ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות יסודי התורה
- רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שְׁלִישִׁיהגלגלים וארבעת היסודות | פרק ג - הקדמה: בשני הפרקים הבאים (ג-ד), הרמב"ם מציג את תמצית חזית הידע המדעי בתקופתו כחשיפה ראשונית ל"מעשה בראשית", שהוא "מדעי הטבע והמחקר בראשית הבריאה" (פה"מ חגיגה ב,א; להלן ד,י), כדרך להכיר את ה', "ואין למידות עליו יתעלה כי אם מן המציאות הזו - מכללותה ומפרטיה" (מו"נ א,עא), "ולא יושג אותו המדע האלוהי אלא לאחר מדעי הטבע" (מו"נ הקדמה; וכן א,לד). המושג, הידע והמטרה מדעי הטבע בתקופה העתיקה ובזמנו של הרמב"ם כללו את תיאור המציאות (הכולל בימינו שלושה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה), ואת המשמעויות הרוחניות שלה (המטאפיזיקה). מיזוג זה מכַוון אל הכרת ה', שהיא מטרת הרמב"ם. כיום מדעי הטבע אינם עוסקים במשמעויות הרוחניות של המציאות. הידע המוצג כאן, שבחלקו כבר אינו מעודכן, אינו נובע ממסורת חכמים אלא מספרי "חכמי יוון" (להלן ה; קידוש החודש יא,ה; יז,כד). הרמב"ם, כדרכם של הגאונים (רב האי גאון, אוצר הגאונים, חגיגה סי' נב), מקשר בין דברי התורה לבין הידע המדעי בתקופתו. מצד אחד, אין התורה כפופה לחוקי המדע של תקופה זו או אחרת, ומצד שני, לא רק שהמדע בימינו אינו יכול לסתור אותה, הן מפני שהמדע אינו מתיימר להציג אמת אלא הסבר סביר לדברים עד שיוכח אחרת או עד שילך ההסבר וישתכלל, והן מפני שככל שאנו נחשפים לגילויים מדעיים חדשים, כן גדלה הכרתנו בחכמה שבבריאה ובמורכבותה, ומתוך כך מתחזקת ההכרה בגדולת הבורא. לכן הביאור כולל בקצרה את ההתאמה לידע המדעי של ימינו (לביאור נוסף ראה ההקדמה לפרק יא בהלכות קידוש החודש; וראה י'). מטרת העיסוק במעשה בראשית לסייע בהבנת דברי הנביאים וההשגחה בעולם בלבד, ומתוך כך העיקרון החשוב המתואר בפרקים אלו נשאר תקף: הנהגת העולם באה מאת ה' דרך המלאכים וכוחות הטבע. אנו מציעים ללמוד הלכות אלו פעם ראשונה כדי להבין את העקרונות ואת התמונה הכללית העולה מהן, ולא לשקוע בפרטי הפרטים, במיוחד לאור העובדה שתיאור מדעי חדש החליף את חלקם. בהקדמה להלכות קידוש החודש (פרק יא), יבואו הדברים בהרחבה לפי המטרה שם. דגם מערכת השמים ונקודת המבט כדי להסביר את תנועת הכוכבים מנקודת מבטו של הצופה מכדור הארץ, שהכול סובב סביבו, תיארו חכמי התכונה (האסטרונומיה) הקדמונים מערכת מורכבת של גלגלים, שהם למעשה גרמים שמימיים כדוריים שקופים, ובהם כוכבים הנעים לפי תנועת הגלגל. לפי התפיסה העתיקה, כדור הארץ נמצא במרכז היקום, והכל סובב סביבו. לפני כחמש מאות שנה, החלה להשתנות התפיסה (בהשפעת קופרניקוס) וחכמי התכונה החלו סוברים שהשמש נמצאת במרכז היקום. והאמת, כבר נקבע בעקרון היחסות (שהגה גלילאו) לפני כארבע מאות שנה, שהמרכז הוא הנקודה שאנו רוצים שתהיה המרכז ושהכול תלוי בקביעת נקודת המבט. חשוב לציין שהרמב"ם מבחין בין דגם מערכת השמים, שהוא בגדר השערה בלבד, לבין היישומים החישוביים הנדרשים, שהם מדויקים עד מאוד ומאפשרים לחזות אירועים שמימיים (לוח השנה, ליקוי הירח וליקוי החמה) שנים רבות לפני התרחשותם בדיוק מדהים. על דגם השמים, כותב רבנו בפירוש: "דע כי ענייני התכונה האמורים הללו, אם קראם והבינם אדם שיודע מתמטיקה ואסטרונומיה בלבד, יחשוב שהם הוכחה גמורה שצורת הגלגלים ומניינם כך הוא. ואין הדבר כך, ולא זו מטרת מדעי התכונה, אלא יש מהם דברים מוכחים שהם כך... אבל