ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וְהִנֵּה גְמִילוּת חֲסָדִים הוּא עִקָּר גָּדוֹל לֶחָסִיד, כִּי חֲסִידוּת עַצְמוֹ נִגְזָר מֵחֶסֶד,* וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות א, ב), "עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד", וְאֶחָד מֵהֶם – גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְכֵן מָנוּהוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פאה א, א) עִם הַדְּבָרִים שֶׁאוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאָמְרוּ עוֹד (סוטה יד ע"א), "דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלָאִי, תּוֹרָה – תְּחִלָּתָהּ גְמִילוּת חֲסָדִים, וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים", וְאָמְרוּ עוֹד (כלה רבתי י), "דָּרַשׁ רָבָא, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַלָּלוּ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, רַחֲמָן וּבַיְּשָׁן וְגוֹמֵל חֲסָדִים", וְאָמְרוּ (סוכה מט ע"ב), "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע י, יב) "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד". וְאָמְרוּ עוֹד (שם), "בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים גְּדוֹלָה גְמִילוּת חֲסָדִים מִן הַצְּדָקָה, שֶׁהַצְּדָקָה בְּמָמוֹנוֹ, וּגְמִילוּת חֲסָדִים בְּגוּפוֹ. צְדָקָה לַעֲנִיִּים, גְּמִילוּת חֲסָדִים לַעֲנִיִּים וְלַעֲשִׁירִים. צְדָקָה לַחַיִּים, גְּמִילוּת חֲסָדִים בֵּין לַחַיִּים בֵּין לַמֵּתִים".
וְאָמְרוּ עוֹד (שבת קנא ע"ב), "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ" (דברים יג, יח) – "כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם". וְזֶה פָּשׁוּט, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹדֵד מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה (סנהדרין צ ע"א), וּמִי שֶׁמְּרַחֵם וְעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הַבְּרִיּוֹת גַּם הוּא בְּדִינוֹ יְרַחֲמוּהוּ וְיִמְחֲלוּ לוֹ עֲווֹנוֹתָיו בְּחֶסֶד, שֶׁהֲרֵי מְחִילָה זוֹ דִין הוּא, כֵּיוָן שֶׁהִיא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּתוֹ, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יז ע"א), "לְמִי נוֹשֵׂא עָווֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע", וּמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, אוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה לִגְמֹל חֶסֶד, הִנֵּה הַדִּין נוֹתֵן שֶׁגַּם עִמּוֹ לֹא יַעֲשׂוּ אֶלָּא שׁוּרַת הַדִּין. רְאֵה עַתָּה מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד אִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִמּוֹ שׁוּרַת הַדִּין? וְדָוִד הַמֶּלֶךְ מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר (תהלים קמג, ב), "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי". אָמְנָם הָעוֹשֶׂה חֶסֶד יְקַבֵּל חֶסֶד, וּכְכָל מַה שֶׁיַּרְבֶּה לַעֲשׂוֹת כָּךְ יַרְבֶּה לְקַבֵּל, וְדָוִד הָיָה מִתְהַלֵל בְּמִדָּתוֹ זֹאת הַטּוֹבָה, שֶּׁאֲפִלּוּ לְשׂוֹנְאָיו הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב. זֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר (שם לה, יג), "וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם* לְבוּשִׁי שָׂק, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי" וְכוּ', וְאוֹמֵר (שם ז, ה), "אִם* גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע" וְגוֹ'.
וּבִכְלַל הָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁלֹּא לְצַעֵר לְשׁוּם בְּרִיָּה, אֲפִלּוּ בַּעֲלֵי חַיִּים, וּלְרַחֵם וְלָחוּס עֲלֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי יב, י), "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ". וּכְבָר יֵשׁ שֶׁסּוֹבְרִים (בבא מציעא לב ע"ב) "צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים דְּאוֹרַיְתָא" וְעַל כָּל פָּנִים דְּרַבָּנָן.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הָרַחֲמָנוּת וְהַהֲטָבָה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּעָה בְּלֵב הֶחָסִיד לְעוֹלָם, וְתִהְיֶה מְגַמָּתוֹ תָּמִיד לַעֲשׂוֹת קֹרַת רוּחַ לַבְּרִיּוֹת וְלֹא לִגְרֹם לָהֶם שׁוּם צַעַר וכו'.
