מהפרט אל הכלל | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי יום ה' ג' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
וישב

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

17 דק' קריאה • 48 דק' צפיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

התקרבות לה' כלידה מחדש
קראנו השבת את פרשת וישב. והמדרש אומר "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" – מה פרוש המילה "מגורי"? אומר המדרש (בראשית רבה פד, ד):
אברהם גייר גיורים. הדא הוא דכתיב "ויקח אברם את שרי אשתו [... ואת הנפש אשר עשו בחרן]". אמר רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זימרא: אם מתכנסים כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינם יכולים, ואתה אומר: "ואת הנפש אשר עשו בחרן"?
כאילו אברהם עשה נפשות בחרן.
אלא אלו הגרים שגייר אותם אברהם. ולמה אמר "עשו" ולא אמר 'גיירו'? ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הגר כאילו בראו.
ממשיך המדרש:
תאמר אברהם היה מגייר ושרה לא הייתה מגיירת? תלמוד לומר: "ואת הנפש אשר עשו בחרן", 'אשר עשה' אין כתיב כאן אלא "אשר עשו",
בחרן שניהם עשו.
אמר ר' חוניא: אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים. ומה תלמוד לומר "אשר עשו"? אלא מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לתוך ביתו ומאכילן ומשקן ומקרבן ומכניסן תחת כנפי השכינה. יעקב גייר גיורים, דכתיב: "ויאמר יעקב אל ביתו וגו' [...הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם...] ויתנו אל יעקב וגו' [את כל אלוהי הנכר אשר בידם". בראשית לה, ב-ד].
זה לפני שיעקב עולה עם ביתו לבית אל, כמו שקראנו בפרשה הקודמת, הוא אומר לכולם לקחת את העבודה זרה ולסלק אותה מאיתם. והוא פונה "אל ביתו" זה כולל את כל הנילווים אליהם, זאת אומרת שגם יעקב גייר גיורים.
ביצחק לא שמענו, והיכן שמענו? רבי יצחק ותאני לה משום רבי הושעיא רבה בשם ר' יהודה בר סימון כאן כתיב: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו". מאי "מגורי אביו"? מגיורי אביו.
המדרש רוצה ללמד אותנו שהאבות קרבו את בני העולם, כמה שאפשר כמובן, תחת כנפי השכינה. והקרוב הזה הוא כמו יצירה חדשה. את הנפש אשר עשו בחרן, אומר המדרש עשו כמו בראו, הם יצרו את הנפשות. כלומר, כשאדם מתגייר, הוא כאילו נולד מחדש. זה אמור על גרים. אבל זה לא רק אמור על גרים, זה אמור על כל מי שמתקרב לעבודת ה', מי שהיה רחוק והתקרב, מי שהיה קרוב והתקרב עוד יותר, הוא עושה את עצמו מחדש. מי שמשפיע עליו, הוא עושה אותו.
"ועשיתם את כל מצוות ה'" ועשיתם אותם דורשים חז"ל, ועשיתם אתם. ועשיתם אתם, אתם עושים את עצמכם. שאתם מקיימים את כל המצוות אתם יוצרים את עצמכם, כביכול הנשמה מתגברת, מתעצמת, מתחדשת, כאילו נוצרת מחדש.

