ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
"...וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה..." (בראשית ב' יט-כ).
בוודאי שלכל שם המופיע בתנ"ך יש משמעות עמוקה. לעתים הכתוב מפרש את טעמו ולעתים הוא סותם.
בדברינו הפעם, ננסה לפרש את שם בנה השני של בלהה - נפתלי. וז"ל הכתוב:
"וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב: וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי"
(בראשית ל' ז-ח).
חז"ל ובעקבותיהם הראשונים והאחרונים, ניסו לפרש את כוונת הכתוב ומשמעותו של השם נפתלי שניתן לו על ידי רחל.
המדרש דורש את השם בשיטת הנוטריקון (ראשי תיבות) ומסביר: "נופתי פתיתי תליתי אחותי עלי" (בראשית רבה פרשת ויצא פרשה עא סימן ח). על פי דברי המדרש רחל, הפגועה מכך שאחותה ילדה ארבעה בנים והיא עקרה, טוענת שמגיע לה פרי בטן שהרי היא הייתה הסיבה לחתונת אחותה לאה עם יעקב, לכן הולדת נפתלי היא פיצוי המגיע לה.
כיוון אחר נמצא באותו מדרש: "דבר אחר: [נפתלי] נופת עצמו לא שלי היא, דברי תורה שנאמר בהם (תהלים יט) ונופת צופים, יהיו נאמרים בחלקו של נפתלי". על פי דברי המדרש יש בדבריה של רחל תפילה ותביעה כי צאצאי נפתלי ישתבחו בדברי תורה שהם מתוקים מדבש, בבחינת "נופת צופים".
במדרש אגדה מצינו כיוונים אחרים: "נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי. כעין נפתל ועקש (משלי ח ח): ויש אומרים כעין תפלה התפללתי לפני הקדוש ברוך הוא להיות עם אחותי וגם יכלתי. ומאן דאמר לשון נפתול הכי קאמר עיכבני הקדוש ברוך הוא מהיות כאחותי וגם יכולתי במקצת: [(בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן ח].
לדעה ראשונה, השם נפתלי רומז למאבק בין שתי האחיות ואילו לפירוש השני, הוא רומז לתפילותיה של רחל, שהתקבלו בשלב זה באופן חלקי (כך גם פירשו אונקלוס ויונתן וקרוב לכך רש"י).
הפסיקתא מסבירה ששמו של נפתלי רומז לרמאותו של לבן הארמי=הרמאי: "לשון פתלתול, כלומר בשעה שהכניסו את לאה לבעלי רימו את בעלי כאילו רימו דעת של מעלה: וגם יכולתי. הייתי יכולה לה להודיע לו ליעקב כי כן הם עושים, אבל לא רציתי לבזות את אחותי" (פסיקתא זוטרתא בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן ח).
גם מדרש שכל טוב דורש את השם בכיוון דומה ומסביר: נפתלי מלשון נפתל ועיקש=מעוות [עיינו שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויצא פרק ל סימן ח].
רש"י (ובעקבותיו רשב"ם) מביא את פירושו של מנחם בן סרוק, שנפתלי פירושו מחובר כמו צמיד פתיל.
אבן עזרא במקום פונה לכיוון חדש לחלוטין ומסביר נפתלי מלשון פל. "וטעמו כאדם שיאבק עם אחר ויפתל לנצח אותו כדי להפילו, וכן [ועם עקש] תתפל (ש"ב כב, כז).
בעקבות רש"י, הרד"ק מחבר את דבריו עם דברי מנחם שהובאו לעיל ומפרש: "חזוקים גדולים נתחזקתי עם אחותי כאדם הנתפש עם חבירו ומתחזק עמו לראות מי יכול מחבירו ומי יפיל את חבירו, ומסיעים ומסבבים זה את זה, לפיכך אמרה בזה הלשון כמו הפתיל שהוא מדובק משני חוטים וכשיכפל ויהיה שזור הוא יותר חזק".
נסיים בדברי החזקוני, שגם הוא הולך בעקבות מנחם בן סרוק, ולוקח את הדברים לכיוון חדש: "נפתלתי עם אחתי אמרה בתחלתה דנני אלקים וחברני עם אחותי. שכשם שבצלאל הבא מאחותי נבחר להיות עושה מלאכת המשכן כך יהיה נבחר אהליאב למטה דן הבא ממשפחתי. גם יכלתי עליה שנצחתיה. שבבית עולמים לא יהיה מזרעה שום בונה אלא מנפתלי הבא ממשפחתי כדכתיב וישלח ויקח את חירום ממטה נפתלי".
ריבוי דעות מסוג זה מוכיח, כמה עומק ומשמעות יכול להכיל שם אחד.
נלמד מכאן את הלקח וניתן משמעות נוספת לאזהרת חז"ל: "חכמים היזהרו בדבריכם".
זהירות! לפני שמוציאים דיבור מהפה יש לקחת בחשבון את כל המשמעויות שלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
