ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְהִנֵּה, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בַּמַּעֲשִׂים, כָּךְ צָרִיךְ נְקִיּוּת בַּמִּדּוֹת. וְכִמְעַט שֶׁיּוֹתֵר קָשֶׁה הוּא הַנְּקִיּוּת בַּמִּדּוֹת מִמַּה שֶּׁהוּא בַּמַּעֲשִׂים, כִּי הַטֶּבַע פּוֹעֵל בַּמִּדּוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא פּוֹעֵל בְּמַעֲשִׂים,
יַעַן* הַמֶּזֶג וְהַתְּכוּנָה* הֵם אוֹ מְסַיְּעִים אוֹ מִתְנַגְּדִים גְּדוֹלִים לָהֶם,
וְכָל מִלְחָמָה שֶׁהִיא נֶגֶד נְטִיַּת הַטֶּבַע – מִלְחָמָה חֲזָקָה הִיא, וְהוּא מַה שֶּׁפֵּרְשׁוּ בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד, א), "אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ". וְהִנֵּה הַמִּדּוֹת הֵן רַבּוֹת, כִּי כְפִי כָּל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁשַּׁיָּכִים לָאָדָם בָּעוֹלָם, כְּמוֹ כֵן מִדּוֹתֵיהֶן שֶׁאַחֲרֵיהֶן הוּא נִמְשָׁךְ בִּפְעֻלּוֹתָיו.
אָמְנָם כְּמוֹ בְּדַבְּרֵנוּ בַּמִּצְווֹת שֶׁהָיָה הַצֹּרֶךְ בָּם יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ, מִמַּה שֶּׁרְגִילוּת בְּנֵי הָאָדָם לִכָּשֵׁל, כֵּן נְדַבֵּר בַּמִּדּוֹת, בָּרָאשִׁיּוֹת, בַּאֲרִיכוּת עִיּוּן יוֹתֵר מִפְּנֵי רְגִילוּתֵנוּ בָּם, וְהֵם: הַגַּאֲוָה, הַכַּעַס, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה. הֵן כָּל אֵלֶּה מִדּוֹת רָעוֹת אֲשֶׁר רָעָתָם נִכֶּרֶת וּמְפֻרְסֶמֶת, אֵין צָרִיךְ לָהּ רְאָיוֹת, כִּי הִנֵּה הֵנָּה רָעוֹת בְּעַצְמָן וְרָעוֹת בְּתוֹלְדוֹתֵיהֶן, כִּי כֻּלָּן חוּץ מִשּׁוּרַת הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה וְכָל אַחַת כְּדַאי לְעַצְמָהּ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם אֶל עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת.
עַל הַגַּאֲוָה – מִקְרָא מָלֵא מַזְהִיר וְאוֹמֵר (דברים ח, יד), "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ".
עַל הַכַּעַס – אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"פ שבת קה ע"ב), "כָּל הַכּוֹעֵס יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה".
עַל הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה – שָׁנִינוּ בְּהֶדְיָא (אבות ד, כא), "הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם".
אָמְנָם הָעִיּוּן הַמִּצְטָרֵךְ בָּם הוּא, לְהִמָּלֵט מֵהֶם וּמִכָּל עַנְפֵיהֶם, כִּי כֻלָּם כְּאֶחָד* סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה.* וְנַתְחִיל לְדַבֵּר בָּם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן:
עניין הגאווה - החשבת עצמו
הִנֵּה כְּלַל עִנְיַן הַגַּאֲוָה הוּא מַה שֶׁהָאָדָם מַחְשִׁיב עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, וּבִלְבָבוֹ יְדַמֶּה כִּי לוֹ נָאוָה* תְּהִלָּה.
וְאָמְנָם זֶה יָכוֹל לִמָּשֵׁךְ מִסְבָרוֹת רַבּוֹת מִתְחַלְּפוֹת, כִּי יֵשׁ מִי שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ בַּעַל שֵׂכֶל, וְיֵשׁ מִי שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ נָאֶה, וְיֵשׁ שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ נִכְבָּד, וְיֵשׁ שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ גָּדוֹל, וְיֵשׁ שֶׁיַּחְשִׁיב עַצְמוֹ חָכָם.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל אֶחָד מִן הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁבָּעוֹלָם אִם יַחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁיֶּשְׁנָהּ בּוֹ, הֲרֵי הוּא מְסֻכָּן מִיָּד לִפּוֹל בְּשַׁחַת זֶה שֶׁל גַּאֲוָה. אַךְ אַחֲרֵי שֶׁקָּבַע הָאָדָם בְּלִבּוֹ הֱיוֹתוֹ חָשׁוּב וְרָאוּי לִתְהִלָּה, לֹא תִהְיֶה הַתּוֹלָדָה הַיּוֹצֵאת מִן הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת אַחַת בִּלְבָד, אֶלָּא תּוֹלָדוֹת רַבּוֹת וּמְשֻׁנּוֹת תֵּצֶאנָה מִמֶּנָּה, וַאֲפִלּוּ הֶפְכִּיּוּת נִמְצָא בָּהֶן, וְנוֹלָדוֹת מִסִּבָּה אַחַת, וּשְׁתֵּיהֶן לְדָבָר אֶחָד מִתְכַּוְּנוֹת.