איך שבטי י-ה נהגו כך?
אנחנו הולכים הלאה. הפרשה שלנו היא פרשה מסובכת, כואבת. איך זה יכול להיות, כל אחד שואל את עצמו, שבטי-יה, והם ראשי האומה, הם נקראים שבטי-יה, זאת אומרת שם ה' נקרא עליהם, הם בודאי היו צדיקים גדולים, הם בודאי היו בעלי מידות גדולות, טובות, איך קורה כדבר הזה? איך קורה שיש שנאה כזאת, קנאה כזאת שגורמת שרוצים להרוג אח??
אז יש הסברות. הם חשבו שהוא לא הולך בדרך הנכונה. הם חשבו שלא כל הבנים הם הממשיכים, כמו שראינו באברהם אבינו שיצחק הממשיך אבל ישמעאל לא, ראינו אצל יצחק שיעקב ממשיך אבל עשו לא, אז אולי גם פה, יוסף לא חלק מהממשיכים. זה תרוץ. אבל בכל זאת... באים חכמים ואומרים לנו שהיתה כאן מחלוקת אידיאולוגית עמוקה על תפיסת עולם, יוסף הוא בעל תפיסת עולם שצריך לצאת ולהשפיע על כולם, לא להסתגר בתור אומה בפני עצמה אלא להתפשט, והם חושבים שזו סכנה קיומית, סכנה רוחנית, סכנה של התבוללות. אני חושב שכל הסברות האלו הן נכונות. אבל להגיד שנחה דעתנו בזה, שזה לא מפריע לנו איך קרה כדבר הזה, איך קיימים כאלו יחסים רעים בין אחים, כמו שאומרת התורה: "ויקנאו" הם מקנאים בו. "וישנאו אותו" הם שונאים אותו. הוא גם כן יש לו חלק בדבר. גורם להם לשנוא ולקנא. איך להסביר את התופעה הזו?
חכמים מלמדים אותנו שלא נסתכל רק על מה שהיה אלא נלמד מזה לקחים, כל התורה היא הוראה, היא לא סיפורי דברים, התורה לא באה לספר לנו סיפור מתח מה קרה בין יוסף לאחיו. זה אחד מסיפורי המתח המיוחדים בתורה עד שבסופו של דבר חוזר השלום בין האחים. אבל לא כוונת התורה לזה, לספר לנו. כוונת התורה ללמד אותנו.
יכול להיות שבעוד כמה דורות ישאלו, איך בתקופה הזו שחזרנו לארץ ישראל, איך הדתיים לא היו מאוחדים? איך יכול להיות? איך היו מחלוקות ביניהם? לא מבינים אותם. על מה ולמה? כל העולם רצה את רעתם של היהודים, אז למה כל היהודים לא היו מאוחדים. הם יקראו בעיתונים, עיתונים מהתקופה הזו, הם יקראו על מתחים ומאבקים, הם יבהלו, הם לא ידעו איך להבין ולהסביר... כשכל העולם רוצה לפגוע בנו אז צריכים להתגבש ולהיות מאוחדים, אחדות ממש גדולה ומושלמת. והדתיים, שהם ציבור קטן לא גדול, ואלו שרחוקים מתורה ומצוות רוצים לפגוע בו, למעט את ההתקדמות הרוחנית של הצבור הדתי, איך הציבור הדתי בינו לבין עצמו לא מאוחד. איך להבין את התופעה הזו??
אז יש לנו הסברים. גם לאחים היו הסברים.
להסתכל במבט רחוק לעתיד לחשוב מה יגידו אחרי כמה דורות, איך יסתכלו על זה - אולי לפי זה אנחנו צריכים להתנהג.

