ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
פרעה מכריז: "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם יְקֹוָק הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" (שמות ט' כז).
לכאורה התחולל כאן מהפך, פרעה מודה כי ד' הצדיק והוא ועמו הרשעים, האם אכן זו משמעות דבריו?
רש"י לא פירש פסוק זה, יתכן וניתן לראות בהתעלמות זו ובשתיקתו הרועמת, חלק משיטתו לאורך כל הדרך. לרש"י אין כל אמון בגויים. ההתעלמות פירושה הכרזה בקול רם - 'אין אמון בפרעה ועמו הם בוודאי לא חזרו בתשובה'.
ראשונים אחרים כן פירשו פסוק זה, ננסה להבין דבריהם.
הביטוי הַפָּעַם יכול להתפרש בשתי דרכים. הראשונה 'עכשיו הבנתי', השניה 'רק במקרה זה'. יש גם שתי אפשרויות לפסק פסוק זה: א. "חָטָאתִי, הַפָּעַם יְקֹוָק הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים".
ב. "חָטָאתִי הַפָּעַם, יְקֹוָק הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים".
בעל הטעמים שם את ה'אתנחתא' תחת המילה הפעם, כמו האפשרות השניה. לדבריו, אין מדובר בחזרה בתשובה מלאה אלא רק בהסכמה על פרט מסוים שקשור דווקא למכת הברד, לגביו ורק לגביו, מודה פרעה כי הקב"ה נהג בצדקות ואילו הוא ועמו לא הכירו לו טובה אלא חטאו.
מהו הפרט לגביו הודה פרעו בחטאו?
החזקוני (וכן בדעת זקנים מבעלי התוספות) הסביר: "בכל המכות לא אמר פרעה ד' הצדיק אלא במכת ברד בלבד. ולמה נאמר? אלא אדם שהוא רוצה להלחם עם חבירו ולרצחו פתאום הוא בא עליו והורגו (בלי להזהירו), והוא (הקב"ה) אמר לפרעה "שלח העז את מקנך..." (שם יט). לדבריו, אין מדובר כאן בחזרה בתשובה אמיתית, שתחילתה הכרה בחטא, אלא בהודאה על שהקב"ה נהג בפרעה ובמצרים בהגינות בפרט מסוים, שהרי הזהירם לפני המכה והם התעלמו מכך. אין בפסוק זה הכרה ברשעות המצרים כלפי עם ישראל לכל אורך התהליך של השעבוד.
אבן עזרא גם הוא מיעט בערכם של דברי פרעה ופירש: "אמר חטאתי, מרוב פחדו שיכחד בדבר, כאשר אמר לו". לדבריו פרעה חזר בתשובה אבל רק מיראה ופחד ולא מתוך התבוננות פנימית וחשבון נפש.
אומנם הרמב"ן (וכן בבכור שור) דן את פרעה לכף זכות ופירש: "ביאורו הפעם אודה לד' כי חטאתי לו והוא הצדיק ואני ועמי הרשעים, שמרדנו בדברו מאז ועד עתה".
מחלוקת זו באה לידי ביטוי גם בפרשנות לפסוק מפתיע בספר ישעיהו. ישעיהו, שניבא בחזון אחרית הימים על ירושלים כמרכז האמונה לכלל האנושות, הוסיף על כך במשא מצרים. ואלו דבריו: "אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְקֹוָק צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל" (י"ט כה).
רש"י (בעקבות תרגום יונתן) פירש: "ברוך עמי - ישראל אשר בחרתי לי לעם בהיותם במצרים"
רד"ק ביאר לעומתו: "ברכו ה' צבאות ויאמר ברוך עמי מצרים ששבו להיות עמי".
לרש"י לא יתכן שהמצרים יחזרו בתשובה, לרד"ק, לעתיד לבא גם זה יקרה.
הבה נתפלל שכשם שזכינו לראות ביציאת מצרים בימי משה, ובקיבוץ גלויות בדורנו, נזכה לראותם גם את עמי ערב ובראשם המצרים, חוזרים בתשובה ומכירים גם הם בירושלים כבירת העם היהודי, ומכח כך גם כמרכז הרוחני של כל העולם המאמין באמונת הייחוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
