם יתברך נקרא גבור באמת. ונמצא במוסרי הפילוסופים שהחכמים הראשונים היו קוראים מלחמת האנשים האויבים מלחמה קטנה, ומלחמת היצר מלחמה חזקה... והנה הכח השכלי לא יתעורר עד היותו בן י"ד שנה, והכח החומרי פועל ועושה מיום הולדו, ולזה קראו שלמה מלך זקן [קהלת ד, יג]" [פירושו לאבות ד, א].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