איך נלחמים בקנאה השלילית?
מידת הקנאה היא מידה רעה מאוד. על הקנאה חז"ל אומרים לנו שהיא מעבירה את האדם מן העולם. הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם (אבות ד, כא).הקנאה יכולה להיות במספר אופנים. יכול להיות שאחד מקנא בשני - הוא לא רוצה שהשני יהיה יותר טוב ממנו. הוא לא רוצה להתקדם, אבל הוא לא רוצה שהשני יתקדם, רוצה ששניהם יהיו חלשים, שגם החבר שלו שהוא מתקדם יותר, ושהוא מעורר את קנאתו לא יתעלה. הוא לא רוצה להתאמץ להיות כמוהו, הוא רוצה שגם השני לא יהיה כזה, והוא מקנא בו והקנאה אוכלת מבפנים. "רקב עצמות קנאה". זה דבר שאוכל, אוכל את האדם מבפנים, מוציא את האדם מן העולם. מהעולם הזה ומהעולם הבא.
יש אנשים שמקנאים ורוצים להיות כמו השני שהוא יותר טוב. יש בזה קצת מעלה, שהם רוצים להיות יותר טובים, אבל גם הקנאה הזאת היא קנאה לא בריאה. 'קנאת סופרים תרבה חכמה', אמנם זה יכול לעורר אותו ללמוד ולהתקדם ולהשתפר ולהיות יותר טוב, על מנת שגם הוא יהיה מוצלח מכובד ומוערך, אבל הוא עושה את זה מפני שהוא מקנא, זה לא טוב.
יש קנאה בריאה, שאדם רואה שהשני מתקדם, אז הוא אומר אם השני יכול למה אני לא, אני גם צריך להתקדם, לא מפני שאני רוצה להיות כמו השני, לא מפני שאני לא רוצה להיות פחות מאחרים, אלא מפני שהשני משמש לי דוגמא, הוא מתקדם, והוא משתדל אז אם הוא יכול למה אני לא יכול.... אני גם אתאמץ אני גם אשתדל. זו קנאה בריאה, אדם לומד מהסביבה איך להתקדם איך להשתפר, לא שכואב לו שהשני יותר מוצלח, אלא שהוא לומד מזה.
ואם יש הבדלים ביכולות, בכישרונות, במה אפשר לקנא? לקנא בישרות, אפשר לקנא ביופי, אפשר לקנא בכוחות, אפשר לקנא בכוחות הרוחניים. אז אם לאדם יש פחות כוחות מלחברו - אין סיבה לקנא בזה. הכוחות של השני הוא לא המציא אותם מעצמו, הוא קיבל אותם, ואין לשני מה להתגאות בהם ואין לך מה להצטער שאין לך אותם. למה אין לך מה להצטער שאין לך אותם כי כל אחד ואחד יש לו תפקיד מיוחד בעולם, ואם יהיו לו מעלות יותר ממה שיש לו, זה יפריע לו לתפקידו. הוא לא יוכל למלא את תפקידו והוא לא יוכל למלא את התפקיד המיוחד שבשבילו נוצר. וצריך כל אחד לדעת לשמוח בחלקו, ולדעת שריבונו של עולם הוא מאד מאד טוב, "טוב ה' לכל" ולכל אחד הוא נותן כוחות שימלא תפקיד מאד מאד מיוחד, ואם הוא ימלא את התפקיד שלו הוא עשה את הדבר הכי שלם שאפשר לעשות - לא פחות מהחבר שלו.
יש אנשים שיש להם התמודדויות מאד מאד קשות מפני שיש להם יצרים יותר חזקים, יותר חומריים וכשהם מתגברים ומתאפקים, ואפילו לא תמיד מנצחים אבל הם עושים מאמצים גדולים, הם מתקנים את העולם יותר ממי שיש לו כישרונות גדולים ואין לו יצר הרע, וקל לו ללמוד והוא מצליח בכל הדברים, הוא לא מתקן את העולם כמו אלה שמתאמצים. הוא לא עשה דבר מיוחד. העולם היה כמו שהוא. הוא לא עשה מצדו תיקונים. אם הוא לומד אז הוא עושה תיקונים קטנים. ומי שמתאמץ ומתייגע, הקב"ה העמיד אותו באתגרים יותר קשים כי הקב"ה מצפה ממנו שהוא יעשה תיקונים גדולים, אותו הוא מעמיד בקשיים הכי גדולים שיכולים להיות, מפני שהוא מצפה שהנפש הזו תעשה את התיקונים הכי גדולים, אפילו שלא תמיד תנצח, אבל הרבה פעמים היא כן תנצח כן תצליח - וזה הרבה מאד. גם אם יהיו נפילות, אין ממנו דרישות אלא שיעשה מה שהוא יכול, לא יותר מהכוחות שלו, לא יותר ממה שהוא יכול. צריך לפתח את הבריאות הזו של השמחה שאדם שמח בחלקו. אז האדם חי באופן בריא. וזאת היא אמונה, זאת הסתכלות אמונית נכונה שאדם מסתכל באמונה ויודע שריבונו של עולם הוא מנהל את העולם, נותן לכל אחד את הכוחות שלו, וטוב לכולם, ונותן לכל אחד את הכוחות הראויים לו ואת התפקיד המיוחד שלו.
יכול להיות שהקב"ה ייתן לבנים שלו כוחות אחרים בהתאם, יכול להיות שזו בכלל שרשרת, שלדור אחד נותן כוחות כאלה ולדור השני נותן כוחות כאלה ולאט לאט משלימים את התיקונים מכל הצדדים, כל דור משלים עוד תיקון והוא חלק משרשרת וכל אחד בחוליה שלו צריך לעשות את הדברים הכי בשלמות. יש להסתכל במבט כולל. לא במבט פרטי על עצמו, הוא חלק משלשלת ארוכה של הופעת כבוד ה' בעולם על ידי דור אחרי דור דור אחרי דור מבחינה משפחתית מבחינה לאומית. הוא חלק מכל האומה כולה וכל אחד ממלא את התפקיד שלו, והוא לא עומד בפני עצמו, ואם אחרים מצליחים זה חלק ממנו, וההצלחה שלו זה חלק מאחרים. צריך לעבוד על זה לא לקנא. לומדים את הפרשה הזו חייבים לעצור ולחשוב מה אני יכול ללמוד מהפרשה הזאת. מה אני יכול לתקן בעצמי שאני אהיה פחות קנאי.
קשה מאד שאדם יהיה נקי לחלוטין מהקנאה. וצריך על כן להשקיע בזה כוחות, להשקיע כוחות להתאמץ על זה, וכל תיקון שאדם עושה בתיקון מידת הקנאה הוא עושה תיקון כללי, לא רק שלו. ממעט את הקנאה בעולם. ממעט את השנאה בעולם

"והאלוקים חשבה לטובה"
"והאלוקים חשבה לטובה" הכול היה לטובה, אבל צריך שהכוונה תהיה שכל מי שעושה גם מתכוון לטובה, לא רק שהתוצאות בסופו של דבר יתגלגלו לטובה. יכול להיות שאחרי כמה דורות יגידו שהאלוקים חשבה לטובה על כל מה שמתרחש כאן עכשיו, על כל המחלוקות וכל חילוקי הדעות וכל ההשמצות וכדו', יגידו האלוקים חשבה לטובה, לא ידענו כמה טוב יתגלגל מזה, אבל האם אנחנו התכוונו לטובה? האם השבטים לא היו צריכים לשלם מחיר כיון שהאלוקים חשבה לטובה, כיון שבסופו של דבר יצא מזה דבר טוב?
האם יוסף לא יכול להגיע למה שהגיע לולא עבר את כל השלבים הללו. לא היה יכול להגיע להיות משנה למלך לולא עבר את כל הנסיונות הקשים, המכירה, בית פוטיפר, בית האסורים ודווקא משם היה צריך לצאת לתפקיד הרם?! כמובן שזה בסופו של דבר מציל את מצרים וגם את המשפחה. אבל צריך שהכוונות תהיינה טובות, צריך לסלק את המידה הרעה הזאת, במקום שהיא תוציא את האדם מן העולם להוציא אותה מן העולם, לסלק אותה.