אם יש לו גלגל מחוץ למרכז או גלגל סיבוב לא הוכח. וזה ממה שאין בעל התכונה שם אליו לב [האסטרונום אינו נותן דעתו לדבר זה], כי מטרת המדע הזה הנחת תכונה שבה אפשר שתהא תנועת הכוכב אחת סיבובית, שאין בה לא מהירות ולא אטיות ולא שינוי, ותהיה התוצאה מאותה התנועה מתאימה למה שנראה" (מו"נ ב,יא ועוד). דגם מערכת השמים במקרה זה אינו משמעותי, אבל יש בו לסייע לחשב את תנועות השמש והירח במדויק, כדברי רבנו: "אין מטרתנו להודיע צורת מציאות הגלגלים היאך היא, אלא מטרתנו להניח תכונה [=מודל, דגם] שבה אפשר שיהיו התנועות סיבוביות ואחידות ותואמות את הנישג לעין, יהיה הדבר כך [במציאות] או לא יהיה" (מו"נ ב,כד). כוכבי לכת וכוכבי שבת כל הכוכבים, כולל השמש והירח, מלבד כוכב הצפון, נעים בקווים מקבילים לקו המשווה השמימי. אם נסמן את מיקומם בשעה מסוימת, כגון בשעה 21:00, ונשוב לבדוק את מיקומם לאחר 24 שעות (פחות 4 דקות), נראה שכוכבים רבים מופיעים בדיוק באותו מקום שהיו יממה קודם לכן, אבל כוכבים מסוימים זזו מעט ממיקומם הקודם. הכוכבים שלא נעו ממקומם נקראים כוכבי שבת, משום שמקומם כמעט אינו משתנה במשך השנה. בפועל, מקומם משתנה מעט מאוד במשך עשרות שנים (להלן ז). הכוכבים שנעו ממקומם, ותנועתם מתבררת כ'עצמאית', נקראים כוכבי לכת. |
מערכת הכוכבים | |
א1 וְהַגַּלְגַּלִּים - הֵן הַנִּקְרָאִין 'שָׁמַיִם', וְ'רָקִיעַ', וּ'זְבוּל', וַ'עֲרָבוֹת', וְהֵן תִּשְׁעָה גַּלְגַּלִּים: גַּלְגַּל הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ הוּא גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ; וְהַשֵּׁנִי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ - גַּלְגַּל שֶׁבּוֹ הַכּוֹכָב הַנִּקְרָא 'כּוֹכָב'; וְגַלְגַּל שְׁלִישִׁי שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁבּוֹ 'נֹגַהּ'; וְגַלְגַּל רְבִיעִי, שֶׁבּוֹ חַמָּה; וְגַלְגַּל חֲמִישִׁי, שֶׁבּוֹ 'מַאְדִּים'; וְגַלְגַּל שִׁשִּׁי, שֶׁבּוֹ כּוֹכָב 'צֶדֶק'; וְגַלְגַּל שְׁבִיעִי, שֶׁבּוֹ 'שַׁבְּתַאי'; וְגַלְגַּל שְׁמִינִי, שֶׁבּוֹ שְׁאָר כָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּרְאִין בָּרָקִיעַ; וְגַלְגַּל תְּשִׁיעִי - הוּא גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּכָל יוֹם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. | א1 הֵן הַנִּקְרָאִין - בתנ"ך. הַקָּרוֹב מִמֶּנּוּ - הקרוב אלינו. הַנִּקְרָא כּוֹכָב - הקרוי היום כוכב הלכת 'חמה'. שֶׁבּוֹ חַמָּה - השמש נחשבה בימיהם כוכב לכת. שְׁאָר כָּל הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּרְאִין בָּרָקִיעַ - כוכבי השבת. הַחוֹזֵר - הסובב. איור מבאר להלכה א: כיום המדע מתאר 8 כוכבי לכת הנעים סביב השמש (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון). הירח אינו נחשב כוכב לכת אלא לוויין של כדור הארץ. הגדלים באיור אינם ביחס האמתי (לאיור ראה להלן ח).
|
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה (10)
מפעל משנה תורה
2 - הלכות יסודי התורה ב'
3 - הלכות יסודי התורה ג'
4 - הלכות יסודי התורה ד'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ה'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
בריאת העולם בפרשת לך לך
להתיחס בכבוד
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
איך יוצרים את השבת ?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