___________________________________
נִגְזָר מֵחֶסֶד – שורש המילה חסידות הוא ח.ס.ד. בַּחֲלוֹתָם – כשחלו רודפי דוד, התענה דוד לרפואתם. אִם – האם.
ביאורים
ישנה בעייתיות בצורת הגמול והענישה בעולמנו בעולם האנושי. בעולם הזה, אדם שעובד או עושה מעשה טוב לא בהכרח יקבל משכורת והערכה ביחס שווה להשקעתו או לחשיבות המעשה שלו, ובודאי שלא בהתאם למחשבותיו בעת המעשה, או לאופן הביצוע. לדוגמה, שני אנשים שהגיעו לאותה תוצאה אך אחד מהם פחות מוכשר ועמל קשה יותר מחברו יקבלו, בדרך כלל, אותו שכר ממעסיקם. דוגמה נוספת: פסיכולוג מקבל מאות שקלים על שיחה קצובה, ואילו רב לא מקבל שום שכר על שיחות ייעוץ ארוכות.
בדומה לכך, גם מערכת המשפט נתקלת באותו קושי. שני גנבים יכולים לקבל אותו עונש על פי הקבוע בחוק, בלי להתייחס לרמת הנזק שעשו לנגנב. כמו כן השופט לא יכול "להיכנס לראשו" של העבריין ולהעניש אותו על פי כוונותיו להרשיע.
לא כן היא מידת מלך מלכי המלכים אשר בפניו גלויים כל המעשים, הרצונות, התכונות המולדות וכוונות המעשים. הקב"ה דן את האדם במידה כנגד מידה ומתאים שכר על פי מעשיו, מאמציו וכוונותיו של האדם, ולהבדיל, נפרע ממנו כך על מעשיו הרעים. לפני הקב"ה אינו דומה מתן צדקה בפנים חמוצות למתן צדקה בפנים מאירות וכוונות טהורות. הקב"ה מתחשב במעשיו המהודרים של החסיד ומחשבותיו הישרות להידבק בה', ועל כן דן אותו בדין מיוחד "לפנים משורת הדין" כדוגמת מעשיו.
הרחבות
•התורה מלאה טוב
תּוֹרָה — תְּחִלָּתָהּ גְמִילוּת חֲסָדִים, וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים. המהר"ל מבאר את פירוש המאמר: חסד הוא טוב מוחלט. התורה מתחילה בחסד וזה מורה על כך שגם התורה היא טוב גמור "שעיקר התורה הטוב, רק מצד האדם צריך דין ומשפט (בעקבות חטאיו)", והתורה מסיימת בחסד וזה מלמד על כך שהתורה טובה גם לנו – "כי אף אם נזכר בתורה מיתות ומלקות וכמה עונשים תכלית שלהם להעלות המציאות אל הטוב ולהסיר הרע". כל סוף מורה על מטרה, כל תכליתן של המצוות הוא להביא אותנו אל הטוב השלם [חידושי אגדות, סוטה יד.].
רבי ירוחם ממיר הרחיב את הדיבור על מעלת החסד: "ומזה יצא לנו הערה גדולה כשנתבונן בכל דיני התורה נראה וניכר שהיסוד הוא 'עולם חסד יבנה' [תהלים פט, ג] ומיסוד החסד נובעים כל דיני התורה. האדם והתורה המה רק חסד, תחילת היצירה היא חסד, מפני שרצה הקב"ה להיטיב עם ברואיו ולא אחרת... כל דמות האדם ותבניתו וכל הנהגתו ודיניו נובעים מהשורש של חסד. כל דיני בין אדם לחברו המה מהיסוד של קיום העולם, כמו גזל, וכל קיום העולם בנוי על חסד, נשמת התורה היסוד היא חסד תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים" [דעת חכמה ומוסר ג, צט]. לאור דברים אלו ניתן להבין כי החסד איננו תכונה אנושית אלא הוטבע בעולם מכוח התורה, האידיאל הרוחני שביסוד המציאות.
לעילוי נשמת משולם יהודה בן אברהם ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