עבירה גוררת עבירה
ממשיכים את הפרשה:
יש מדרש חשוב, מעניין. "וישב ראובן אל הבור" (בראשית לז, כט) – שואל המדרש (בראשית רבה פד, יט):
והיכן היה? ר' אליעזר ור' יהושע. רבי אליעזר אומר: בשקו ובתעניתו.
היה עסוק בשקו ובתעניתו, איזו תענית על מה התענה ועל מה לבש שק - המדרש עדיין לא מסביר.
כשנפנה הלך והציץ לאותו בור, הדא הוא דכתיב: "וישב ראובן אל הבור". אמר לו הקדוש ברוך הוא: מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחלה, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה. ואיזה? זה הושע, שנאמר: "שובה ישראל עד ה' אלהיך" (הושע יד, ב).
צריך להבין את המדרש הזה. ראשית כל ממה הוא חזר, על מה הוא ישב והתענה? ראובן בלבל יצועי אביו - כשמתה רחל לקח את מיטתו של יעקב והעביר אותה לאוהל של לאה, ויעקב רצה להיות באוהל של בלהה, שפחת רחל. הוא עשה בניגוד לרצונו של יעקב, ויעקב אחר כך מוכיח אותו על הדבר הזה. ראשית כל, יש לנו כאן איזה קושי. האם הוא הראשון ששב בתשובה, כמו שאומר המדרש? הרי לפניו חזר בתשובה קין, ולפניו אדם הראשון, הוא לא הראשון שחזר בתשובה. וגם על הושע שכתוב שפתח בתשובה תחילה, הוא לא הראשון שפתח בתשובה, כל הנביאים לפניו הוכיחו את ישראל וקראו לשוב בתשובה, לא רק הושע. אמנם הושע אמר "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך" אבל כבר לפני כן הנביאים הזהירו על התשובה. המדרש רוצה להדגיש שראובן עשה תשובה מיוחדת, והסוג הזה של תשובה מיוחדת עשה אחר כך גם הושע.
נדבר על התשובה המיוחדת:ר' יושל בער מבריסק, מבאר את המדרש הזה ואומר ראובן מה שעשה שהוא בלבל את יצועי אביו, שהוא לקח את המיטה של יעקב מאוהל רחל והעביר לאוהל לאה, כמובן שהוא עשה את זה לכבוד אמו, וגם יעקב מה שהוכיח אותו לא הוכיח אותו על עצם המעשה שעשה, אלא על הפזיזות. ולפי ערכו, היה בזה אמנם חטא והוא חזר מיד בתשובה. אלא מה - צריך לדעת שכל חטא הוא לא רק החטא הזה עצמו אלא הוא מכשול ופתח לחטאים הבאים. אדם עושה חטא קטן, אדם גנב, ואז חשדו בו שהוא גנב אז הוא מכחיש, ולא נעים לו אז הוא נשבע, והוא לא העלה בדעתו שהוא ישבע פעם לשקר, לגנוב הוא הרשה לעצמו אבל חס וחלילה לא חשב להגיע לידי שבועה. ואחר כך זה מתגלגל. התחילו מריבה ואז המריבה מתפתחת, בסופו של דבר זה יכול להגיע לידי אסונות. בהתחלה שאדם פתח במריבה לא עלה בדעתו לאן זה יגיע, אם היה עולה בדעתו לאן זה יגיע לא היה מתחיל. לצערנו הרב שומעים מפעם לפעם שמועות על ילדים שרבו, התחילו לריב על שטויות ולא תכננו לאן זה יגיע, פתאום נפשם געשה והכעס התפרץ והתפתח ובסוף דוקרים אחד את השני. זה לא היה מתוכנן מראש. זאת אומרת כל חטא הוא גורר את החטא הבא את הכישלון הבא. שובה ישראל כי כשלת בעוונך, העוון מהווה מכשול לחטאים הבאים. לכן נשוב מהר בתשובה כי כל עוון ומכשול מביא לעוד חטאים ומכאן מתפתחת שרשרת שלמה של חטאים. לזה יש תיקון מיוחד של תשובה. וזה ראובן.