___________________________________
יַעַן – מחמת. הַמֶּזֶג וְהַתְּכוּנָה – מזגו של אדם, אופיו. תכונות נפשו ומידותיו. כֻלָּם כְּאֶחָד – העיקרים והענפים. סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה – גידולי פרא בגפנים. נָאוָה – נאה ומתאימה.
ביאורים
עד עכשיו דיברנו על הפרטים שאנחנו יכולים לפספס במצוות ועברות. זהו המישור המעשי. הרמח"ל פורש לפנינו כעת תחום נוסף הדורש נקיות, והוא עולם המידות , המישור הנפשי. הרמח"ל מוסיף שהנקיות במידות היא קשה יותר מתיקון המעשים, כי אפשר להתרגל לעשות משהו בצורה אחרת, אבל להתרגל לחשוב אחרת או להרגיש משהו אחר כבר קשה הרבה יותר.
למשל – אם בשעה שאדם כועס הוא משתולל, צועק על אנשים ושובר חפצים בקרבתו, בשעה שיבוא לתקן תכונה רעה זו יהיה לו קל הרבה יותר להיגמל בתחילה משבירת החפצים, אבל הוא עדיין יחוש בקרבו כעס. כלומר, גם אם הוא יצליח להתרגל לשלוט במעשיו, יהיה לו הרבה יותר קשה לבצע שינוי ברגשות שלו או במחשבות המתרוצצות בקרבו.
קשה מאוד לשנות ולתקן מידה מקולקלת, אפילו כזו שברור לנו שדורשת תיקון. גם מי שיודע שהוא מתגאה, כועס או מקנא, מכאן ועד לתיקון יש עוד דרך שצריך לעבור. בפרק שלנו ב'מסילת ישרים' מדבר הרמח"ל גם על הדקויות שלפעמים נעלמות מעינינו. גם אם חשבתי עד היום שברוך ה' אינני גאוותן, אומר לי הרמח"ל שכדאי לשים לב קצת יותר כי יש פרטים קטנים שלא בטוח ששמתי לב אליהם עד עתה.
אבל, למרות הקושי, מוטלת עלינו החובה ללמוד לתקן את מידותינו. ולא לעשות עבודה חלקית, אלא לשאוף לרמה גבוהה ולעבוד אף על נקיות המידות, שלא יישארו כלל פינות שעדיין מצוי בהם קלקול.
לכן הרמח"ל, בכל ספרו, בונה לנו דרך עבודה, מעשית ופרטנית. כאשר נדע איפה אפשר להיכשל, ונעמוד על הדרכים לתקן אז הדרך כבר תהיה אפשרית. יחד עם עבודה קשה ומאומצת, אבל נעימה ומספקת נוכל בעזרת ה' לראות תוצאות.
הרחבות
•כבישתו של היצר
אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. בדברי השל"ה אנו מוצאים דרך מיוחדת לכבוש את היצר: "כי לא די שעצת יצר הרע יהיה בטל לגמרי, אלא נוסף על זה, ממנו יקח לעבוד את ה', ומצד יצר הרע יעשה קדושה ביותר. דהיינו, במצות עשה יתעורר ללא תעשה של עצת יצר הרע, ויקום כארי ויתגבר. ובמצות לא תעשה יתעורר לעשה של עצת יצר הרע, ויקום כארי ויתגבר. ואז בזה יגדיל העבודות, עבודת הקודש שעובד לה'. ועל ענין זה מדוקדק לשון התנא [אבות ד, א] "איזהו גבור הכובש את יצרו", לא אמר הדוחהו והרגו ומבטלו, רק אדרבה לוקח אותו וכובשו תחת רגליו" [עשרה מאמרות, מאמר שלישי ורביעי, קכב]. השל"ה מלמד אותנו שיש לקחת את כוחות ההתעוררות השליליים ולהשתמש בהם לקדושה.
רבנו מתתיהו היצהרי הסביר מדוע דווקא הכובש את יצרו נקרא הגיבור האמיתי: "שלפי האמת החלק החמרי שבו מתאוה תמיד אל העניינים החמריים... והכח השכלי התאב לעיין במושכלות ולעבוד את ה', הוא יחידי בין אויבים רבים. ואם הוא מנצח אותם ומכניע אותם לעבוד השם יתברך נקרא גבור באמת. ונמצא במוסרי הפילוסופים שהחכמים הראשונים היו קוראים מלחמת האנשים האויבים מלחמה קטנה, ומלחמת היצר מלחמה חזקה... והנה הכח השכלי לא יתעורר עד היותו בן י"ד שנה, והכח החומרי פועל ועושה מיום הולדו, ולזה קראו שלמה מלך זקן [קהלת ד, יג]" [פירושו לאבות ד, א].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
