ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
"...וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה..." (בראשית ב' יט-כ).
בוודאי שלכל שם המופיע בתנ"ך יש משמעות עמוקה. לעתים הכתוב מפרש את טעמו ולעתים הוא סותם.
בדברינו הפעם, ננסה לפרש את שם בנה השני של בלהה - נפתלי. וז"ל הכתוב:
"וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב: וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי"
(בראשית ל' ז-ח).
חז"ל ובעקבותיהם הראשונים והאחרונים, ניסו לפרש את כוונת הכתוב ומשמעותו של השם נפתלי שניתן לו על ידי רחל.
המדרש דורש את השם בשיטת הנוטריקון (ראשי תיבות) ומסביר: "נופתי פתיתי תליתי אחותי עלי" (בראשית רבה פרשת ויצא פרשה עא סימן ח). על פי דברי המדרש רחל, הפגועה מכך שאחותה ילדה ארבעה בנים והיא עקרה, טוענת שמגיע לה פרי בטן שהרי היא הייתה הסיבה לחתונת אחותה לאה עם יעקב, לכן הולדת נפתלי היא פיצוי המגיע לה.
כיוון אחר נמצא באותו מדרש: "דבר אחר: [נפתלי] נופת עצמו לא שלי היא, דברי תורה שנאמר בהם (תהלים יט) ונופת צופים, יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי". על פי דברי המדרש יש בדבריה של רחל תפילה ותביעה כי צאצאי נפתלי ישתבחו בדברי תורה שהם מתוקים מדבש, בבחינת "נופת צופים".
במדרש אגדה מצינו כיוונים אחרים: "נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי. כעין נפתל ועקש (משלי ח ח): ויש אומרים כעין תפלה התפללתי לפני הקדוש ברוך הוא להיות עם אחותי וגם יכלתי. ומאן דאמר לשון נפתול הכי קאמר עיכבני הקדוש ברוך הוא מהיות כאחותי וגם יכולתי במקצת: [(בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן ח].
לדעה ראשונה, השם נפתלי רומז למאבק בין שתי האחיות ואילו לפירוש השני, הוא רומז לתפילותיה של רחל, שהתקבלו בשלב זה באופן חלקי (כך גם פירשו אונקלוס ויונתן וקרוב לכך רש"י).
הפסיקתא מסבירה ששמו של נפתלי רומז לרמאותו של לבן הארמי=הרמאי: "לשון פתלתול, כלומר בשעה שהכניסו את לאה לבעלי רימו את בעלי כאילו רימו דעת של מעלה: וגם יכולתי. הייתי יכולה לה להודיע לו ליעקב כי כן הם עושים, אבל לא רציתי לבזות את אחותי" (פסיקתא זוטרתא בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן ח).
גם מדרש שכל טוב דורש את השם בכיוון דומה ומסביר: נפתלי מלשון נפתל ועיקש=מעוות [עיינו שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן ח].
רש"י (ובעקבותיו רשב"ם) מביא את פירושו של מנחם בן סרוק, שנפתלי פירושו מחובר כמו צמיד פתיל.
אבן עזרא במקום פונה לכיוון חדש לחלוטין ומסביר נפתלי מלשון פל. "וטעמו כאדם שיאבק עם אחר ויפתל לנצח אותו כדי להפילו, וכן [ועם עקש] תתפל (ש"ב כב, כז).
בעקבות רש"י, הרד"ק מחבר את דבריו עם דברי מנחם שהובאו לעיל ומפרש: "חזוקים גדולים נתחזקתי עם אחותי כאדם הנתפש עם חבירו ומתחזק עמו לראות מי יכול מחבירו ומי יפיל את חבירו, ומסיעים ומסבבים זה את זה, לפיכך אמרה בזה הלשון כמו הפתיל שהוא מדובק משני חוטים וכשיכפל ויהיה שזור הוא יותר חזק".
נסיים בדברי החזקוני, שגם הוא הולך בעקבות מנחם בן סרוק, ולוקח את הדברים לכיוון חדש: "נפתלתי עם אחתי אמרה בתחלתה דנני אלקים וחברני עם אחותי. שכשם שבצלאל הבא מאחותי נבחר להיות עושה מלאכת המשכן כך יהיה נבחר אהליאב למטה דן הבא ממשפחתי. גם יכלתי עליה שנצחתיה. שבבית עולמים לא יהיה מזרעה שום בונה אלא מנפתלי הבא ממשפחתי כדכתיב וישלח ויקח את חירום ממטה נפתלי".
ריבוי דעות מסוג זה מוכיח, כמה עומק ומשמעות יכול להכיל שם אחד.
נלמד מכאן את הלקח וניתן משמעות נוספת לאזהרת חז"ל: "חכמים היזהרו בדבריכם".
זהירות! לפני שמוציאים דיבור מהפה יש לקחת בחשבון את כל המשמעויות שלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