התיקון הכללי של ראובן
מה היה אצל ראובן? הוא חשב שכבר נולדו כל הילדים ליעקב, והוא יכול להעביר את המיטה, ויש כאן רק עניין של כבוד ושל יחס שרצה להעביר את המיטה לאוהל של אמו, של לאה. והנה ראובן רואה שהשליכו את יוסף לבור, ויוסף איננו וחסר אחד מהבנים, ויכול להיות שבגלל שהוא העביר את המיטה, לא תהייה המשכיות, ועכשיו יהיה חסר אחד משבטי-יה,וכך אומר ראובן "הילד איננו ואני אנא אני בא". ויעקב מצטער ושם שק ובוכה, וימים רבים לא יכול להתנחם מפני שחסר אחד משבטי-יה, זה לא רק שחסר לו בן, חסר בשלמות של ההופעה של המשפחה ואחר כך מתוך זה יחסר בשלמות של עם ישראל. הבין ראובן שצריך לתקן, כי יכול להיות שמזה מתגלגל חסרון איום ונורא. ואז הוא מיד הלך לתקן, לתקן את החטא שיכול להביא לכמה וכמה מכשולות. וזה מה שאומר המדרש שראובן פתח בתשובה תחילה, לימד את ההבנה שהחטא הוא מכשול לחטאים נוספים, אי אפשר לדעת לאן הוא מתגלגל. לכן מיד צריך לתקן. וכך עשה הושע, שהוא מצאצאיו של ראובן, שהוא כך מכריז "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך" כך מסביר ר' יושל בער.
וגם למרן הרב יש הסבר על המדרש הזה, מרן הרב באורות הראיה בירח האיתנים (עמ' קעה), גם הוא שואל את השאלה הזאת מה המיוחד שהיה בראובן שנאמר עליו שהוא שב תחילה, ואחר כך אומרים חז"ל 'שיצא ממנו הושע שגם הוא היה ראשון לחזרה בתשובה, אתה פתחת בתשובה תחילה חייך שבן בנך פותח בתשובה תחילה זה הושע שאמר "שובה ישראל". אומר הרב, יש מחלוקת אם צדיקים גמורים הם גדולים מבעלי תשובה או בעלי תשובה גדולים מצדיקים גמורים. מה נקודת המחלוקת? אולי צריך כאן לחקור את היכולת לחזור בתשובה, האם זה סדר אלוקי כשם שאדם יכול לחטוא הוא גם יכול לתקן. כמו שאומרים: אם אפשר לקלקל אפשר גם לתקן או שהיכולת לחזור בתשובה זה חסד אלוקי, זה בא מהשמים, זה נהמא דכסופא, זה אוכל שאדם מקבל במתנה ולא נעים לו לקבל טובות מאחרים. אמנם יש כאן צד של מעלה של התשובה שזה מה', זה משהו גבוה מאד מאד. הקב"ה מושך אותנו להשיב אותנו בתשובה. ויש הצד של החיסרון שלא אתה העושה, זה נהמא דכסופא. אז יש מקום להגיד שצדיקים גמורים גדולים מבעלי תשובה כי התשובה של החוזר זה לא מתוכו זה חסד אלוקי, זה לא מעשה האדם, ואילו צדיקים גמורים מגיעים למדרגה שלהם בעצמם. מצד שני אפשר להגיד שבעלי תשובה הקב"ה מרים אותם עוד יותר גבוה, לכן גדולים בעלי תשובה. אומר הרב עוד נקודה: יש בעוון שני פגמים, האחד מה שאדם חוטא בעצמו ופוגם בעצמו, והדבר השני מה שזה פוגם אצל אחרים, כי כל אדם הוא חלק מכל הציבור, כל ישראל ערבים זה לזה, וכל אחד במעשיו משפיע על אחרים. החטאים שלו הם גורמים פגמים אצל האחרים. אז הרב רוצה לומר אולי, מה שאדם פוגם בעצמו הוא יכול לתקו בעצמו, אבל מה שהוא פוגם אצל האחרים כאן צריך חסד אלוקי שיתוקן הדבר גם אצל אחרים שהוא גרם להם את הפגם. אומר הרב, אבל כל זה בתשובת היחיד. שאדם היחיד ששב אז כוחו מצומצם, והוא לא יכול לתקן גם אצל האחרים, אבל תשובת הרבים, כי הרבים קשורים עם כללות ישראל, כללות ישראל זה שורש כל הבריאה כולה, זה עוד לפני ההופעה של הבריאה ולפני ההופעה של המעשים וזה כאילו חזרה לשורש, וכאן אפשר לתקן. כמו שהבריאה נבראה גם את כל הקלקולים של הבריאה אפשר לתקן מהשורש הזה, אז תשובה כללית של כלל ישראל היא מתקנת באופן שלם כביכול ללא צורך של החסד, ללא צורך של ההשתתפות של החסד האלוקי בדבר הזה.
מה ראובן עשה תשובה כללית? פה הרב רוצה לומר הרצון שלו להציל את יוסף שיוסף יש לו בחינה של כל ישראל, עם ישראל נקרא על שם יוסף, אז יש כאן איזו בחינה של הסתכלות כללית, רוצה ללמד אותנו הרב שיכול היחיד לעשות תשובה כללית, על ידי שהוא רוצה לתקן את הכלל אז תשובתו יוצאת מהמציאות הפרטית שלו ויש כאן גדר של תיקון כללי, של כלל הציבור. זה מה שעשה ראובן, זה רוצה הרב להסביר במדרש הזה המיוחד על ראובן שהולך להציל את יוסף. יש כאן משהו מאד כללי, זה יוצא מהפרטיות אל הכלל, להציל מישהו שיש בו בחינה של כללות ישראל.
והושע אותו דבר, קריאת התשובה שלו: שובה ישראל, כלל ישראל כי כשלת בעוונך, זאת אומרת תשובה כללית שמתקנת את הכול. מלמד אותנו כאן הרב שהאדם היחיד יכול לעשות תשובה פרטית, שהוא יכול לתקן את עצמו, רוצה לתקן כל חטאיו את כל הנפילות שלו, ויכול להיות שאדם שב בתשובה ולא רק כדי לתקן את עצמו אלא שב במגמה שכלל ישראל יתוקן. זו תשובה בהסתכלות יותר רחבה, יותר כוללת, וככל מה שההסתכלות יותר כוללת התשובה יותר גדולה, יותר שלמה.

אורו של משיח
אנחנו ממשיכים לעוד מדרש. חוזרים על זה מפעם לפעם כשמגיעים לפרשה הזו. "ויהי בעת ההיא" (בראשית לח, א) רבי שמואל בר נחמן פתח כי אנוכי ידעתי את המחשבות, הפסוק הזה הולך על "ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו" פגש איש עדולמי ושם הוא נושא אישה בת איש כנעני, וכו', אומר המדרש (בראשית רבה פה, א):
אנכי ידעתי את המחשבות, שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק באורו של מלך המשיח.

כל אחד עסוק כאילו במעשים פרטיים שלו, לא עסוק בתיקונו של עולם, ובעצם בתוך המעשים האלו מתגלגל אורו של משיח. יהודה מתחתן קורה מה שקורה, ואחר כך בסופו של דבר מתגלגל העניין הזה שנולד צאצא שהוא יהיה שלה, ןבהמשך נולדים פרץ וזרח ומהם אחר כך אורו של משיח. זאת אומרת מה המדרש רוצה להגיד לנו - שצריך להסתכל במבטים יותר ארוכים, אנחנו מסתכלים על כאן ועכשיו, לא יודעים שיש תכניות לריבונו של עולם שהם יתגלו אחרי הרבה הרבה זמן, אבל הם קשורים במה שקורה עכשיו. הקב"ה מגלגל את הדברים. עלינו לדעת שיש למציאות תוכן פנימי תוכנית פנימית, לא רק תוכנית גלויה. וממילא לדעת שלא הכל אנחנו מבינים, לא הכל אנחנו יודעים. אנחנו חושבים שאנחנו מבינים מה קורה - ולא. ואולי לא הרבה., אולי רק קצת... סדר הדברים עמוק מאד מאד. אז כשאנחנו גם מקשים קושיות על המצב על הארועים אנחנו צריכים להקשות אותן בזהירות. לדעת, מי יודע מה מתגלגל מזה. זה לא פותר אותנו מלעשות ולפעול בצורה הכי נכונה והכי טובה, אבל לפעמים יש קושיות שלא תלויות בנו, לא במה שאנחנו עושים, אנחנו רואים את ההנהגה האלוקית ויש לנו קושיות למה זה צריך להיות ככה, למה זה לא אחרת, למה זה מתנהל באופן כזה? והמדרש רוצה להגיד: אתה לא יודע. אתה חושב שאתה מבין, הקב"ה יש לו תוכניות. אתה מצטער וזה מצטער והקב"ה בורא אורו של משיח. ויכול להיות שכל הצערים הם חלק מהסיפור. לא רק שיהודה עכשיו בורא אורו של משיח, זה שיעקב מצטער וזה שראובן מצטער, לכל אחד יש חלק בדבר הזה, הוא לא יודע בכלל מה הוא פועל. כמו שאמרתי, זה לא פותר אותנו מלהשתדל לעשות,
אנחנו מחויבים כל אחד לעשות את מה שמוטל עליו בצורה היותר שלמה ויותר נכונה. וחז"ל אמרו אם ראובן היה יודע שהתורה מכריזה עליו אז כמה היה משתדל להציל את יוסף, וכן כמה דוגמאות נוספות חז"ל אומרים אם אדם היה יודע היה משתדל יותר. אז כל אדם שעושה דבר טוב צריך לדעת שיש לזה ערך עצום, כמו שאמרנו לגבי העבירות, שהעבירה היא גם מכשול לגבי עבירות נוספות אז כמובן שמידה טובה גדולה ממידת פורענות וכשאדם עושה מצווה היא גוררת אחריה מצוות נוספות. ועוד יותר פי חמש מאות. התהליך של התיקון הוא שאדם מתחיל דבר קטן וזה גורר אחריו תיקונים גדולים רבים. מידה טובה גדולה ממידת הפורענות. צריך לזכור את הדבר הזה ולהחדיר את זה לתוך הלב, לדעת אני עושה דבר טוב, זה גורר אחריו הרבה הרבה דברים טובים. מהדבר הזה שאני עושה נמשכים עוד ועוד מעשים טובים. גם לגבי עצמו וגם לגבי אחרים. כמו שאדם עובר עברה ופוגם בעצמו הוא גורם לפגמים אצל אחרים, אותו דבר כשאדם עושה מצווה הוא מרים את האחרים.

השפעת הפרט על הכלל
השבוע היה יום השנה של אמי ז"ל, אולפנת רעיה הוקמה על שם אמי ז"ל, ביום השנה אני בא לדבר באולפנה דברים לזכרה. סיפרתי להם על מכתבים שהגיעו לאתר של הישיבה שילדים רוצים לחזור בתשובה ויש להם שאלות איך מתקרבים ואיך חוזרים בתשובה. זה ממש מרתק לראות את השאלות שילדים שואלים. נער בן 17 שואל: הוא רוצה לחזור בתשובה ולהתפלל אבל יש לו נזם בפנים, על הגבה, ויש לו גם קעקוע על הידיים, האם הוא יכול להתפלל עם זה? שאלה גדולה.
רב אחד סיפר לי ששאלו אותו שאלה עוד יותר מעניינת, אישה אחת רגילה ללכת צנוע יום אחד מסוים בשבוע, בחורה מחוץ לארץ, היא קבעה יום חתונה ויום החתונה חל ביום שהיא הולכת צנוע, אז החתן לא מסכים לכך. אז היא שואלת אם היא יכולה להחליף את היום הזה ליום אחר. שאלה קשה. בפוסקים אין על זה התייחסות. אמרתי לפחות שלושה חודשים אפשר להחליף ביום הזה, זה יום כל כך חשוב יום החתונה, לפחות שלושה חודשים צריך ללכת צנוע.
זוג אחד שמתקרב עברו לגור במקום חדש, יש לו שאלה, הוא עוד לא יודע כל כך טוב את סדר ההנהגות, בבית הכנסת הקודם כשכולם היו קמים הוא היה קם, וכשכולם היו יושבים הוא ישב. עכשיו הוא בא לבית הכנסת במקום החדש חצי קמים חצי לא קמים הוא לא יודע מתי נכון לקום, מתי לשבת. האם אפשר להגיד לו את כל הזמנים בהם צריך לקום ובהם צריך לשבת, שהוא ידע מה לעשות, כי בבית הכנסת הזה הוא לא יודע מה לעשות, זה כנראה בית כנסת בבית אל.... שאלות של אנשים שמתקרבים. התופעה הזאת ממש הולכת ומתחזקת. ואני אמרתי לבנות, אתן יודעות מאיפה זה בא - מכן. - מה אנחנו עשינו? - כן, זה בא מכן. כל בת שמתפללת, כל נער שמתפלל זה לא תפילה שלו, זה מתפשט, זה משפיע.
אנחנו רואים שבני נוער מתחילים להתעניין ובאים ממשפחות חילוניות ומסביבה חילונית וקשה להם מאד, בחורה אחת אומרת אני ממש מתקרבת ומתקדמת אני עדיין לא מסוגלת לשנות את הבגדים, כי זה הכי קשה. אני נמצאת בחברה כזאת, במשפחה כזאת שכולם הולכים עם מכנס ואני מקווה שבעתיד אני אוכל ללבוש חצאיות, אבל בינתיים יש לה שאלה האם היא יכולה להתפלל עם מכנס. האם מותר כך להתפלל. והיא כבר בשלבים של התקדמות שהיא שומרת שבת ושומרת כשרות, אבל יש לה שאלה. התמודדויות קשות. מאיפה באה ההתעוררות הזאת? אף אחד לא השפיע עליה. מאיפה זה התעורר, פתאום קם אדם בבוקר ומתחיל לחפש את ריבונו של עולם, איך זה קרה? זה קרה מפני שבני הישיבה מתפללים, בנות מתפללות, והתפילה הזאת מתפשטת וכל אחד יש לו שורש נשמה מסוים וזה משפיע על שורשי נשמות דומים אצל אחרים, וזה מחולל את החזרה בתשובה. לא צריך ללכת להשפיע, אם אדם מתעלה מבחינה רוחנית זה משפיע, זה מתפשט. אנחנו רואים את זה. אין תשובות אחרות, רואים את התופעה הזאת שהולכת ומתגברת, של בני נוער שרוצים לחזור בתשובה ומתמודדים עם התמודדויות קשות.
אישה רוצה לחזור בתשובה ובעלה לא מסכים, והם לא רוצים להיפרד, הם אוהבים אחד את השני, יש להם ילדים, הם לא רוצים לשבור את המשפחה, והוא אומר אם לא ניסע בשבת את הורסת לי את ההנאה, זה היום היחידי שיש לי חופש צריכים לבלות צריכים לנסוע, והיא רוצה לשמור שבת. מה היא תעשה, היא שואלת, היא לא רוצה להרוס את המשפחה. האם היא תיכנע לו כדי לא להרוס את המשפחה, או היא חייבת להתגרש? מה לענות לה? שאלה קשה. יש גם שאלות בענייני צניעות, רוצה לשמור טהרת המשפחה בעלה לא רוצה. איך מתקדמים בעניין הזה. יש קשיים עצומים לבעלי התשובה, אי אפשר לתאר. מאיפה מתעורר הדבר הזה? זה מפני שיש אנשים, בני נוער, בחורי ישיבה, שמתפללים, שעובדים את ה', שמקיימים מצוות, שמתקדמים כל אחד בתחום שהוא מתקדם - וזה משפיע. אנשים מתחילים להתעורר לחזור בתשובה. לדעת שכל מעשה שאדם עושה זה לא מעשה קטן פרטי שרק קשור אליו, אלא זה משפיע. בודאי בתוך הישיבה, בודאי בסביבה הקרובה, ומשם מתפשט הלאה והלאה למרחבים גדולים.
לדעת להסתכל לעומק. למרחבים.
אנחנו מתקרבים לימי החנוכה, ימים של התעוררות רוחנית בעיקר, ימי הפורים זה ימים של שמחה, סעודה ושתייה, וימים של חנוכה. כאן צריך לתרץ שיש מקום גם לסעודת מצווה ויש לזה הסברים, אבל זה לא בשורש של תקנת חכמים. חנוכה עניינו התרוממות רוחנית שהיתה אז וחוזרת בשנים האלה כל שנה ושנה בימים האלה, ימים כאלה של התחדשות בית המקדש. אנחנו כל כך רוצים שבית המקדש יבנה, אנחנו נאבקים על זה. יש מחלוקות איך בדיוק לעשות. להיכנס. לא להיכנס. אבל הצד השווה שכולנו רוצים שבית המקדש יבנה. על זה אין מחלוקות. רוצים שיהיה מהר גם על זה אין מחלוקות. ושזה יהיה בטהרה ובקדושה ובכל האופנים היותר גדולים.
אז אנחנו צריכים לעשות גם מאמצים מצידנו. תמיד שיש יציאה מהסדר, מדליקים נרות באמצע הסדר וכו', זה יכול לפזר את הנפש, אבל נשתדל מאד, נתרומם בשמחה של ימי החנוכה, להודות ולהלל, אבל נשתדל מאד שהימים האלו יהיו ימים מאד מרוממים גם בלימוד. שבת הבאה בדרך כלל תלמידי הישיבה נוסעים להיות עם ההורים בבתים, אנחנו שולחים אותם בשליחות, לתפקיד. ובעזרת ה' אחר כך נעלה במעלות הקודש ונזכה שהבקשות והתפילות שלנו יתקיימו שבמהרה נזכה לגאולה שלמה.

^ 1.. שנת תשע"ה.

וישב

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (3)
שיעור מס' 92
י"ז סיון תשפ"ג
11 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
כ"ט בשבט תשפ"ה
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג

33 דק'
אור החיים על הפרשה
מחשבות האחים על יוסף
אור החיים על פרשת וישב - חלק ב'
הרב חיים כץ | כ"א כסלו תשפ"ו
וישב
תשובת האחים על מכירת יוסף
הרב דוד דב לבנון | תשנ"ט
7 דק'
וישב
'יפה תואר ויפה מראה' - עלייתו של יוסף והחשש לנפילה
הרב יצחק בן יוסף | י"ז כסליו תשפ"ה
וישב
נוח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש
הרב שמעון כהן | כסלו תשפ"ו

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
אמונת עיתך
מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א
באדיבות מכון התורה והארץ
רבנים שונים | תשע"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

שו"ת "במראה הבזק"
חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב דוד חי הכהן
הרב חיים דרוקמן
הרב בני אלון
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב משה ברלינר
הרב שבתי סבתו
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו
1:00
מסכת נדרים
מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
הרב חיים כץ | א' תמוז תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
5 דק'
חקת
חוקת - מה עלינו ללמוד מנחש הנחושת לחיינו
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ו
חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש תמוז תשפ"ו
רבנים שונים | סיון תשפ"ו
47 דק'
נדרים
מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
הרב ינון גרוסברג | כ"ז סיון תשפ"ו
42 דק'
קרח
קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
הרב אליהו ברין | כ"ח סיון תשפ"ו
37 דק'
אורות ישראל ותחייתו
הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ל' סיון תשפ"ו
51 דק'
יסודות התורה והאמונה
שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ט סיון תשפ''ו
1:02
תורה והלכות ציבור
אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
רבנים שונים | ל' סיון תשפ"ו
38 דק'
מלכים - הרב עידו יעקובי
סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
הרב עידו יעקובי | ל' סיון תשפ"ו
42 דק'
לנתיבות ישראל
תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ז סיון תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
הרב הראל כהן | כ"ד סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il